|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קנט |אגרות הראיה-|אגרת|קנט|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| קנט
| |
|
| |
| ב"ה.
| |
| שאלו שלו' ירושלים, ישליו אהביך. למען אחי ורעי אדברה נא שלו'
| |
| בך, למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך.
| |
| הררי קודש ישאו ממעון הברכות שלו' רב ושפע ברכה, לכבוד רועי
| |
| ישראל, רבנים גודרי גדר ועומדים בפרץ בעם ד', צדיקים יסודי עולם, קדושים
| |
| וטהורים, גאוני עולם יושבי על מדין, וכל רבי המשרה, פועלי צדקות וקמים על
| |
| נדיבות, אלופי קהילות יעקב, תומכי שה פזורה<ref>ירמיה נ יז.</ref>, אשר בארצות הגולה, יברכם
| |
| צורם וברכות יעטה מורה<ref>תהלים פד ה.</ref>, שלו' מאדמת קודש, ממרום הר ד', מקדוש משכני
| |
| עליון, מארץ חמדת אדון עולמים, מההר הטוב והלבנון, רב ברכות ושפע הצלחות
| |
| עד בלי די מטל חרמון היורד על הררי ציון, מארץ המעוטרת בעשר קדושות,
| |
| שחוברה לה יחדו, להצמיח ישועה ותהילה, אורה ונחמה, להחיות לבב נדכאים,
| |
| אסירי התקוה ושבים לבצרון, יחי לבבכם לעד.
| |
| מצאתי לנפשי חובה קדושה, להעיר ולעורר את כל לב טהור בכל יראי ד'
| |
| וחושבי שמו, כל החיל אשר נגע ד' בלבבם, הזוכרים מרחוק את ד' וירושלים
| |
| תעלה על לבבם, הדבקים בכל לב ונפש באמונה קדושה וטהורה באהבת ארץ חמדה,
| |
| חמדת צבאות אדון עולמים ב"ה. כאשר אנחנו שרידי חרב, אשר מאת ד' היתה
| |
| זאת כי נלקטנו אחד אחד אל מקום בית חיינו, ויד ד' היתה עלינו להוציאנו מן
| |
| אדמה טמאה, ולהביא אותנו אל קדושת ארץ אשר ד' דורש אותה תמיד, אה"ק ת"ו.
| |
| והננו הרואים והיודעים, כי הגיע עת לחננה, הננו עדי ראי', להעיד לכל עם ד', כי
| |
| התנוצצות עת פקידה הגיעה, לבנות את ציון וחרבותי', ע"י צאן עמו המתקבצים
| |
| מארבע כנפות הארץ, לרצות את אבני קודש ולהונן את עפר ארץ חפץ. והנה מקדם
| |
| זאת הופיעה עצת ד' על יחידי הצדיקים קדושי עליון מדורות שלפנינו, שהציתו לבת
| |
| אש קודש שלהבת בוערת אהבת קדושת אה"ק בלבב עם ד', ומידם היתה זאת
| |
| שנתקבצו יחידים ושרידים לארץ הנשמה, עד אשר חלקים חשובים ממנה היו ב"ה
| |
| לגן עדן, וקהל גדול וחשוב של כללות כנסת ישראל הולך הוא ומתישב על אדמת
| |
| קדשנו ת"ו, ועצם הזמן עת פקודת ישועה ורחמים, וכל הצרות הרבות והרעות עם
| |
| גלי ים זועף ושבר על שבר אשר נקרה בבית ישראל, מרעי גויים אשר קמו לבלע
| |
| ולהשחית ולאכל את יעקב בכל פה, כל אלה יחד מעירים ומעוררים את כל אשר
| |
| נשמת אלקים חיים בלבבו, לשא בכח קול עז ולמלא ידים קודש לד', להתחזק לשובב
| |
