תבנית:הידעת?/ו' אדר א' ה'תשע"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (דף חדש: '''תמיד - גם בתלמוד תורה''' כתוב במשנה {{מקור|בבלי:מנחות צט ב$מנחות צט:|כן}} לגבי לחם הפנים: :"...אלו מו…)
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
שורה 2: שורה 2:


כתוב ב[[משנה]] {{מקור|בבלי:מנחות צט ב$מנחות צט:|כן}} לגבי [[לחם הפנים]]:
כתוב ב[[משנה]] {{מקור|בבלי:מנחות צט ב$מנחות צט:|כן}} לגבי [[לחם הפנים]]:
:"...אלו מושכין ואלו מניחין, ו[[טפח|טפחו]] של זה כנגד טפחו של זה {{מקור|(כלומר: כשמוציאים טפח מהלחם מהשולחן, מייד מכניסים טפח מהלחם החדש לאותו מקום)}}, שנאמר: 'לפנַי תמיד'.
:"...אלו מושכין ואלו מניחין, ו[[טפח|טפחו]] של זה כנגד טפחו של זה {{מקור|כלומר: כשמוציאים טפח מהלחם מהשולחן, מייד מכניסים טפח מהלחם החדש לאותו מקום|כן}}, שנאמר: 'לפנַי תמיד'.
:[[רבי יוסי]] אומר: אפי' אלו נוטלין {{מקור|(את כל הלחם)}} ואלו מניחין {{מקור|(את הלחם החדש לאחר שניטל כל הישן)}}, אף היא היתה תמיד".
:[[רבי יוסי]] אומר: אפי' אלו נוטלין {{מקור|את כל הלחם|כן}} ואלו מניחין {{מקור|את הלחם החדש לאחר שניטל כל הישן|כן}}, אף היא היתה תמיד".


אמר [[רבי אמי]] {{מקור|בבלי:מנחות צט ב$שם|כן}} שלשיטת רבי יוסי ניתן לקיים "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" אפילו אם שנה פרק אחר שחרית ופרק אחד ערבית.
אמר [[רבי אמי]] {{מקור|בבלי:מנחות צט ב$שם|כן}} שלשיטת רבי יוסי ניתן לקיים "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" אפילו אם שנה פרק אחר שחרית ופרק אחד ערבית.


אולם לשיטת חכמים שהלכה כמותם, אין מקיימים "לא ימיש", אלא אם כן, לא הפסיד רגע מלימודו, "טפחו של זה בצד טפחו של זה {{מקור|(והערב נא עמ' 192)}}.
אולם לשיטת חכמים שהלכה כמותם, אין מקיימים "לא ימיש", אלא אם כן, לא הפסיד רגע מלימודו, "טפחו של זה בצד טפחו של זה {{מקור|והערב נא עמ' 192|כן}}.

גרסה אחרונה מ־09:22, 6 בספטמבר 2012

תמיד - גם בתלמוד תורה

כתוב במשנה (מנחות צט:) לגבי לחם הפנים:

"...אלו מושכין ואלו מניחין, וטפחו של זה כנגד טפחו של זה (כלומר: כשמוציאים טפח מהלחם מהשולחן, מייד מכניסים טפח מהלחם החדש לאותו מקום), שנאמר: 'לפנַי תמיד'.
רבי יוסי אומר: אפי' אלו נוטלין (את כל הלחם) ואלו מניחין (את הלחם החדש לאחר שניטל כל הישן), אף היא היתה תמיד".

אמר רבי אמי (שם) שלשיטת רבי יוסי ניתן לקיים "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" אפילו אם שנה פרק אחר שחרית ופרק אחד ערבית.

אולם לשיטת חכמים שהלכה כמותם, אין מקיימים "לא ימיש", אלא אם כן, לא הפסיד רגע מלימודו, "טפחו של זה בצד טפחו של זה (והערב נא עמ' 192).