דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ביטול גרסה 135206 של 80.246.133.231 (שיחה))
תגית: ביטול
 
שורה 1: שורה 1:
אדם שאמר דבר נגד דברי הקב"ה, שומעים לדברי הקב"ה ולא לדברי האדם. כתוצאה מכך: מי שעבר עבירה בשליחותו של אדם אחר - העושה חייב ולא המשלח, לפי שהמשלח יכול לטעון, שסבור היה שהשליח לא ישמע לו, מכיון שבפני השליח עמדו שתי הוראות נוגדות: דברי הרב {{מקור|הקב"ה שציווהו לא לעבור את העבירה|כן}}, ודברי התלמיד {{מקור|המשלח ששלח אותו לעבור עליה|כן}}, והיה לו לשמוע לרב ולא לעבור את העבירה<ref> ויש מפרשים ש"דברי הרב ודברי התלמיד", הוא אינו טעם לפטור את המשלח אלא טעם לחייב את השליח, מפני שאסור היה לו לשמוע לדברי התלמיד - המשלח, ולעבור על דברי הרב - הקב"ה, ולא היה לו לעשות את השליחות, והרי הוא כעושה מאליו. ויש מפרשים, שכיון שעל השליח לשמוע לדברי הרב, נמצא שהשליחות היא באיסור, ואינו יכול מצד הדין להיעשות שליח על כך, שכל מה שלמדנו "שלוחו של אדם כמותו" הוא מלימודים מיוחדים, ושם אין בשליחות לסתור את דברי הרב.</ref>. התוצאה היא, שבשליחות לדבר עבירה אין מחילים את הכלל: "שלוחו של אדם כמותו".יש לחדש גם שדברי התלמיד ודברי הרב דברי מי שומעים כלל זה נכון גם לגבי אגדה שאם רב כתב ספר או אמר דבר והתלמיד כתב ספר שחולק עליו(באגדה)או אמר דבר אגדה שחולק עליו צריך לשמוע לדברי הרב ולא לדברי התלמיד
אדם שאמר דבר נגד דברי הקב"ה, שומעים לדברי הקב"ה ולא לדברי האדם. כתוצאה מכך: מי שעבר עבירה בשליחותו של אדם אחר - העושה חייב ולא המשלח, לפי שהמשלח יכול לטעון, שסבור היה שהשליח לא ישמע לו, מכיון שבפני השליח עמדו שתי הוראות נוגדות: דברי הרב {{מקור|הקב"ה שציווהו לא לעבור את העבירה|כן}}, ודברי התלמיד {{מקור|המשלח ששלח אותו לעבור עליה|כן}}, והיה לו לשמוע לרב ולא לעבור את העבירה<ref> ויש מפרשים ש"דברי הרב ודברי התלמיד", הוא אינו טעם לפטור את המשלח אלא טעם לחייב את השליח, מפני שאסור היה לו לשמוע לדברי התלמיד - המשלח, ולעבור על דברי הרב - הקב"ה, ולא היה לו לעשות את השליחות, והרי הוא כעושה מאליו. ויש מפרשים, שכיון שעל השליח לשמוע לדברי הרב, נמצא שהשליחות היא באיסור, ואינו יכול מצד הדין להיעשות שליח על כך, שכל מה שלמדנו "שלוחו של אדם כמותו" הוא מלימודים מיוחדים, ושם אין בשליחות לסתור את דברי הרב.</ref>. התוצאה היא, שבשליחות לדבר עבירה אין מחילים את הכלל: "שלוחו של אדם כמותו".


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־11:23, 28 באוקטובר 2019

אדם שאמר דבר נגד דברי הקב"ה, שומעים לדברי הקב"ה ולא לדברי האדם. כתוצאה מכך: מי שעבר עבירה בשליחותו של אדם אחר - העושה חייב ולא המשלח, לפי שהמשלח יכול לטעון, שסבור היה שהשליח לא ישמע לו, מכיון שבפני השליח עמדו שתי הוראות נוגדות: דברי הרב (הקב"ה שציווהו לא לעבור את העבירה), ודברי התלמיד (המשלח ששלח אותו לעבור עליה), והיה לו לשמוע לרב ולא לעבור את העבירה[1]. התוצאה היא, שבשליחות לדבר עבירה אין מחילים את הכלל: "שלוחו של אדם כמותו".

הערות שוליים[עריכה]

  1. ויש מפרשים ש"דברי הרב ודברי התלמיד", הוא אינו טעם לפטור את המשלח אלא טעם לחייב את השליח, מפני שאסור היה לו לשמוע לדברי התלמיד - המשלח, ולעבור על דברי הרב - הקב"ה, ולא היה לו לעשות את השליחות, והרי הוא כעושה מאליו. ויש מפרשים, שכיון שעל השליח לשמוע לדברי הרב, נמצא שהשליחות היא באיסור, ואינו יכול מצד הדין להיעשות שליח על כך, שכל מה שלמדנו "שלוחו של אדם כמותו" הוא מלימודים מיוחדים, ושם אין בשליחות לסתור את דברי הרב.