| יעקב אל אדמת קדשנו ת"ו, בכל ההתאמצות האפשרית, לשום בהר ציון פלטה
| |
| והתחלת צמיחת קרן ישועה והתנוצצות גאולה ופדות. אמנם מאד ידאב לב כי יראי
| |
| ד' ואוהבי שמו, למראה עינים, אשר אף כי בדורות שעברו החרו<ref>ע' נחמיה ג כ.</ref> החזיקו צדיקי
| |
| הדורות יסודי עולם בכח קדושתם ואש להבת שלהבתם, יראתם ואהבתם, בקדושת
| |
| אהבת בנין אה"ק ת"ו, ורק בכח הזיקים הגדולים, אשר הפיחו קדושי עליון בלבבות
| |
| עם קדוש בא לנו הבנין הקדוש על אדמת הקודש, אשר עינינו רואות לשמחת לב
| |
| והשבת נפש, אבל בימים האחרונים מעט מעט השתמטו אחד אחד מחבת בנין אה"ק
| |
| כל צדיק וכל גדול באמת, בתורה ביראה בקדושה ובחכמת אמת, והבנין הקדוש הזה,
| |
| שהוא מקור נפתח לחיי עולמים, לגוי קדוש ולכל העולמים כולם, הולך הוא ונמסר
| |
| בידי חסרי דעה ודלי מעש, אשר על כן הושפל יקר תפארת חמדת ארץ חמדה
| |
| דף 208
| |
| בעוה"ר והורד זיוה והדרה כמעט. והננו רואים, כי רק מאשר בתחילה נתנו צדיקי
| |
| אמת מהודם על עצם חשקת קדושת חבת בנין אה"ק ותשוקת שיבת שבי הגולה
| |
| אלי', מכל הארצות אשר נדחינו נפוצים בהם, - מכח זה יונקת היא החבה הקדושה
| |
| בפועל ובמעשה גם כעת לבנין ציון והשרשת שורש ישועת ישראל עלי' באמת
| |
| ובצדקה. אבל כאשר במשך השנים הרבות רפו הידים של הבונים האמיתיים
| |
| מהחזיק במעוז ארץ חמדתנו, וקיבוץ בני' לתוכה בחבת אמת, הולך הענין הקדוש
| |
| והנורא הזה ומתרפה, בעת אשר החובה הקדושה היא כפולה ומכופלת להתחזק
| |
| ולהתאמץ, לכונן ולהעריץ חבת בנין ארץ חיים ולקשר נשמות צאן קדשים אלי'
| |
| באהבת קודש בפועל ובמעשה, לישב קהילות קודש מתמימי שלמי עם קודש על
| |
| אדמת הקודש.
| |
| והנה מה מאד עלז לבי ואגילה באלקי ישענו ב"ה, כי גם בזה הראנו הארת
| |
| פני המזרח, וחבת צדיקים רועי ישראל, המקשרים לבם לאביהם שבשמים בקדושת
| |
| אהבת השי"ת ויראתו, באמונה ודבקות בשכל טהור ואור צחצחות, ממקור הנשמה
| |
| העליונה המופיעה מקדושת כנסת ישראל בכל דור דור ודור. גם לרבות בדורותינו
| |
| האחרונים, הנה החלה להתנוצץ, ומפתח תקות ישועה, שנפתח כחודו של מחט,
| |
| נקוה לד' שיאר לנו לפתח פתחים רחבים, כפתחו של אולם, ואורח צדיקים יהי'
| |
| כאור נוגה ההולך ואור עד נכון היום.
| |
| כי הנה העיר ד' את רוח אחד מיוחד מיחידי סגולה, חד מרבנן קדישי,
| |
| אשר זכה להתבסם מקדושת אה"ק עוד בימי עלומיו ושחר טל ילדותו, ואור ד'
| |
| הופיע עליו ברזי תורה וגנזי יראה בסתר חביון מאור ארץ חיים, הלא הוא כבוד
| |
| (הסיום לא נמצא לע"ע)
| |
| (עה"ק יפו ת"ו, תרס"ז).
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |