|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת ה |אגרות הראיה-|אגרת|ה||}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| '''ה '''
| |
|
| |
| ב"ה, אור ליום ד', יתרו [תרנ"ז, בויסק].
| |
| שלו' וברכה שמורה וערוכה לאחי יקירי וחביבי החתן הנעלה חריף
| |
| ושנון ונחמד מ' שאול חנה הכהן שליט"א.
| |
| יברכך ד' ויצליחך בכל מעשיך, וירחיב בתורתו לבביך, שלו' רב לך ולעוזריך.
| |
| שמחתני אחי אהובי בדבריך אלי. זה כמה נכסף נכספתי לשוחח עמדך בכתב,
| |
| וטרדותי הרבות דחוני מיום אל יום, ועתה הנה הקדמתני, אח יקר, יחולו ברכות
| |
| על ראשך, כי הרויתני נחת גם מדבריך המעטים, אף כי קמצת יותר מדאי. ולמה
| |
| לא הודעתני בפרטות את אשר תלמוד כעת, ואת אשר למדת ורכשת לך בעה"י,
| |
| בכל ימי משך שבתך בשבת תחכמוני זה, עיר סמארגאן היקרה, העיר אשר שמה
| |
| וזכרה חקוק על לוח לבבי לאהבה משחר טל ילדותי, העיר אשר בה מצאתי בראשית
| |
| דרכי חברת קודש מלאה חכמים וסופרים, חריפים ובקיאים, יראי ד' וחושבי שמו,
| |
| אשר חברתם הרחיבה לבבי, גם גרמה לי להכשיר ביתרון את כשרונות ילדותי
| |
| בע"ה. ואתה אחי אהובי הנך יושב שמה, בטח רק את יראי ד' וחושבי שמו, האמונים
| |
| עלי תורתו ויראתו, רק אליהם תארח לחברה, מהגדולים היקרים הללו, המסולאים
| |
| מחכמי העיר יצ"ו, תלמוד להרבות קניניך בחכמה, למגמר ולמסבר לחזור על
| |
| למודך בחשק ואהבה, לקנות ידיעה שלמה, בגמפ"ת כסדרן, לעשות העיקר עיקר
| |
| והטפל טפל. כי לא ראיתי חכם גדול באמת כ"א מאותם שמשימים עיקר עסקם
| |
| דף 8
| |
| בתלמוד וראשונים, ללמוד ולחזור כסדרן ממש, ביחוד בראשית ביכורי הילדות.
| |
| סלח לי אחי אהובי, יוכל להיות שאינך צריך התעוררות כזאת, אלא מתוך שאני
| |
| זכור שהייתי צריך לכמו אלה, בימי חרפי, רחש לבבי אלה הדברים מדי דברי עמך.
| |
| תהלי"ת עמנו כולנו החוה"ש, כה יזכנו השי"ת לימים הבאים, וברב חסדיו
| |
| יטיב ויוסיף ברחמיו. הנני מצפה על מכתביך שיבאו לידי מעכשיו תמידים כסדרן,
| |
| להודיעך מכל הטוב אשר עמדך, אין טוב אלא תורה<ref>אבות פ"ו מ"ג</ref>. והשי"ת יחזקך ויאמצך לשקוד
| |
| על דלתי תורתו, וחזקת והיית לאיש מצליח לשם ולתהילה ולתפארת, כעתירת ותקות
| |
| אחיך אוה"נ מצפה הצלחתך כה"י,
| |
| אברהם יצחק ה"ק
| |
| באה"נ אדר"ש ידי"נ מנעורים הרה"ג המרומם מו"ה שמעון קאפעלאוויץ
| |
| שליט"א. כמ"כ אדר"ש ידי"נ הנכבד ומרומם היקר מו"ה מאיר הכהן שליט"א
| |
| מאלטינסקי.
| |
| <ref>ענין זה נדפס ב"משפט כהן" ס' קכ"א, ואח"כ מצאנוהו בעיקר מבואר באגרת הזאת ולא הוזז מתוכה.</ref>מש"כ ע"ד הראב"ד בהשגה פ"ב מה' ט"מ, הנה הדברים עתיקים וכבר
| |
| כ' כעין זה בס' האחרונים, אך לע"ד לא מסתבר כלל שתהי' זאת כונת הראב"ד,
| |
| דאיך ישיג על הרמב"ם ואיך יאמר שטעה בזה ומה טעות יש כאן, וביותר איך
| |
| כתב שהרמב"ם עצמו הלך ע"ז הדרך, ואין בדבריו רמז לזה כלל. ובאמת הדבר
| |
| תימה גדולה, וקשה ליחס לפסק הלכה, אם נאמר שאין אנו משועבדים לכללים<ref>ע' תשו' מהרי"ק שרש קסג</ref>
| |
| ראוי לפסוק ע"פ הסברא, ודבר זה נגד הסברא. ומש"כ תוי"ט בהעור והרוטב מפ"ו
| |
| דעדיות, שאל תתמה דגדולה מזו אר"א אבר מה"ח אמרו, ולא אבר מה"מ, לא אדע מה
| |
| דמיון זה לזה, התם אין תימא כלל, שהרי האבר אף שאין בו טומאת אבר מ"מ יש
| |
| עליו טומאת בשר ועצמות, ולא פקעה ממנו טומאתו, אבל כאן הרי הטומאה פקעה
| |
| ממנו ע"י מה שהי' מחובר לאבר, וזה ודאי תימא. ולע"ד לא לזה נתכוין הראב"ד,
| |
| אלא שמשיג על הרמב"ם במה שכתב שאם חסר מכדי להעלות ארוכה, ויש בו כזית,
| |
| שהוא מטמא כמת שלם, משמע שיש באבר טומאה משום אבר, ובאמת אינו כן,
| |
| שהאבר פקע ממנו דין אבר ע"י שחסר הבשר מכדי להעלות ארוכה, שזהו שיעור
| |
| אבר, ומה שבאמת מטמא הוא רק מפני הכזית בשר המחובר בו, והוא רק משום
| |
| יד, עיי' פ"ב דאהלות, ועיי' תו' חולין קי"ח ד"ה אין יד, דיד בעי שיוכל לקחת
| |
| ולא ינתק עי"ז, ולא סגי בחיבור בעלמא, הובא במל"מ בזו ההלכה. ועכ"פ אפילו
| |
| מצד הלשון לבדו ג"כ דרך הראב"ד לפעמים להשיג על הרמב"ם, במקום שנראה לו
| |
| שהלשון נובע ממקור שהוא מוטעה לפי דעתו, ע"כ להרמב"ם שכתב כשחסר הבשר
| |
| כיון שנשאר כזית מטמא כמת שלם, משמע שיש עליו טומאת אבר, ושהשיעור
| |
| באבר מה"מ הוא כזית, ובאמת גם באבר מה"מ השיעור הוא כדי להעלות ארוכה,
| |
| ומה שעכ"פ מטמא הוא רק משום כזית בשר הדבוק בו, מטעם יד, ואם לא יהי'
| |
| דבוק בו שפיר לא יטמא העצם והגיד מטעם אבר כלל, ואיך יאמר "כמת שלם".
| |
| וז"ש שהר"מ עצמו הלך ג"כ ע"ז הדרך, שכ' בפ"ג גבי ואלו מטמאים במגע ובמשא ולא
| |
| באהל אבר מה"מ שאין בו בשר כדי להעלות ארוכה, ולא התנה כלום מכזית, ש"מ
| |
| דף 9
| |
| דס"ל ג"כ דשיעור בשר כדי להקרא אבר שוה הוא באבר מה"מ כבאבר מה"ח,
| |
| כדי להעלות ארוכה, ולא כזית, ואיך כתב הלשון מטמא כמת שלם, שהאבר מטמא,
| |
| ובאמת רק הכזית בשר מטמא, וע"ז לא יחלוק הראב"ד כלל. כנלע"ד אמת נכון
| |
| בעה"י בפירוש דברי הרמב"ם. תודיעני עליהם בטובך דעת חכמי העיר יצ"ו גם
| |
| דעתך.
| |
| אחיך הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |