|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת לט |אגרות הראיה-|אגרת|לט|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| בע"ה, עה"ק יפו תובב"א, ג' מרחשון תרס"ז.
| |
| לכבוד דודי<ref>אחיה של א"ז מרת פערא זלאטא אֵם אאמו"ר הרב ז"ל.</ref>, יקירי ואהובי, הישיש הנכבד ת"ח מופלג בתורה ויראה וחסידות
| |
| מו"ה יהודא ליב שליט"א פעלמאן וכא"ל. וכ"בב בניו וב"ב שיחי' ברב שלו'
| |
| וברכה.
| |
| מכתב כבודו הגיעני, לשמחת לבבי לראות כתב ידו הנהדר, לכה"פ בחת"י.
| |
| ות"ל על שלומו הטוב.
| |
| וע"ד הסכסוך שבין מנהיגי ישראל העומדים בראש הכוללים. מאד נצטערתי
| |
| ע"ז מאז נודע לי דבר המחלוקת מהממונה בכולל חב"ד, איש נכבד מאד מירושלים
| |
| ת"ו, ששאל בזה בעצתי. ודעתי היא, שאנחנו חייבים כולנו להתאמץ בכל עז שלא יהי'
| |
| ח"ו שום פירוד, ודי לנו והותר הפירודים שכבר נתהוו בעוה"ר. ויותר נכון הי'
| |
| לותר את הענין של האדרעסין<ref>הכתובת של הנהלות קופות ה"כוללים" לתמיכת יושבי אה"ק.</ref>, רק שלא יהי' פירוד להבדיל חברון בפ"ע, ולהפריד
| |
| בינה לירושלים ת"ו. וק"ו שלא להביא עי"ז איזה טינה בלב קצת מאחב"י להקטין
| |
| ח"ו מעלת קדושת ירושלים ת"ו נגד שאר ערי אה"ק איזו שתהי', שזהו ממש
| |
| פגם איסור הבמות, והצעקה אשר הי' על בני גד ובני ראובן בבנותם המזבח, הכל הוא
| |
| שלא להשוות אפילו קדושת מקום אחר בא"י לקדושת המקום אשר בחר ד', והעיר
| |
| אשר נקרא שמו ית' עליה, וק"ו להפחית ח"ו ממעלתה נגדה. כי דוקא ירושלים
| |
| כוללת כל א"י, ולא עיר אחרת, א"כ בכלל ירושלם נכללת ג"כ קדושת חברון, ולא
| |
| להיפך. וכ"ד זוה"ק פ' חיי שרה דקכ"ח ע"ב: "ת"ח ירושלם כל ארעא דישראל
| |
| אתכפל תחותה, ואיהי קיימא לעילא ותתא כגונא דא ירושלם לעילא ירושלם
| |
| לתתא כו' ובגין כך כפלתא איהו דבי' שריא כו' ובגין כך שדה המכפלה" כו'. הרי
| |
| שאפי' קדושת חברון ומערת המכפלה, שזהו עיקר מעלתה של עה"ק חברון, כלולה
| |
| ג"כ בירושלם, ומקור קדושת חברון הוא ג"כ מצד ירושלם. וזאת היא כונת הגאון
| |
| ר' בצלאל אשכנזי, שכתב בתשובה סי' ט"ו: ואם אין ירושלם ח"ו אין חברון עכ"ל,
| |
| שהגאון בעל חתם סופר הביאו בתשובה סי' רל"ג, וכתב עליו שלא הבין איך תלה
| |
| ישיבת חברון בירושלם, אבל נראה שרמז לדברי זוה"ק הנ"ל. וענין קביעת המועדים,
| |
| שבאמת אינו תלוי דוקא בירושלם כ"א בכל א"י, כמבואר בברכות ד' ס"ג, רק
| |
| שלכתחלה צריך שיהי' ביהודא, משום לשכנו תדרשו, ויהודא נקרא שכנו של מקום
| |
| כמבואר בסנהדרין די"א ע"ב, ועי' תוס' ד"ה אין מעברין בסופו, שהקשו דבברכות
| |
| ילפי' מכי מציון ת"ת וכאן מלשכנו, אבל הענין הוא דמכי מציון ילפי' על כלליות
| |
| א"י, דג"כ נקראת ע"ש ציון וירושלם, ומלשכנו ילפי' דבעי' ביהודא. עכ"פ משתי
| |
| דף 35
| |
| הסוגיות למדנו, דעיקר הקדושה והמעלה תלוי דוקא בירושלם, שסוף כל סוף אין
| |
| מקרא יוצא מידי פשוטו, דכי מציון ת"ת ודבר ד' מירושלם דוקא, אלא
| |
| שקדושת ירושלם מאירה ג"כ בכל א"י. וה"ה היתרון שיש ליהודא הוא מפני הקירוב
| |
| לירושלם, כדפי' רש"י שכנו של מקום ירושלם והיא ביהודא, א"כ כל המעלה היא
| |
| תלוי' רק בירושלם, וא"כ עיקר ירושלם עדיפא מכל, ופשוט דמצות בנינה קודם
| |
| וגדול משארי ערי הקודש. וראי' לדבר, דבגמ' דברכות גבי הנהנה מסעודת חתן
| |
| אמרי' שם ד"ו ע"ב "ואם משמחו מה שכרו, כאילו בנה אחת מחורבות
| |
| ירושלם", ולא סתם מחרבות א"י, אע"ג דפשטא דקרא דהביא ממנו ראי' כתוב
| |
| סתם "כי אשיב את שבות הארץ", א"ו דבנין חרבות ירושלם גדול משאר ערי א"י
| |
| וע"כ נקט הגדול. וחלילה לחשוב, שהצדיקים הראשונים היו יכולים להתישב בירושלם
| |
| והקדימו עיר אחרת מאה"ק. והננו רואים גם עתה כל ת"ח וצדיקים משתוקקים להקדים
| |
| ישיבת ירושלם, ורבים עולים לרגלים גם עכשיו, ומתפללים מוספים אצל כותל
| |
| המערבי שיבנה בב"א, בקדושה והתעוררות נפלאה. אלא שהי' עול הגלות כבד מאד
| |
| בירושלם, מפני שנאת הגוים שהי' אז, רק עכשיו בעקבא דמשיחא אנו רואים אות
| |
| לטובה ופקודת ישועה ורחמים, שאחב"י ב"ה הנם מכובדים בעיני השרים באה"ק
| |
| בכלל וירושלם בפרט, ות"ל הכל בטוח באין פחד. ועל גדולי הצדיקים אין להקשות
| |
| כלל מ"ט בחרו בשארי ערי הקודש, אפילו אם היו יכולים לשבת בירושלם, שבודאי
| |
| כל עיר ומקום שבאה"ק יש לו שורש ובחי' בקדושה בפני' עצמה, כמו שהאריך בזה
| |
| ב"חסד לאברהם" בחלק עין הארץ נהר י"ג, ומן הפרטים שזכר שם נלמד על הכלל
| |
| כלו. ואפילו בדרך הפשטות יש לכל מקום ומקום חבת הקודש מיוחדת בפ"ע. למשל
| |
| פה עה"ק יפו ת"ו יש לחבב מצד שהיא גבול המסומן בתוה"ק, "גבול ים"<ref>במדבר לד ו. ועי' גיטין ח:, שיר השירים רבה פ"ז ד, ילקוט שמעוני ישעיה מט.</ref>, ומצד שבה
| |
| הלך יונה הנביא ע"ה, שבודאי כמה וכמה תיקונין השריש בהליכתו לדורות, ובה
| |
| הובאו הדוברות לשלמה המלך ע"ה לבנין ביהמ"ק, כמ"ש בדברי הימים ב' ב' פט"ו,
| |
| ולשי' הירושלמי יומא פ"ג ה"ח נעשה הנס לנקנור ג"כ פה עה"ק בנמל יפו. ע"כ
| |
| אע"פ שירושלם חביבה מאד, וקדושתה כוללת בכללות, וישובה קודם לכל, מ"מ כ"א
| |
| שהשיג ע"פ פרטיות שורש נשמתו, שהוא שייך לקדושה המיוחדת הפרטית השייכת
| |
| לאותה העיר, הי' קובע בה דירתו. ובודאי מצד חילוק השבטים הי' כן הענין,
| |
| ע"כ היו כמה נביאים משארי ערים, אע"פ שרובם היו מירושלם, שע"כ נקראת גיא
| |
| חזיון<ref>ישעיה כב א.</ref>, וכל נביא שלא נתפרש שם עירו הוא מירושלם, כדאיתא במדר' איכה<ref>פתיחתא, כד.</ref>, אבל
| |
| מיעוטם נתפרשו בשם עירם ודרו שם מטעם הנ"ל. וכ"ז בדרך פרט, אבל בדרך
| |
| כלל ודאי גדולה היא מצות ישיבת ירושלם מכל א"י, אע"ג דכ"מ חביב בפ"ע.
| |
| ועד היום נמצאים זקנים שנתגדלו באה"ק והם מחפשים בכל יום ללכת ד' אמות
| |
| חדשות בא"י, מפני גודל חביבות הארץ, ומ"מ כל מי שיש סיפק בידו משתדל
| |
| לשבת בירושלם, אלא שרבים הם מוכרחים מצד מצבם ופרנסתם, ושארי סיבות
| |
| וענינים דלא מתדר להו בירושלם ת"ו, ע"כ הם יושבים בערי קודש אחרות. וא"צ
| |
| להאריך כלל בחשיבות ירושלים עה"ק, שהכתוב מעיד עליה "העיר אשר בחרתי"<ref>מלכים–א יא לב לו.</ref>,
| |
| והיא עצמה נקראת צואר ומקום החיות, כדאי' בתקוני זוהר בתיקונים הנוספים
| |
| תיקונא שתיתאה "צוארך כמגדל השן דא ירושלם, עלה אתמר כמגדל דוד צוארך,
| |
| דף 36
| |
| תכשיטין דילה כהנים לויים ישראלים", הרי שהיא עצמה היא מקום החיות כולה,
| |
| וכהנים לויים וישראלים הם מקשטים את הקדושה, ובודאי כל המרבה בתכשיטי
| |
| קדושה ה"ז משובח. ואע"ג דהכונה כאן ביחוד על בחי' ירושלם ברוחניות, מ"מ
| |
| הכל אחד, ומכוון זה נגד זה, כד' הזה"ק המובא לעיל בענין מכפלה. ובודאי ראוי
| |
| להתחזק בכל עז בדבר השלום, שלא יתפשט הענין ח"ו לומר שראוי למעט בהרחבת
| |
| בנין ירושלים עה"ק, וכדאמרי' בזבחים דקי"ג פ"א מצאו עצמות בלשכת דיר העצים
| |
| ובקשו לגזור טומאה על ירושלם, עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בושה וכלימה
| |
| היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו וכו'. ות"ל אין לנו עיר בכל העולם כולו
| |
| שיש בה כ"כ תורה ועבודה, צדיקים וגדולים, חסידים ואנשי מעשה, כמו ירושלם
| |
| עה"ק ת"ו, וב"ה היא מתוספת והולכת לעינינו מדי שבוע בשבוע, שמתקבצים
| |
| אליה אחב"י מארבע כנפות הארץ, והיא נבנית ב"ה בבנינים חדשים ע"י אחינו
| |
| הדבקים באהבת ירושלם בכל לבם ונפשם. והלא הפגם הראשון, שגרם חילוק מלכות
| |
| ב"ד, וגרם לכל הגלויות והנפילות, בעוה"ר, הי' השפלת ירושלם, וכדאי' בסנהד' דק"ב
| |
| וירבעם יצא מירושלם שיצא מפיתקה של ירושלם, ת"ו. וכן לדחות מוחזק ג"כ א"א
| |
| בשו"א, מטעם הד"ת ומטעם היושר. ע"כ יעצתי להנכבד ששאל עצתי אז, שראוי לפשר
| |
| ע"י הוספה, להוסיף את מי שהרב דליובאוויטש שי' חפץ בו ג"כ, ויותר נכון שיהיו
| |
| המכתבים נכתבים על אדרעס של שלשה אנשים, משתהי' מחלוקת בישראל. ובכולל
| |
| פרושים נוהגים כבר לכתב על שני אנשים, ומה בכך שיהי' שלישי. וכ"ז כדאי כדי
| |
| שלא למעט ח"ו כבודה של ירושלם עה"ק אפילו כחוט השערה. ולפי ענ"ד כדאי שכל
| |
| יראי ד' שהם חסידים באמת, המקושרים בין לבאברויסק בין ללאדי בין לליובאוויץ<ref>מקומות ראשי חסידי חב"ד והנהגת ה"כולל" בתמיכת יושבי אה"ק.</ref>,
| |
| שכולם יגלו דעתם שהם רוצים שתהי' האדרעסא משולשת, רק שלא יפרד הכולל, ולא
| |
| יזוז הכבוד שיש עכ"פ בידינו ליתן בזמה"ז לעיר בית חיינו תובב"א מתוכה. ואין ספק
| |
| בדבר כמעט, שאם ימצאו אנשים ישרים, אוהבי שלום, שיתערבו בדבר, אפשר למעט
| |
| ולבטל לגמרי את המחלוקת בתחילה, לפני התפשטותה, "ולפני התגלע הריב נטוש".
| |
| וכפי הנראה כבר סובלים מזה ת"ח חשובים שבאה"ק מצער המחלוקת. ופה נמצא
| |
| אתנו בעה"ק ת"ו ת"ח אחד זקן, גדול בישראל ממש, מכולל חב"ד, והוא דחוק מאד
| |
| בעניות גדולה, ואינו יכול לתבוע חובו מהכולל מפני בלבול הכולל מצד המחלוקת.
| |
| וכאלה בודאי ישנם רבים, ואין שיעור כמה גדולה היא המצוה להתערב בזה בדרך
| |
| שלו', שיבטל כ"א מהראשים חלק אחד מדעתו, כדי שיבוא השלו' על כנו, וישאר
| |
| כבוד עיר אלקינו במקומו, ולא יחסר חלק העניים יושבי אה"ק עובדי ד' באמת
| |
| בקדושת ארץ חמדה, שחוברה לה יחדיו, ע"י פרץ ומריבה בין ראשי אלפי ישראל.
| |
| הארכתי קצת בדברי אלו שלא כמדתי, מפני כבוד עיה"ק ומאהבת השלו'.
| |
| והשית"ב ישפת ברכה ושלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלם, וידבר שלו'
| |
| אל עמו ואל חסידיו.
| |
| אחתום בברכה וכ"ט, ואבקשו לכתב לנו לפעמים יותר תכופות משלומו
| |
| הטוב, ומשלום צאצאיו שיחי'. והי' ז"ש וברכה, אורך ימים ושנות חיים וכ"ט,
| |
| כנפשו היקרה ונפש ב"א דור"ש וטובו, מברכו מהררי קודש ומצפה לחדות בשמחה
| |
| את פניו על אדמת קדשנו, בבא כל ישראל ברינה ושמחה, ושבו בנים לגבולם בב"א.
| |
| הק' אברהם יצחק הכהן קוק
| |
| דף 37
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |