|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת קעו |אגרות הראיה-|אגרת|קעו|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה עה"ק יפו ת"ו, י' כסלו תרס"ט.
| |
| אדון חביב ויקר מאד מר זאב גלוסקין נ"י, שלו' וברכה.
| |
| כעת ממש הגיעני מכתבו הנכבד, שרוח אהבת אמת אצילית של נפש יקרה
| |
| מרחף עליו. אבל עוד הפעם, ישים נא כבודו אל לבו, כי כל חק ומשפט שבעולם לא
| |
| ימלא לעולם את כל הדרישות של כל הפרטים. חקי דת ודין, כמו חקי הטבע, הנם
| |
| כוללים, וזאת היא תהלתם ועוזם. החמה תצא בגבורתה, ואם תקפח לפעמים על ראש
| |
| איזה נפש חיה, בהמה או איש, לא תחדל בשביל כך את אורה וחומה הטוב לכל.
| |
| תפילתם של עוברי דרכים אינה נכנסת בעת אשר הכלל צריך לגשמי ברכה . כל
| |
| תביעתנו מיושבי על מדין לא תוכל להיות כ"א ידיעה הגונה במקצע שלהם, דהיינו
| |
| בחקי המשפט, ויושר לב, מאין שום נטיה של משא פנים ומקח שחד חלילה, ואחר
| |
| דף 225
| |
| כך הרינו מוכרחים להיות נמסרים למשפטם, אם אנו חפצים בחיים ציבוריים קיימים
| |
| שלנו, לא חיים רפים ונובלים, ולא עול אחרים, שאינם מושיטים לנו כ"א הרס
| |
| ורקבון. אוי לה לקלות דעת, שתשלח ידה במקדש רם ונשא, בהיכל המשפט, אפילו
| |
| אם תהיה מעוטרת ברחמים ויושר בלתי-חקי. ידע אדוני, כי אותה מדת הרחמים
| |
| הלוקחת מהבן את ירושתו, שזכה לו המשפט של התורה, בשביל הרחמנות שיש
| |
| על הבת, צריך מדין גזרה-שוה להתיר לשלח יד גם באוצרו של אדיר אוצרות,
| |
| בשביל רחמנות של מחזר על הפתחים, ואוי לעולם מרחמנות כזאת שהיא אם לכל
| |
| אכזריות וכל נבלה.
| |
| הקובלנא של שטחיות ידיעה בהוייות העולם איננה מיוחדת על בתי-דינים
| |
| שלנו. כל מלומד של מקצע רוחני לא יוכל לקפל את כל הידיעות המעשיות. אבל
| |
| לעולם אין רב ודיין יפה חשוד, שכשתחסר לו ידיעה בהויות העולם, לצורך איזה
| |
| משפט, שלא יפנה לעצת המומחים בדבר. מובן הדבר, שרק הידיעה החסרה לו
| |
| יוכל לקחת מאת המומחים, אבל לא כל בנין המשפט, כי זה הוא שב אל מקומו,
| |
| אל אולם המשפט. ולשכח שיש לנו יתרון, שאנו משתבחים בחקים ומשפטים צדיקים,
| |
| מפני שהם נובעים ממקור חי כל העולמים, מתורת ד' תמימה, גם זה נאה לנו שלא
| |
| לעשות כן. אבל לעניננו די לנו גם במדת ההשואה, שנרגיש את כבוד משפטנו,
| |
| לפחות כמו שאנו רוצים להרגיש את כבוד שפתנו וכל קנינינו הרוחניים. אל תגעו,
| |
| אדוני היקרים, בקדושת המשפט, כי המשפט לאלקים הוא' וכשם שאנו ממתיקים את
| |
| מרירותם של חקי הטבע, שלפעמים הם חזקים יותר מכחותינו, לא ע"י העברתם
| |
| מן העולם, שלא נוכל ולא נחפץ בזה, כ"א ע"י תיקונים מלאכותיים המכשירים
| |
| אותנו ליהנות מטובם, על פי אותה המדה המתאמת למצבנו, כן אנו משתדלים בכל
| |
| עת הצורך, כשיש אפשרות לדבר, להכנס בפשרה, ע"פ רצונם של בעלי הדין, ביחוד
| |
| במקום שמדת המשפט היא חריפה יותר מדאי לאיזה צד, ומכ"ש כמו שיזדמן גם
| |
| זה כשהוא כבדה על שני הצדדים יחד, ועל זה אנו קוראים "צדק צדק תרדוף,
| |
| אחד לדין ואחד לפשרה" . אבל חלילה לנו לבעוט בשביל זה במשפט שלנו, שזהו
| |
| הדבר היותי חשוב מכל רכושנו הרוחני, והנכבד יותר לקיומנו בתור עם חי, מכל
| |
| הקנינים הצדדיים שאנו רגילים להכריז על זכויותיהם, ובצדק, כי הכל אהוב וחביב
| |
| ונחמד, אבל להבחין אנו צריכים בין אברים שאין הנשמה תלויה בהם לאברים שהם
| |
| מרכזי החיים, והנשמה של כל אומה, וביותר של אומתנו, תלויה היא בשלטון המשפט
| |
| שלה דוקא.
| |
| ע"כ הנני עוד הפעם פונה אל אדוני במחאה גלויה, נגד רומסי משפט תורתנו
| |
| הקדושה, ביחוד במשפטו של ג'. וידע כבודו, שאין לנו מקצע של דיני ממונות,
| |
| שיהיה כ"כ מוצא את עצמו מחובר למשפט כתוב, כמו משפט הירושה. כמובן לא
| |
| אוכל במכתב זה להעביר לפני כבודו את הסבות החזקות, בחיי האדם והעולם,
| |
| שהן גורמות לזה. אבל עובדא היא, שאפילו באותן הממלכות, אשר העבירו את
| |
| המשפטים העתיקים ממקומם, הניחו ביותר את מקום כבודם בתורת הירושה. והרבה
| |
| אומות נאורות מיפות בסדרי הירושה את כחן של בתי דינים רוחניים, יותר ממה
| |
| שהוא בכל דין ומשפט. ומה נדבר, ומה נצטדק, אם כ"כ נשפיל בידנו את משפט
| |
| דף 226
| |
| תורתנו, להעביר ממנו את השלטון במקצע של הירושה, בארצנו, "הגם לכבש את
| |
| המלכה עמי בבית". וידע אדוני, כי המקום אשר אויבתנו הנצרות, הבת הנושכת
| |
| שדי אמה, רצתה בדגל הרחמים שלה, שהיא נושאת בידים מלאות דם נקי, להעליב
| |
| את היהדות, הוא זה הנושא של הכרת ירושת הבת נגד משפט תורתנו הקדושה,
| |
| זאת היא ידיעה נאמנה למשכילי בינה והיא מסורה לנו בחידת חכמים בתלמוד
| |
| )שבת דף קטז ע"ב(.
| |
| על ההתנצלות הנכבדה של כבוד אדוני, על דבר פצעי אוהב הפוצעים גם אח.
| |
| לב כותבם, הנני חותם גם אני את ידי.
| |
| ברגשי כבוד ויקר ובברבת ד' מציון,
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |