|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=בית מדרש בימי ה[[תנאים]], תלמידי [[הלל הזקן]]|אחר=פירוש על ה[[שולחן ערוך]]|עע=[[רבי הלל צבי]]}}
| | #הפניה [[מילון הראי"ה:חסד]] |
| '''בית הלל''' היא שיטה תלמודית ידועה, הנחלקה בקביעות עם [[בית שמאי]].
| |
| | |
| על פי פרשני התלמוד, הם פוסקים ע"פ המציאות. לכן נוהגים במידת החסד, מתחשבים גם בצרכים שונים ופוסקים לפי מה שקרה בפועל.
| |
| | |
| ;מתחשבים גם באנשים ובצרכים שונים {{מקור|ממידת החסד - ספרי הקבלה והחסידות, הובאו בספר לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי וב"ה".}}
| |
| | |
| * מקלים ברוב המחלוקות - מקלים בשעת הצורך, ולא פוסקים ע"פ חששות {{מקור|בבלי יומא פ א}}.
| |
| * הלל גייר גם את אלו שרצו להתגייר נגד הדין {{מקור|בבלי שבת לא א}}.
| |
| * לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם צדיקים [[חסיד]]ים וכשרים {{מקור|משנה אבות דרבי נתן ב ט}}.
| |
| * מותר לשקר בשביל ליפות את המקח בעיני לוקחו, וכן בשביל ליפות את האשה בעיני בעלה - "כלה נאה וחסודה". מתחשבים באנשים {{מקור|כתובות יז א}}.
| |
| * לעולם יהא אדם ענוותן כהלל - מתחשב באנשים {{מקור|בבלי שבת ל ב}}.
| |
| | |
| ;פוסקים ע"פ מה שקרה (בפועל) {{מקור|ספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמוד 647, הובא בלקט חידושים וביאורים שבת כא:, לאור ההלכה "לשיטות בית שמאי ובית הלל"}}
| |
| | |
| * בנרות חנוכה מוסיף והולך כנגד הימים היוצאים, כי הולכים ע"פ הימים שכבר היו במציאות - בפועל {{מקור|שבת כא:, ומהר"ל חידושי אגדות שם}}.
| |
| * ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט, שרק אז הפרי נראה בפועל {{מקור|ראש השנה ב., ושביבי אורות לטו בשבט א}}.
| |
| * חושב לשלוח יד בפיקדון פטור, שעדיין לא עשה שום מעשה גשמי בפועל {{מקור|בבא מציעא מג ב}}.
| |
| * [[שטר]] העומד לגבות לאו כגבוי דמי, שבפועל עדיין לא נגבה {{מקור|בבלי סוטה כה א}}.
| |
| * כתב גט לאשתו ונמלך {{מקור|התחרט}}, לא פסלה מן הכהונה, שעדיין לא נתנו לה {{מקור|גיטין פא א}}.
| |
| * מוציא את אשתו - יבמה שעשה בה מאמר לא נחשבת ככנוסה, שעדיין לא כנסה {{מקור|בבלי יבמות כט א}}.
| |
| * מותר לעשות מעשה ב[[ערב שבת]] שיגרום למלאכה בשבת, כי לא עשה כלום בפועל {{מקור|בבלי שבת יז ב}}.
| |
| ;הכמות היא העיקר, ומתחשבים גם במציאות {{מקור|מפענח צפונות א-ג, ולקח טוב המובא בו בהערה ג, משנת הרוגאצ'ובי עמ' 20}}
| |
| * איבעית אימא כגון ד[[בית הלל]] רובא הווי {{מקור|יבמות יד.}} - בית הלל סברו שהעיקר היא הכמות, ולכן הלכה צריכה להיות כמותם: הללו אומרים הלכה כמותנו {{מקור|בבלי ערובין יג ב}}.
| |
| * ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים - המציאות הגשמית היא העיקר {{מקור|בבלי חגיגה יב א}}.
| |
| * קצח (ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור|בבלי ברכות מ א}}) - טמא, וכן למעשרות {{מקור|עוקצין ג-ו}}, כי מסתכלים על המציאות הגשמית: הטעם הוא חוש גשמי, והרי טעמו טוב.
| |
| ==ראו עוד==
| |
| עיינו עוד בשיטתו של הלל, [[הלל|בערכו]]
| |
| [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
| |