|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת נט |אגרות הראיה-|אגרת|נט|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ז שבט תרס"ז.
| |
| שלו' וברכה מקודש לכבוד ידי"נ ולבבי גיסי חביבי כאח לי, הרב הג'
| |
| המצוין סוע"ה מו"ה יוסף רבי שליט"א.
| |
| מכתבו היקר ומלא ענין קבלתי במועדו. לא הי' שום אפשרות להשיב על
| |
| שאלה רבת ערך, שהעיר עליה כת"ר ידי"נ שי', מיד.
| |
| אמת הדבר, שזה כמה שאני הולך ברעיון לקבע ישיבה מסודרת פה בע"ה.
| |
| הדבר היה נחוץ ונכבד מאד מאד, אבל גם רבו המניעות. המניעות הנן חשובות
| |
| ביחוד דוקא, מפני שכבר יש פה המוסד שע"ת, שהוא ידוע בעולם מכבר, ומשולחים
| |
| נוסעים עבורו, והוא באמת מטופל בהוצאה גדולה. תועלתו גדולה היא ביחס
| |
| להעמדת תשב"ר בדרך יהדות הפשוטה, בלא עירוב יסודות זרים, חדשים מקרוב
| |
| באו. אמנם יש ששמירת הישן הקדוש כראוי בזמננו מוכנה לגרור עמה קלקולים צדדיים
| |
| ג"כ, כי לאו כו"ע דינא גמירי בהלכות ציבור לדעת איך לכלכל דבר, שישמר כח
| |
| הקדושה בחנוך כראוי, ועכ"ז שיהי' ג"כ בלתי-נופל ואולי ג"כ מתחרה עם החנוכים
| |
| החדשים, המיוסדים על היבשות של טל אורות קדושת תורת אמת ממקור מים
| |
| חיים, מקוה ישראל ומושיעו ב"ה. ע"כ יש שבמקום של קדושה ואמונת-אמן של
| |
| חינוך ביראת שמים, ע"י מלמדים שומרי תורה ומצות, שם ישנם ג"כ עזיבות
| |
| וקלקולי סדרים, שעפ"ר מונעים הם ג"כ את הפיתוח של הרוחניות של מטרת
| |
| תוה"ק, שאליה הננו נושאים את נפשנו. וזה הדבר נוהג בכל מקום ובכל זמן,
| |
| וכמעט שא"א לבקש תיקוני סדרים בדרך פתאומי, "מפני תרעומת המינים" <ref>ע' ברכות יב.</ref> שעי"ז
| |
| אנו בורחים לפעמים מכמה דברים שהם טובים מצד עצמם. אבל גם לזה צריך
| |
| מדה ומשקל ואיה שוקל איה סופר, בזמן המבוכה ונפילת-הרוח האיומה כזמננו.
| |
| בכ"ז תקוה גדולה ויקרת ערך נשקפת ממוסד שע"ת באה"ק. על ידו יהי' לנו
| |
| סכום הגון של יהודים פשוטים, שראו בילדותם איך מוריהם הנם זהירים בכל
| |
| התורה, כפי הנהוג בישראל מני אז. ורק מיסוד יהודים כשרים מחינוך פשוט,
| |
| אע"פ שלא ימצאו בו אותן המעלות הנמצאות בחינוכים החדשים, נוכל לקוות,
| |
| שיהיה הקבוץ המתגדל באה"ק, רובו ככולו, יהודים כשרים בדרכי דת משה ויהודית,
| |
| וממילא יהיו ראויים לתן מכחם ג"כ על החדשים המתלקטים, להשפיע עליהם חם
| |
| של יהדות וקדושה פנימית, שא"א שתמצא כ"א במקום ששם היה חינוך של חרדוּת
| |
| לדבר ד' כראוי, ויקבלו מהם כפי האפשרות את המעלות שהובאו מן החוץ, ע"י
| |
| המתחנכים בצביונים החדשים, עד שתּעטר כנסת ישראל שבא"י בבנים יקרים, טובים
| |
| ושלמים, ששם אבותינו הקדושים יהי' ראוי להקרא עליהם, ויהיו למופת ג"כ בעולם,
| |
| דף 66
| |
| ולכה"פ באופן לא גרוע בכללותו מתבנית הקבוצים הטובים שבמדינות היותר
| |
| חשובות ביחש למצב הישראלי בגולה. כדי לקרב הענין מצדנו, מחויב הדבר שפה
| |
| תהיה ג"כ ישיבה הגונה, כדי שהכבוד הרוחני יהיה יותר מוכרע, וכשיצא לפעול
| |
| על הצדדים היבשים שלנו בהמשך הזמן תהיה עמו ג"כ חשיבות הגונה, וזכות
| |
| יקרא דאורייתא, שהיא בע"ה רטיה גדולה לכל מחלה כללית. אבל כאן השאלה
| |
| עומדת איך מיסדים ? קופת המוסד שע"ת היא דחוקה, ואין קצבה לזה לומר עד
| |
| כאן יספיק בריוח. א"כ אם יתוספו משולחים, הלא יכנס הכל בקופה הישנה, ומאין
| |
| ניקח הוצאות חדשות. כי המוסד, ככל המוסדות שאה"ק, הוא מסובל בחובות
| |
| מרובים, וכשמזדמן ריוח חפצים המנהלים ראש-לכל להקל מעליהם את סבל החובות,
| |
| ובאים תמיד בטענות שהן צודקות, לפי התכונה הסוחרית. כן אני מבין את המצב
| |
| אפילו בלא נסיון עדיין. אמנם תרופה אחת יש ע"ז, להתנות בתחילה שהכסף, שיבא
| |
| מהמשולחים החדשים, לא יכנם לרשות הגבאים במוחלט, ולפי החשבון שלהם
| |
| כן תעלה ההוצאה על הישיבה בע"ה. אמנם יתוסף משא חדש עלינו, שהרי המנהלים
| |
| לא ירצו לתן מקופת הת"ת באופן סתמי על ההוצאות של היסוד המחודש כלל,
| |
| וד' יודע אם יעלה בידנו ע"י המשולחים להרבות הפירות עד כדי הטפול של
| |
| החזקת איזה קבוץ חשוב. אפילו אם יהיה בהתחלתו רק מעשרה בחורים חשובים,
| |
| ג"כ יהיה צריך לעלות ערך קרוב למאה רו"כ לחודש, ושכר הר"מ לזה עוד לכה"פ
| |
| ארבעים רו"כ לחודש. צריך לחשוב, כי גם אחר ההשתדלות המרובה, ודאי קרוב
| |
| הדבר שיחסר מזה הסכום. ע"כ אינני רואה דרך לזה, כ"א ע"י סבלנות של חיכוי
| |
| זמן. אם נמצאים שדרי"ם הגונים שיחפצו לנסע, יואל נא כת"ר להודיעני שמם
| |
| וערכם וכמה הם, וליחד לכ"א חבל ידוע במקום ששם עדיין לא נמצאו משולחים
| |
| ישנים, ואח"כ אנחנו צריכים לחכות משך איזה חדשים מהתחלת עבודתם, וכאשר
| |
| נראה שיש ע"מ לסמוך, נוכל בעה"י להתחיל בהתחלת העבודה, דהיינו לקרא איזה
| |
| סך של בחורים חשובים, העולים בערכם יותר ויותר מהילדים שלומדים גם עכשו
| |
| גפ"ת אצל מלמד חשוב בתורה, בחריפות ובקיאות, אבל הם במדרגה בינונית, ולא
| |
| נוכל להניח עליהם תואר בני-ישיבה במובן חשוב. וזה אקוה מאד, כי אם רק תעלה
| |
| בידינו בע"ה ההתחלה הקשה, ילך הענין ויתגדל. ולא נעלם מכבוד ידידי חפצי
| |
| מני אז, ומה גם עתה על אדמת הק', שיהיה קבוץ קבוע ששם יהיו קובעים שיעור
| |
| הגון על כל הלימוד הנוגע למוסר ויראת שמים בדרך לימודי תורי, בדרך עיון
| |
| ושינון, בבקיאות ובחריפות. רק מזה, ממוסד כזה, נוכל לקוות תשובות גדולות
| |
| על המוני השאלות העומדות על הפרק זה ימים רבים, ואולי ג"כ דורות, בעניני
| |
| ישראל וא"י, ועל גביהם שאלת קיומה של תורה והשפעתה. אם להדעות הברורות
| |
| לי יתחברו ג"כ ענינים מעשיים, שהם יותר טובים כשיבאו ע"י הכרח, שאז הנם
| |
| יותר ניכרים לפנינו שמעשה שמים הם, "נורא עלילה על בני אדם" <ref>תהלים ס"ו ה, וע' בראשית רבה פ' פד</ref> אז יוכל המוסד
| |
| שהוא חשוב הרבה ביותר מצד מקומו, מצד היותו בא"י, ובישוב החדש, שהוא
| |
| צריך להיות הולך ומקבל השפעה של קדושת אמת הראוי לערכו, להיות הולך
| |
| ומתגדל בע"ה למעלה גדולה וכוללת. הכנות של רישומים יש בו, אבל מוקטנות.
| |
| יש בו עתה ג"כ מחלקה ללימוד מלאכה. זהו דבר חדש, שהרהבתי עז להרשות
| |
| דף 67
| |
| לתקנו, ובע"ה בהמשך הימים ישא את פריו, שיהיו לנו על ידו המון בעלי מלאכה
| |
| ואנשי השוק, שלא יביטו על דרכי היהדות כ"גויים גמורים", כפי מה שהדבר עלול
| |
| להיות מתהלך אם לא יקורב כלל החינוך המעשי של אנשי השוק למחיצה שבה
| |
| ת"ח שרויים ומתהלכים עכ"פ.
| |
| יוכל להיות, שבהמשך הזמן אדפיס אי"ה קובץ, שיודיע לרבים את חפצי
| |
| לבבי בנידון זה כפי היכולת. ומזה ג"כ יש לקוות, שתהי' תועלת להסכמת הציבור
| |
| שבחו"ל ועזרו ע"ז באהבה, עד שיוכל להיות שע"י הטבה של בנין א"י ימשך
| |
| ממילא שיוכל כת"רידי"נ שי' ג"כ למצא בזה איזה מעמד, ולכה"פ כשתהיה
| |
| התחלת תועלת ניכרת ע"י המשולחים החדשים, נוכל לכתב לכת"ר שיבא לע"ע
| |
| לבדו, עד שיתכונן הדבר בע"ה ונוכל לשלח ג"כ אחרי ב"ב שיחי'. זאת היא עצתי
| |
| ומחשבתי, הדורשת עמה סבלנות וחפץ פעולה תדירית, לא בחפזון ולא בב"א,
| |
| ו"מתון מתון ד' מאה זוזי שויא" <ref>ברכות כ.</ref> . והשי"ת יפתח לנו פתחי תקוה, לטובת עמו
| |
| וארצו, ולהרמת קרן תורת חיים ותורת אמת בארץ חיים, ויזכנו להיות מהבונים
| |
| והעושים בפועל חפץ עליון בעולמו.
| |
| עכשיו הנני עסוק זה כשבועיים בכתיבת קונטרס ע"ד האתרוגים, בענין
| |
| גודל ההידור של אתרוגים מושגחים בכלל, הבא ע"י החיקור של עומק ההוראה
| |
| של פסולם של המורכבים, שהם לפי האמת רובם ככולם של כל האתרוגים שבעולם,
| |
| ויוצא מן הכלל, מהאתרוגים שהגננים עושים בהם מסחר, המה רק אתרוגי אחינו
| |
| ב"י שבמושבות אה"ק. יש בו ב"ה הרבה ענינים יקרים בעומק הלכה, ועדיין אני
| |
| עומד באמצע כתיבתי. יזכני השי"ת לגמרו בכי טוב, ולהוציאו לאור עולם לזכות
| |
| הרבים ולכבוד אה"ק ת"ו.
| |
| דברי כת"ר בהערותיו הנחמדות מאירים ושמחים הם. אמנם לע"ד נראה,
| |
| דיסוד ההבדל שבין לכתחילה בדיעבד בהנאות הוא יסוד עיקרי מה"ת, לא כמו
| |
| בכל מקום שנמצא שבדיעבד מותר שגם לכתחילה הוא רק מדרבנן, דלא מצינו
| |
| שנה עה"כ לעכב כ"א בקדשים, כמבואר בדברי רבנן קמאי ז"ל. והיינו שהרי
| |
| מהתורה אסור לקנות דבר בעד איסורי הנאה, שזהו ג"כ הנאה, רק לד' הרמב"ם
| |
| רצו קצת לומר דייחשב קנין שלא כדהנ"א, וגם לדעתו ז"ל אין הדבר ברור,
| |
| כמבואר במ"ל ה' יסוה"ת הידוע, אבל סוגיין דעלמא ודאי הוא דהקנין בשביל
| |
| איסורי הנאה זהו איסורו. ואעפ"כ בכל איה"נ, שאינם תופסים דמיהן, אח"כ מותר
| |
| ליהנות, וכמו בחמצן של ע"ע <ref>חולין ד.</ref> מפני שהן מחליפין. ע"כ גם באיסור הנאת כילוי
| |
| דתרומה, ודאי אפילו אם יהי' לנו דבר שהנאתו אחר בעורו הי' ג"כ אסור לכתחילה
| |
| לכלות ע"ד ליהנות, שזה מסרה תורה רק לכהנים, אך אם כבר כלה אז באיסורי
| |
| הנאה ישנם צדדים לאסור, דעכ"פ דומה הדבר לקנין, ובתרומה דרק משום גזל
| |
| הוא אסור למוכרה וליקח דמיה, ולא משום איסור הנאה שבה, ע"כ לא שייך בה
| |
| איסור אח"כ. ע"כ מה דתלה כת"ר איסורא דשריפת חיטין לחמם חמין בישראל
| |
| בהא דתוס' שבת <ref>כ"ה. סד"ה הא.</ref> דשמן פת ותבואה חשוב יותר בעין בשעת שרפה מעצים, לע"ד
| |
| הוא ללא צורך, דאפילו היו דומין לעצים הי' אסור לכתחילה לשרפם, ע"ד ליהנות
| |
| מהם, שזהו איסור הנאה של כילוי. וגם אני לא הייתי מתיר לכתחילה לכלות
| |
| דף 68
| |
| את הטבל כדי ליהנות ממנה אח"כ, זולת מה שכתבתי שעדיין לא נגמרה מלאכתם
| |
| דהגרעיניםלענין שמנם, ולא נעשו טבל, וקודם גמ"ל מותר בהנאה ש"כ, דמותר
| |
| להאכיל לבהמה אפי' אכילת קבע, דחשיב ארעי, ולאחר שבא גמ"ל כבר נפסלו
| |
| וכלו, דכה"ג בטבל גמור ובתרומה גמורה הי' מותר בדיעבד ומהני הכא לכתחילה.
| |
| אין דעתי פנוי' כעת לעסוק בעיון זה כראוי, ע"כ א"א לי להאריך.
| |
| יוכל כת"ר לשער בעצמו כמה לבבי חושק שכ' וכל אהובינו שי' יהיו
| |
| עמנו יחד על אדמת הק', רק שיזמין השי"ת בטובו את האמצעים של הכרח. ובודאי
| |
| בכל האפשרי אחשק בכל לבבי שיעלה כת"ר אל הקודש במוקדם האפשרי, כדי
| |
| שנהי' בחסדי עליון ב"ה ביחד לצורך עיונה של תורה וחפצי שמים הגדולים
| |
| ונשאים, שמזדמנים ב"ה בארץ חמדה. ועליו ב"ה אשליך יהבי, כאשר עד כה עזרני,
| |
| ויט לי חסד ורחמים במדה טובה מרובה ב"ה, אשר לא פללתי, כ"א מאוצר מתנת
| |
| חנו, כן יזכני ג"כ ברחמיו לימים הבעל"ט ללכת בתומי בחקרי תורתו, ובינת יראתו
| |
| ואהבתו, ויאמץ זרועי הדלה להוציא אל הפועל עצות טובות ומחשבות טובות על
| |
| עמו וארצו, למען שמו הגדול ב"ה ולמען עמו ונחלתו.
| |
| הנני חותם בברכה ואה"ר. אבקש מאד מכבוד אהובי גיסי רחימי שליט"א,
| |
| שלא יפל לבבו ולא יתעצב מפאת מצבו הדחוק כעת. נקוה לשמו ית', כי יפתח לנו
| |
| פתחי ישועה ואורה, ואם יתמהמה מעט נחכה לו, כי קרוב ליראיו ישעו. והי' זה
| |
| שלו' וברכה באה"ר, כנה"ר ונפש גיסו כאח לו דבק באהבה מלונ"ח.
| |
| הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל
| |
|
| |
|
| |
| = אזכורים בספרים ובמאמרים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = קישורים חיצוניים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| ==הערות שוליים==
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |