|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קפט |אגרות הראיה-|אגרת|קפט|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| קפט
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אדר תרס"ט.
| |
| לכ' ידי"נ הרב הגאון האמיתי מופת הדור מוהר"ר יעקב דוד שליט"א.
| |
| שלו' וברכה.
| |
| מכתב קדשו עם קונטריסו<ref>"קונטרס השמיטה".</ref> היקר הגיעני כעת ממש, ודבריו הטהורים היו לי למלח
| |
| על פצצי לבבי, אשר לא זורו ולא חובשו. והשי"ת היודע כל תעלומות רק הוא יודע
| |
| את לבבי המר על גורל מצות השביעית, אשר בכל לבבי ונפשי, ובכל חיי רוחי
| |
| ונשמתי, הנני משתוקק וצמא לחזקה ולהחזיר עטרה ליושנה, ועיני רואות איך
| |
| שאנחנו רחוקים עדיין מלהוציא אל הפועל את הדבר הגדול הזה. וידעתי ברור,
| |
| שאם לא יעשה ענין המכירה יעברו רבים מאד על כל איסורי שביעית בלי שום
| |
| צד היתר כלל, ורשעים ירימו קרן לומר הותרה הרצועה לעקור מצות מן התורה
| |
| בלא שום שאלה, ואין לשער כמה גדול חורבן תוה"ק וחילול ש"ש היוצא מזה. ע"כ
| |
| הנני מוכרח לצאת בעקבות חז"ל בכלל "מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות
| |
| ולא יאכלו בשר תמותות נבילות"<ref>קידושין כא:</ref>, והוכרחתי לסדר זה ההיתר למוכרחים להשתמש
| |
| בו, כאשר עשו כן בשמיטות שעברו. ויען אשר ידעתי, כי לפי המצב בשום אופן
| |
| אי-אפשר שלא יעשה איזה היתר, לא מצד הסיפוק של השנה, שעל זה הי' אפשר
| |
| להוציא ע"י השתדלות גדולה אולי מהבאראן שי' איזה סכום, שהי' אולי מספיק
| |
| לההכרח, אבל העיקר הוא הפסק המסחר, של היין ושל תפוחי-הזהב, שעולה
| |
| למליונים, ולא די שיפסידו את ההון העצום הזה בשנת שביעית עצמה, (ולד'
| |
| הרמב"ם<ref>ע' שבת הארץ פרק ד הלכה יב.</ref>י"ל שיהי' צורך לשמור באורנזים, שהם תפוחי-זהב, שתי שנים, ואין
| |
| כאן כונתי לדבר בהלכה), יופסקו כל המסחרים, כי לא ישתתפו בתי המסחר שבחו"ל
| |
| עם בתי מסחר שהם מפסיקים את משלח סחורתם בזמן מן הזמנים, כידוע לכל,
| |
| דף 246
| |
| ואז מוכרח לבא משבר נורא על כל המסחר גם כל השנים שלאחר שביעית, וזה לא
| |
| ירצה הברון ואולי גם יכולת אין לו לשאת, כי עיקר כונתו הוא שיתפתח המסחר
| |
| עד שיוכלו להתפרנס מבלעדי עזרתו. ע"כ על הסחורה ודאי הכרח הוא לעשות
| |
| היתר המכירה לעת עתה, אף שהוא קשה כקריעת ים סוף, יראה השי"ת בעניינו
| |
| ויתקננו בעצת טובה מלפניו, שנוכל לעבדו על אדמת קדשו בלא שום מונע ומפריע
| |
| כלל. ובשביל שידעתי שאפילו אם יאסרו את הדבר כל גאוני עולם לא ישמעו לזה,
| |
| ורובם מפני ההכרח הגדול מאד, ע"כ חפצתי למעט בפירסום, כדי שלא תהי'
| |
| לההנהגה הזאת צורה של הסכמה כללית מגדולי ישראל, כ"א הנהגה שנוהג העם
| |
| מצד דחקו, וחכמי הדור מוכרחים להעלים עין מטעם מוטב שיהיו שוגגין<ref>שבת קמח:</ref> כו'.
| |
| ובזה יש לנו לקוות, כי יבאו לנו בחסדי השי"ת ימים טובים מאלה, שירומם ד' את
| |
| קרן עמו באה"ק, ויוכלו להתפרנס בלא עזרת בו"ד, ובלא ערמת המסחר להוציא
| |
| פירות אה"ק לחו"ל, שגם זה הוא היתר דחוק מאד, ואז יהי' אפשר להחזיר עטרה
| |
| ליושנה בכל קדושתה ממש.
| |
| ובעיקר הענין אגיד לכ"ג את דעתי העני', שבאמת לא זו היא הוראה הראשונה
| |
| שהעולם סומך את עצמו בשעת דחקו על מקצת פוסקים ואפילו על יחיד, כענין חדש<ref>יורה-דעה סי' רצג, ושם בב"ח וט"ז ומגן אברהם ס"ס תסט.</ref>
| |
| וסירכות<ref>יורה-דעה סי' לז סעיף ג, סי' לט סעיף יג.</ref>, ותיקוני עירובין<ref>ע' פרי מגדים ובאור הלכה אורח חיים סי' שסד ס"ב וע' מג"א סי' שצב סק"ב.</ref>, משום אין ר"ה בזה"ז וכיוצא בהן. ע"כ אם בא לסמוך
| |
| על המתירים לומר שבשל גוי מותרת עבודה ופקע קדושת שביעית, ועל המכירה
| |
| של זמן, שהיא מותרת, מפני הדחק, כמו שמתירין להשכיר במקום הפסד, כידוע,
| |
| אין זה כ"כ דבר רחוק בזה"ז. אבל העיקר מה שלבנו דואב הוא, שעכ"פ מצות
| |
| שביעית מופקעת היא ואין מקיימים אותה, וזו היתה באמת עיקר תקנתו של הלל
| |
| בפרוזבול, שלא חידש ע"ד תורה, אלא שאין ללמד להפקיע מצוה כדהתו' גיטין
| |
| ל"ו ע"א ד"ה מי איכא מידי, וע"ז לבי דוי על שאנו מוכרחים ללמד את העם להפקיע
| |
| מצות שביעית, במקום שאנו חייבים תמיד להקים עדות ביעקב וללמד את ישראל
| |
| להתחייב גם במצות שאפשר להפטר מהן, כמו ציצית ותרומ"ע ע"י הכנסה דרך
| |
| גחו"ק וכיו"ב. ע"כ הנני מוכן בל"נ לעמוד על ימין כ"ג ידי"נשליט"א ולהיות
| |
| בצוותא עמו, אפילו לנסיעות רחוקות כמו לפריז וכיו"ב, אולי יחון ד', אולי ירחם
| |
| עלינו, ונוכל להמציא לכה"פ עזר הגון לחלק גדול מאחינו היקרים, החפצים בכל
| |
| לבם ונפשם לשמור את המצוה ולקיימה בלא שום הפקעה כלל. ואם חפץ ד' בידנו
| |
| יצלח אז אין קץ לדבר הגדול הזה לקדושת שם שמים שיצא מזה בעז השי"ת,
| |
| ולחיזוק ימין יראי ד' שומעי בקול דברו<ref>ע' ויקרא רבה פ' א.</ref>, אבל עלינו לעשות הכל בדרך שלו' ובדרך
| |
| כבוד ואהבה, לשמו ית' ולאה"ק וליושבים עלי' ועובדים את אדמתה, לא באיומים
| |
| ובהפחדות משונות ובצעקות ומריבות, כ"א פשוט להודיע שההיתר הוא מדוחק גדול
| |
| מאד מאד, ואחר כל דחקו הוא הפקעה של מצוה, א"כ המצוה החביבה והקדושה,
| |
| שזכינו ב"ה אחרי משך הגלות המר והארוך שנוכל לקיימה על אדמת הקודש, חסרה
| |
| היא לנו, ע"כ נעורר כל אשר נוכל כדי שיעלה דבר ד' בידנו ונוכל לקיימה, ולעזור
| |
| לרבים להתחייב בה בלא פקפוק ולקיימה. וע"י אתערותא דלתתא הקטנה הזאת
| |
| דף 247
| |
| נבטח בשם השי"ת, ששיכן את שמו בהר קדשו, שתתעורר ברכה עליונה, ופתחי
| |
| גאולה וישועה לאה"ק ולעם ד' המצפים לישועתו, ויקרב קץ הימין, ויגלה מבשר
| |
| משמיע שלו' במוצאי שביעית הבעל"ט, כי עת לחננה כי בא מועד. והנני מחכה
| |
| לתשובתו הקדושה במוקדם האפשרי. והי' ז"ש וברכה באה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע
| |
| דוש"ת בכל לונ"ח,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |