|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רפד |אגרות הראיה-|אגרת|רפד|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עיה"ק יפו ת"ו, א' ראש חדש אד"ש תרעי"ן.
| |
| שלו' וברכה מקודש לכבוד הרב הגאון החכם השלם בתוי"ר מו"ה מאיר
| |
| ד"ר לערנער שליט"א, אבד"קאלטאנא והמדינה יצ"ו.
| |
| מכתב קודש דכתה"ר מי"ג אד"ר הגיעני לנכון, ואשמח מאד על ההתעוררות
| |
| הקדושה לישוב אה"ק ברוח ד' אשר על עמו ונחלתו, באמונה שלמה ויראת ד'
| |
| באמת ותמים. וע"ד שאלותיו, אשיב על הסדר בקצרה מפני הטרדא.
| |
| א. איזה קולוניות מתנהגות לגמרי ע"פ הדת וכו'. ידע כת"ר שי', שא"א
| |
| להחליט ענין זה בכללות. כי בכל מושבה נמצאים ב"ה הרבה יראים ושלמים,
| |
| זהירים ומדקדקים במצות, וגם קובעי עתים לתורה. ולהיפוך נמצאים ג"כ מהרסים
| |
| ופורקי עול תומ"צ. אמנם גם בריקנים שבהם נמצאות מעלות רבות, אבל אין
| |
| זה נוגע למגמתנו ליסד באה"ק פינת יקרת<ref>ישעיה כזטז.</ref>, שתהי' כולה קודש לד' ואמון בתורה
| |
| ומצות באין פרץ ויוצאת. ופשוט הוא, שאם נבקש מושבה שאין בה תערובות סיגים
| |
| א"א למצא, כשם שא"א למצא בחו"ל עיר אחת שתהי' כולה מנוקה בצדק<ref>עי' סנהדרין לו:</ref>. אמנם
| |
| אם נטה כלפי חסד, ונהי' מרוצים במה שאנו מוצאים מספר הגון של יראי ד' וחושבי
| |
| דף 323
| |
| שמו, זה נמצא בכל המושבות ב"ה. וכמובן במושבות היותר גדולות ניכר ענין
| |
| היהדות בתומ"צ יותר, ולמשל בפ"ת, ב"ה, ביהכ"נ והחדרים הסמוכים מלאים
| |
| אנשים בזמני התפילות, שחרית, ערבית ומנחה, באופן המשמח את הלב של כל
| |
| ירא ד' השש בעבודתו ית'. וכיוצא בזה במושבות הקטנות ממנה לפי ערכן.
| |
| וע"ד הצורך להתרחב, זה יש בכל מושבה כמעט, שכל מה שיגדל גבול
| |
| ישראל, הישוב מתגדל וחשיבותו ובטחונו עולה. וחבלי אדמה יש לקנות במסיבי
| |
| כל המושבות כמעט, ביחוד סביב פ"ת, רחובות, עקרון, וכיו"ב בגליל. גם כעת
| |
| נמצאת אגודה, שיש בה הרבה יראים וחרדים, שמבקשים לקנות חבל אדמה גדול
| |
| בגבול רפאח, או רפיה, על תחום מצרים, והיא תחת ממשלת בריטניא כעת, מנחל
| |
| מצרים ולפנים. וכשר הדבר להתחבר עמהם. וכבר היתה בביתי האסיפה הראשונה
| |
| של המיסדים, והוחלט ונכתב<ref>ע' נוספות שבסוף הספר הזה.</ref> בספר לחק עולם בעה"י, שכל עניני ישוב זה, לכשיוסד
| |
| בע"ה, יתנהגו הכל ע"פ דת תוה"ק, בין בעניני החינוך, בין בעניני המצות התלויות
| |
| בארץ, בין בכל עניני הצבור, וששמירת הדת בכל עניני פומבי נכנסת ביחוד
| |
| בכלל סדרי המדינה, שהועדים הממונים על סדרי המושבות שיוסדו הם אחראים
| |
| ע"ז, שלא יחולל ח"ו שום דבר מהתורה והמצוה, גם מחוייבים כל בעלי הישוב
| |
| לשאת בעול בכל עניני הדת הנזקקים להוצאה של כסף, בלא שום השתמטות
| |
| כלל. והמיסדים קיימו וקבלו עליהם, שכל מי שיכנס אל אגודת ישוב זה מחוייב
| |
| הוא להסכים על התנאים הנ"ל, ושלא יקבלו שום חבר, כ"א אחרי הודעתם אותו
| |
| את היסודות הנ"ל, ואחרי אשר יתן ידו למלאות אחריהם.
| |
| ב. מחיר הקרקע שונה הוא מאד, לפי המקומות ולפי החילוקים שבין עידית,
| |
| בינונית וזיבורית, ופרטי פרטיהם. סביב המושבות חושבים בערך משלשים עד
| |
| חמשים פרנק הדונם. אמנם במקומות חדשים, כמו ברפיה הנ"ל, המקח הוא
| |
| בזול, לערך חמשה עד שמנה פרנק הדונם. אבל לעומת זה, תנאי ההתישבות הם
| |
| יותר כבדים במקומות הרחוקים מהישוב, עד שכמעט הכל עולה לחשבון אחד.
| |
| והבקיאים אומרים, שיותר כדאי הדבר לשלם סכום היותר גדול סביב המושבות
| |
| מלקנות בזול במקומות הרחוקים. אלא שכשתתאגד אגודה בעלת כמה מאות חברים,
| |
| תוכל לקנות ג"כ במקומות הרחוקים, וליסד ישוב מחדש, וכפי ברכת הבית ברובו<ref>עי' כתובות קג.</ref>,
| |
| יהי' הדבר יותר נקל ובטוח בע"ה.
| |
| וע"ד פרטי הנטיעות, ג"כ אין המקומות שוים. כשיבא הדבר לידי מעשה
| |
| בע"ה, אפשר לברר בדיוק. אמנם נטיעת גפנים, לפי מצב היין עכשו בשוק, א"א
| |
| ליסד ע"ז ישוב חדש. ופרדס של תפוחי זהב, טעון הוצאה גדולה של תקון באר
| |
| ומכונות מיוחדים לזה. וכשיהיה הישוב מבורך בעושר, הוא עסק טוב, ואפשר
| |
| להשיג אדמה מוכשרת לזה. אבל מה שהוא יותר נכון, לפי המצב בהוה, הוא
| |
| להתאמץ בישוב פשוט, שהנטיעה תהיה טפילה להזריעה של חיטים, שעורים
| |
| וירקות, וכשהאכרים לא יהיו בעלי עסק, כ"א אנשים האוכלים את פרי אדמתם,
| |
| ויושבים במנוחה על אדמת הקודש, ברצון טוב ובשמחת ד' ועבודתו. אמנם לזריעה
| |
| פשוטה, הגליל הוא יותר מוכשר מיהודה, שהארץ מסוגלת יותר לנטיעות.
| |
| ג. וע"ד אכרים, פשוט הדבר שיש ויש למצא באה"ק אנשים מוכשרים
| |
| דף 324
| |
| לאכרות, יראים ושלמים, והם קודמים לישבם על האדמה לאנשים חדשים.
| |
| ד. ההתישבות הגמורה למשפחה בינונית על כל מכשיריה, חושבים פה
| |
| משבעה עשר עד עשרים אלף פרנק.
| |
| ה. מהסך של האות הקדום, יוכל כתה"ר בעצמו להבין כמה יעלה לשכלול
| |
| קולוניא שלמה לפי הערך. אע"פ שישנן הוצאות רבות, שהן עולות בזול ע"י
| |
| השיתוף של הרבים, אבל אין לשכח שלעומת זה עולה הרבה ההוצאה הציבורית,
| |
| ובפרט כל משמרת היהדות, בכל עניני הכשרות, וכל חובת המצות הציבוריות.
| |
| ויסוד קולוניא של ה' או יו"ד אנשים, כמובן א"א כ"א סמוך למושבה.
| |
| וקוסטינא היא באמת מוכשרת לזה. גם אנשי קוסטינה הם אנשים פשוטים שומרי
| |
| דת תוה"ק, ונכון להתחבר אליהם להגדיל את הישוב עמם יחד.
| |
| והנני מוצא את עצמי מחוייב לעורר את כתה"ר, המתחיל במצוה רבה של
| |
| אגודת "מוריה", שיותר נכון ליחד אה העבודה להחזקת אימוץ דת קודש בישוב
| |
| החדש באה"ק, שזוהי פעולה מוגבלת ויסודית מאד, ואפשר לגשת אליה בהתחלה
| |
| גם בכחות בלתי כבירים כ"כ. וע"י היסוד העקרי של שתילת עץ החיים במקומו,
| |
| יוכל הדבר להתרחב בכל פזורי ישראל, כי עצם העסק של עבודת ד' זאת הוא
| |
| מרומם את נפש העמלים בו, וממילא יצמח מזה תיקון גדול לחיזוק דת קודש ג"כ
| |
| בכל הגולה כולו. אבל אם תהיה הפרוגרמה בהתחלתה רחבה יותר מדאי לחיזוק
| |
| הדת בכל העולם, אז אם תהי' הפעולה קטנה בכמותה, יגרום הדבר חלילה חלישות
| |
| הדעת ורפיון להעסקנים. ובאמת עלינו ללמוד ממעשי המהרסים, שהם פונים בכל
| |
| כחותיהם לאה"ק, ולמה לא נעשה ג"כ אנו קהל עדת שלמי אמוני עם קדוש, להפנות
| |
| את כל כחותנו לשכלול ובנין אה"ק ע"פ דרך ד', וממילא ירום ונשא וגבה קרן
| |
| יראת ד' בכל גבול ישראל.
| |
| נקוה בעה"י במכתבים הבאים לדבר בפרטיות יותר.
| |
| הנני חותם בכל חותמי ברכות באה"ר ורגשי כבוד נעלים.
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |