|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קלד |אגרות הראיה-|אגרת|קלד|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ה' אייר תרס"ח.
| |
| ידידי וחביבי החכם השלם אוצר תורה ויראת ד' טהורה מר משה זיידל
| |
| שליט"א, שלו' וברכה.
| |
| התענגתי על דבריך היקרים, אשר זה כמה הגיעוני. אבל לא מצאתי עת
| |
| כשר להתענג ג"כ בהשיבי לך, מחמדי, דברי שלו' ואמת. גם עתה הנני מוקף טרדא
| |
| ופיזור נפש, ומ"מ הנני מבליג על המניעות ואכתב מעט, בעזה"י.
| |
| בכלל הנני מוצא לעצמי חובה להעיר את רוחך הטהור, ע"ד הדעות הבאות
| |
| ע"י המחקרים החדשים, שהם ברובם סותרים את פשטי דברי תורה. דעתי בזה
| |
| היא, שכל מי שדעותיו ישרות ראוי לו לדעת, שאף שאין כל אמת מוכרחת בכל
| |
| אותן החדשות, מ"מ אין אנחנו חייבים כלל להכחישן בבירור ולעמד נגדן, מפני
| |
| שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא
| |
| התוך, ההסברה הפנימית שבהענינים, וזה יתרומם עוד יותר בכל מקום שנמצא כח
| |
| סותר, שאנו מתעודדים להתגבר על ידו. עקרם של דברים נאמרו כבר בדברי
| |
| הראשונים ובראשם במו"נ<ref>ח"א פע"א וח"ב פט"ו ט"ז כ"ה, וע"ש ח"ג פ"ג.</ref>, והיום הננו מוכנים להרחיב את הדברים יותר. אין
| |
| לנו שום נפ"מ אם באמת היה בעולם המציאות תור של זהב, שהתענג אז האדם על
| |
| רב טובה גשמית ורוחנית, או שהוחלה המציאות שבפועל מלמטה למעלה, מתחתית
| |
| מדרגת ההויה עד רומה, וכך היא הולכת ומתעלה. אנו צריכים רק לדעת, שיש
| |
| אפשרות גמורה, שהאדם אפילו אם יתעלה במעלה גדולה, ויהיה מוכן לכל כבוד
| |
| ועונג, אם ישחית דרכיו יוכל לאבד כל אשר לו, ויוכל להרע לעצמו ולתולדותיו עד
| |
| דורות רבים מאד, וזה הלימוד יוצא לנו מהעובדא, של מציאות אדם בגן עדן וחטאו
| |
| וגירושו. ואדון כל הנשמות יודע עד כמה צריכה להיות עמוקה הרשימה בלב בנ"א
| |
| להיות זהירים מן החטא, וכפי אותו העומק ממש באו כ"כ אותיות ע"ז בתורת אמת.
| |
| וכשאנו באים לידי מדה זו, אין אנו נזקקים עוד ללחום דוקא נגד הציור המתפרסם
| |
| דף 164
| |
| בין החוקרים החדשים, וכאשר אין אנו נוגעים בדבר נוכל לשפוט משרים, ועתה
| |
| נוכל לבטל את החלטותיהם במנוחה במדה זו שהאמת תורה לנו את דרכה.
| |
| עיקר תפארת חיינו, הוא האמת, של האחדות ברום גבהה ופארה הנצחי,
| |
| והצדק הנצחי ההולך עמה בלא פירוד. זאת היא נשמתא דאורייתא<ref>זהר בהעלותך קנב.</ref> שדוקא מבעדה
| |
| נוכל להציץ גם על גופא ולבושין דידה. ובכלל הרעיון של ההתפתחות האיטית
| |
| עומד הוא גם הוא בראשית התפתחותו, ואין ספק בדבר שישנה את צורתו, ויוליד
| |
| חזיונות שבהם נראה ג"כ דליגות, המשלימות את חזיון המציאות, ואז יובן אורם
| |
| של ישראל בעצם בהירותו.
| |
| הדבר הוא ההפך ממחשבת החוקרים באוה"ע, ובישראל ההולכים בעקבותיהם,
| |
| הלוקחים את התנ"ך ע"פ ההסברה הנוצרית, שעל ידה נעשה העולם הזה בית כלא.
| |
| אבל ההבנה הטהורה, של שמחת החיים ואורם, אשר בתורה, היא דוקא ע"י הערובה
| |
| הבטוחה של העבר, שהיה האדם מאושר מאד, ורק מקרה של חטא הרחיק את
| |
| דרכו. מובן הדבר שמכשול מקרי מוכרח הוא להיות נתקן, והאדם ישוב למעלתו
| |
| לעד. אבל רעיון ההתפתחות בלא סיוע מהעבר, יפחיד לעולם שמא יעמד באמצע
| |
| דרכו, או שמא יסוג לאחור, כיון שאין אנו מוצאים מקום בטוח לומר שהאשר
| |
| הוא טבע קבוע לאדם, וק"ו להאדם החמרי כמו שהוא בגוף ונשמה יחד. ע"כ רק
| |
| הוית האדם בגן-עדן מקיימת לנו את עולם האור, וממילא הרי זה ראוי להיות
| |
| אמת מעשית והסטורית ג"כ, אע"פ שאיננו מעכב לנו.
| |
| ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר
| |
| מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דוקא לסתור אותה, כ"א לבנות את ארמון
| |
| התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות
| |
| מתגלות, ואח"כ כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להלחם
| |
| עליה ג"כ. יש ע"ז דוגמאות מוכיחות, אבל קשה לי להאריך, ולחכם לב שכמותך
| |
| יספיק הקיצור, למען דעת איך לדגול בשם ד' ממעל לכל הרוחות המנשבות,
| |
| ולהשתמש בכל לטובתנו האמתית, שהיא גם טובת הכל.
| |
| ד' תוס' דתענית ט"ו קשים באמת, ונראה שהם נסמכים ע"ד הירושלמי,
| |
| שאומר שרואין כאילו אפרו של יצחק צבור. ומ"מ נראה להגיה "מעשה אדם",
| |
| והכונה אפר מקלה שע"י שרפה, לא טבעי, שהוא מעשה שמים, עפר. ועיי' מש"כ
| |
| רש"י, ובגבורות ארי בזה, ובירו' מפורש שחולקין בזה לפי הטעמים.
| |
| וע"ד המקצעות אשר בחרת, יואל ד' להצליחך, ויאר עליך מאור חכמתו
| |
| ויפעת חסדיו המרובים, ותזכה להיות ממקדשי שמו ב"ה בעולמו, ולישראל תהיה
| |
| תפארת, לאמץ ברכים כושלות באהבת תורה ויראת שמים של אמת, הדרושה מאד
| |
| להסמך בדורנו מכל אשר לו לב נכון ורוח אמת.
| |
| אחתום בברכה ואה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דורש"ת באה"ר,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק
| |
| אאמו"ר שליט"א בקשני להוסיף כי מכתבו זה נכתב מתוך טרדה ופיזור
| |
| נפש מרובים, שאינם נותנים לעיון מנוחתו, ולכן אינו יכול לבאר ולסדר יפה ולדבר
| |
| כאשר עם לבבו, וצר לו. צבי יהודה
| |
| דף 165
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |