פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא | כלים שונים
הברייתא אומרת (נג.): לא יצא הסוס בזנב שועל (נגד עין הרע), ולא בזהרורית שבין עיניו (לנוי)... ולא עזים בכיס שבדדיהן (שלא יסרטו מהאבנים) ולא פרה בחסום שבפיה (שלא תראה בשדות אחרים), ולא בהמה בסנדל שברגליה (שלא תנגף), אבל יוצאת היא באגד שעל גבי המכה. ובקשישין שעל גבי השבר (שקושרים סביב השבר), ובשיליא המדולדלת בה (שיצאה מקצתה ותלויה בה). ופוקקין לה זוג בצוארה ומטיילת עמו בחצר. וכותב רש"י שאם הזוג אינו פקוק אסור אפילו בחצר, וברה"ר אסור אפילו אם הוא פקוק (כי נראה כמי שהולך איתה לשוק).
☜ טור ושו"ע פוסקים את דברי הברייתא.
הטעם לאסור בכלים האסורים שאין בהם צורך והוי משוי, חוץ מסנדל שברגליה שהחשש הוא שמא יפול. וכתב הגר"א שאף בכיס שבדדי הבהמה החשש הוא שמא יפול (משנ"ב).
האיסור לצאת בכיס שבדדים הוא רק אם עדיין צריך לחלב ולכן לא קושר אותו בחזקה (משנ"ב בסעיף ו).
בבהמות שאין הדרך להוליכם לשוק עם זוג למכרם נראה שיהיה מותר לצאת בהם בזוג פקוק. אמנם הסמ"ג אוסר אפילו בהם, משום משוי (משנ"ב).
כל מה שאסור לצאת משום משוי, בחצר מותר אפילו אם לא עירבו בה. נחלקו האחרונים לגבי כרמלית (ובביה"ל הקשה על המתירים). ולעניין רה"ר שלנו אסור אפילו בשעת דחק כיוון שיש בזה חשש איסור תורה (כיוון שאפילו בכרמלית שיטת המתירים מוקשת). (משנ"ב).
כל דבר שאיסורו שמא יפול מהבהמה לכו"ע אסור אפילו בכרמלית.
כל דבר שהחשש משום שנראה שהולך לשוק אסור אפילו במבוי שעירבו בו משום שיש בו רבים (מג"א. ויש שפקפקו בכך).