|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת שיג |אגרות הראיה-|אגרת|שיג|}}
| |
|
| |
|
|
| |
|
| |
| = רקע לאגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| = נמען האגרת =
| |
|
| |
|
| |
|
| |
| =האגרת=
| |
|
| |
|
| |
| שיג
| |
|
| |
| ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, כ"א סיון תרעי"ן
| |
| לכבוד ידי"ע הרב הגאון הגדול פאהמ"דמוהר"ח ברלין שליט"א, שלו' וברכה.
| |
| הנני מוצא לי לחובה להודיע את כתר"ה שי', שגם מראשית הענין, כשראיתי
| |
| את נחיצות השימוש בהיתר ההפקעה ע"י המכירה לכללות ישוב אה"ק, גמרתי
| |
| בדעתי לעשות בכ"ז את כל מה דאפשר לצאת ידי חובת כל הדעות. ועל כן תקנתי
| |
| חותמות, שחקוק עליהם שהמחיר בשביעית יהי' רק בשביל המכשירים והטורח,
| |
| כדי להסיר מהדמים דין קדושת שביעית, ולעשות ע"י זה את הסחורה ע"י הבלעה,
| |
| וגליתי דעתי לכל מכירי, הנכנסים לדבר עמי בענין זה, שבדעתי להכין ג"כ לפני
| |
| הבציר שטרי הפקר, שיפקיר כ"א את הפירות, שיש בהם חשש שביעית, שימצאו
| |
| בקרקעותיו, וימסר כחם לב"ד, ושטר הרשאה, שב"ד מרשים להבעלים הנ"ל לעשות
| |
| ברשותם כל מה שנדרש למכירת הפירות בדרך היתר, דהיינו לקחת מהם שכר
| |
| טרחם ומכשיריהם. אלא שמראש הסכמתי, שכיון שיש לנו יסוד המכירה, שמאז
| |
| סמכו עליו לבד, אין לדקדק כ"כ כמה יקחו בעד המכשירים והטורח, כיון שהדבר
| |
| מפורש שאין הדמים בעד גוף הפירות, ואין לדחוק את בני המושבות העמוסים
| |
| במשא של דחק גדול במצבם, ד' ירומם קרנם, בדברים הנוגעים לממון, נגד מה
| |
| שכבר הוחזקו. אמנם ע"י המהומה, אשר נעשתה בדרך קינטוריא, יהיו כמה דברים
| |
| מזה יותר קשים עכשו להוציאם אל הפועל. ובכ"ז תקותי לשמו ית', שיתוקן הרבה
| |
| ע"פ הידור זה, אע"פ שהוא דבר חדש, שלא הונהגו בו מאז. כי בדרך שלו' יעשו
| |
| כל מה שנבקש מהם, כ"ז שלא יהיו ניזוקים במצבם או בכבודם, הנוגע ליסוד חייהם,
| |
| ע"י הוצאת לעז על ההיתר המתוקן ומוחזק ח"ו, שהוא הרס כללי לכל היושב ח"ו
| |
| וירידה לחייהם ממש, שאין פלא שהם מוצאים את עצמם מוכרחים לעמוד על נפשם
| |
| ונפש ביתם, ועולליהם השואלים לחם, ועל נפש הישוב ותקותו בעתיד בע"ה,
| |
| שיתרחב ויתגדל עד אשר יופיע אור ד' וגאולתו השלמה על שמו ונחלתו, בב"א.
| |
| חושב אני כי אחרי אשר שטרי הפקר והרשאת ב"ד ע"פ בד"צ דידן הי"ו יהיו
| |
| מתוקנים, כאשר מראש עלתה במחשבתי והסכמתי, בעה"י, יהי' בזה שלו' על
| |
| דייני ישראל, ולא יהי' עוד שום ערעור על עסקי פירות המושבות המובאים ירושלימה.
| |
| ומה גדול הכאב, שכל הקנתור הזה, אשר הדאיב כ"כ את לבבנו ולבב כל יראי ד'
| |
| ואוהבי תורתו ית', לא הי' צריך להיות נמצא כלל, אם היו דורשים ממני איך
| |
| היא הסכמתי ודעתי להתנהג. כי כל מגמתי היא לצאת כמה דאפשר ידי כל הדיעות,
| |
| ולחוס עם זה יחד על ממונם של ישראל, ולהעמיד מצב השלו' בין ת"ח באה"ק.
| |
| אקוה, שהדר"גשליט"א, בצדקתו וטהרת לבבו,יחוה דעתו היפה לטובת
| |
| השלו' וטובת ישוב אה"ק, והדברים יתקבלו באהבה וברצון מכל יראי ד' וחושבי
| |
| שמו, לחדול מכל ריב וערעור ולהשכין בפורנו אהבה ואחוה ושלו' וריעות.
| |
| והי' זה שלו' וברכת אהבה נאמנה, כנה"ר ונפש ידידו עז קשור באהבתו
| |
| ודורש"תבאה"ר והדרת כבוד ויקר,
| |
| הק' אברהם יצחק הכהן קוק הנ"ל.
| |
| דף 352
| |
|
| |
|
| |
| [[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
| |