ר' שבתי אטון (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (←תולדותיו) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב שבתי אטון''' היה ראש [[ישיבת ראשית חכמה]] ב[[ירושלים]]. | '''הרב שבתי אטון''' היה ראש [[ישיבת ראשית חכמה]] ב[[ירושלים]]. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
נולד ב[[שמחת תורה]] תרפ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים לאביו הרב | נולד ב[[שמחת תורה]] תרפ"ו ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים לאביו הרב בן ציון אטון, מרבני [[ישיבת פורת יוסף]]. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף והוכר כתלמיד מוכשר וגאון. הוא נשא לאשה את בתו של [[הרב יוסף שרהבני]] (אחותה היא אשת [[הרב בן ציון אבא שאול]]). בתקופה שאחר נישואיו המשיך בלימודיו ב[[כולל]] שעל יד ישיבת פורת יוסף. בהמשך התבקש לכהן כרב שכונת מלחה בירושלים. | ||
בשנת תשי"ז התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת פורת יוסף. הוא ערך כמה שינויים בישיבה, בהם הארכת סדר היום, סידור | בשנת תשי"ז התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת פורת יוסף. הוא ערך כמה שינויים בישיבה, בהם הארכת סדר היום, סידור ארוחות ערב, | ||
כדי לעודד את תלמידי הישיבה בכתיבת חידושי תורה, יזם רעיון הוצאת חוברת חידושי תורה שנקראה בשם "משואות", ובה נקבצו שיעורים של רבני הישיבה יחד עם חידושיהם של התלמידים, וכן מאמרים במוסר, כשהוא עצמו דואג להוצאתה. | כדי לעודד את תלמידי הישיבה בכתיבת חידושי תורה, יזם רעיון הוצאת חוברת חידושי תורה שנקראה בשם "משואות", ובה נקבצו שיעורים של רבני הישיבה יחד עם חידושיהם של התלמידים, וכן מאמרים במוסר, כשהוא עצמו דואג להוצאתה. | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
נפטר בי"ב ב[[שבט]] תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים. | נפטר בי"ב ב[[שבט]] תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים. | ||
בנו הרב בן ציון אטון מכהן כיום בראשות הישיבה, וחתנו הרב שמעון זיאת משמש כמשגיח. אחר פטירתו יצאו כמה ספרים משיחותיו המוסריות. | בנו הרב בן ציון אטון מכהן כיום בראשות הישיבה, וחתנו הרב שמעון זיאת משמש כמשגיח. אחר פטירתו יצאו כמה ספרים משיחותיו המוסריות. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* אברהם סופר, '''רזא דשבתי''' בתוך: "'''תולדות חכמי ירושלים''', ירושלים תשס"ו. | * אברהם סופר, '''רזא דשבתי''' בתוך: "'''תולדות חכמי ירושלים''', ירושלים תשס"ו. |
גרסה מ־00:21, 20 ביולי 2016
|
הרב שבתי אטון היה ראש ישיבת ראשית חכמה בירושלים.
תולדותיו
נולד בשמחת תורה תרפ"ו בעיר העתיקה בירושלים לאביו הרב בן ציון אטון, מרבני ישיבת פורת יוסף. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף והוכר כתלמיד מוכשר וגאון. הוא נשא לאשה את בתו של הרב יוסף שרהבני (אחותה היא אשת הרב בן ציון אבא שאול). בתקופה שאחר נישואיו המשיך בלימודיו בכולל שעל יד ישיבת פורת יוסף. בהמשך התבקש לכהן כרב שכונת מלחה בירושלים.
בשנת תשי"ז התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת פורת יוסף. הוא ערך כמה שינויים בישיבה, בהם הארכת סדר היום, סידור ארוחות ערב,
כדי לעודד את תלמידי הישיבה בכתיבת חידושי תורה, יזם רעיון הוצאת חוברת חידושי תורה שנקראה בשם "משואות", ובה נקבצו שיעורים של רבני הישיבה יחד עם חידושיהם של התלמידים, וכן מאמרים במוסר, כשהוא עצמו דואג להוצאתה.
בשנת תשכ"א יזם רעיון של שליחת תלמידים מהישיבה לבתי כנסיות ברבי הארץ, כפי שכתב ב"משואות": "רעיון חדש בעולם הישיבות, מצות עשה שהזמן גרמא, מתחיל להתרקם ולצאת לפועל בישיבתנו, והוא הקמת גשר רוחני בין המוני העם מחזיקי התורה, ובין חובשי בית המדרש בני-התורה, ע"י שיגור שליחים-דרשנים לבתי כנסת שונים ברחבי הארץ, להביא את דבר ה' ולעודד את הצבור ובני הנעורים לתרוה וליראה, ע"י רעיונות מפרשת השבוע".
בשנת תשכ"ז נפטרה רעייתו, ולאחר כמה שנים נישא בשנית.
באותה שנה, ייסד את ישיבת "ראשית חכמה" בשכונת מקור ברוך, והחל לעמוד בראשה. בראשיתה שכנה הישיבה בדירות פזורות ובהמשך במשכן ארעי בשכונת מקור ברוך, אך עם הזמן נבנה בנין הישיבה בשכונת סנהדריה. בכהונתו כראש ישיבה החזיק במשך כארבעים שנה. כמו כן, היה חבר במועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס.
נפטר בי"ב בשבט תשס"ו, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
בנו הרב בן ציון אטון מכהן כיום בראשות הישיבה, וחתנו הרב שמעון זיאת משמש כמשגיח. אחר פטירתו יצאו כמה ספרים משיחותיו המוסריות.
לקריאה נוספת
- אברהם סופר, רזא דשבתי בתוך: "תולדות חכמי ירושלים, ירושלים תשס"ו.