פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רט א

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:36, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רט א

סעיף א[עריכה]

המקנה לחבירו דבר שאינו מסויים, אם היה מינו ידוע אף ע"פ שאין מדתו ומשקלו ידוע, הרי זה קנה ואם אין מינו ידוע, לא קנה. כיצד, ערימה זו של חטים אני מוכר לך בכך וכך; מרתף זה של יין אני מוכר לך בכך וכך; שק של תאנים אני מוכר לך בכך וכך; אע"פ שאין מדת הערימה ידועה, ולא מנין הקנקנים ולא משקל התאנים ידוע, ה"ז ממכרו קיים אף על פי שנמצא חסר או יתר על האומד שהיה בדעתם, ויש להם אונאה לפי שער שבשוקא (ע"פ ב"ב צה,א) .

א. אונאה: רמב"ם,שו"ע: יש להם אונאה. ב"י - נלמד מב"מ מו,ב: מכור לי באלו קנה ומחזיר אונאה.

↵ חפץ שאין לו שער ידוע: ב"י: אין אונאה. ראיה - בב"מ סד,א נאמר שהאומר מה שעיזי חולבות מכור לך - מותר, ומשמע שקנה אף אם יהיה יותר מדמיו, וכדי ליישב צריך לחלק בין דבר שיש לו שער ידוע לאין לו.

ד"מ,ש"ך: יש אונאה. כיון שגם אם אין לו שער אפשר לשומו. ולגבי העיזים מדובר שלא הגיע היתר לכדי אונאה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.