שיחת משתמש:אליהו אמזלג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 159: שורה 159:
:::'''ועוד משהו קטן:''' הערך זקוק לשיפוץ, לא "בכיוון של..." {{מקור|- להתיר/לאסור|כן}}, אלא בכל הכיוונים, ובעיקר בהעמדת השאלות העקרוניות של הדיון בפני הציבור. ויקישיבה איננה שו"ת שצריך להגיע להכרעה, היא צריכה לסכם את השאלות השונות לצדדיהן: האם פאה כגילוי הראש או לא? האם יש בה משום [[מראית עין]]? האם יש בה משום דת יהודית? האם יש בה משום "ובחוקותיהם לא תלכו"? מה הסברות לכאן ולכאן? האם יש ראיות בש"ס לעיקר העניין או אחת השאלות הנ"ל? אשמח מאד להתגייסות משותפת למטרה זו. צהרים טובים לכל בית ישראל! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 15:11, 7 במרץ 2013 (IST)
:::'''ועוד משהו קטן:''' הערך זקוק לשיפוץ, לא "בכיוון של..." {{מקור|- להתיר/לאסור|כן}}, אלא בכל הכיוונים, ובעיקר בהעמדת השאלות העקרוניות של הדיון בפני הציבור. ויקישיבה איננה שו"ת שצריך להגיע להכרעה, היא צריכה לסכם את השאלות השונות לצדדיהן: האם פאה כגילוי הראש או לא? האם יש בה משום [[מראית עין]]? האם יש בה משום דת יהודית? האם יש בה משום "ובחוקותיהם לא תלכו"? מה הסברות לכאן ולכאן? האם יש ראיות בש"ס לעיקר העניין או אחת השאלות הנ"ל? אשמח מאד להתגייסות משותפת למטרה זו. צהרים טובים לכל בית ישראל! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 15:11, 7 במרץ 2013 (IST)


::::לפני שאגיב על עצם הדברים, ראוי למר שישים לב לאדון "דרך צדק" שזכור לכולנו לטוב מהניקים יאירושי / יאירושי2 וכו', הנ"ל נחסם לכתיבה מויקישיבה לאחר השמצות רבות על הרב המחבר חו"כ והרב המחבר לשה"פ ואחרים, והיתה הסכמה לא לאפשר לו לכתוב שוב, לאחר שנחסם פעמים רבות אין ספור (והבטיח לשוב למוטב... ככתוב נפש רשע איותה רע). והנ"ל קופץ בכל פעם שאני כותב (כמדומה שהוא מרענן את הדף של "אליהו אמזלג" חמש פעמים ביום, במשך כל התקופה הארוכה שלא כתבתי כאן) ומטיל כאן את השמצותיו, או דואג להכניס לערך קישורים להשמצות שכתב במקומות אחרים.
::::לפני שאגיב על עצם הדברים, ראוי למר שישים לב לאדון "דרך צדק" שזכור לכולנו לטוב מהניקים יאירושי / יאירושי2 וכו', הנ"ל נחסם לכתיבה מויקישיבה לאחר השמצות רבות על הרב המחבר חו"כ והרב המחבר לשה"פ ואחרים, והייתה הסכמה לא לאפשר לו לכתוב שוב, לאחר שנחסם פעמים רבות אין ספור (והבטיח לשוב למוטב... ככתוב נפש רשע איותה רע). והנ"ל קופץ בכל פעם שאני כותב (כמדומה שהוא מרענן את הדף של "אליהו אמזלג" חמש פעמים ביום, במשך כל התקופה הארוכה שלא כתבתי כאן) ומטיל כאן את השמצותיו, או דואג להכניס לערך קישורים להשמצות שכתב במקומות אחרים.
::::ואבקש מידידי למאי נ"מ לא לנסות לטעון אולי מדובר במישהו אחר, כי הסגנון מוכר מאוד וגם העובדה שהוא קפץ מיד לאחר שהגבתי לאחר שהיה רדום תקופה ארוכה, מעידה על כך כאלף עדים. וכבר היה דיון שבסופו כתב ידידי 'טישיו' לא לאפשר לאדם הזה לכתוב בכל ניק חדש שיפתח (הרי ברמת העיקרון הוא יכול לפתוח בכל יום ניק חדש ולטעון בתמימות שהיום זה לו פעם ראשונה שהוא נכנס לויקישיבה...)
::::ואבקש מידידי למאי נ"מ לא לנסות לטעון אולי מדובר במישהו אחר, כי הסגנון מוכר מאוד וגם העובדה שהוא קפץ מיד לאחר שהגבתי לאחר שהיה רדום תקופה ארוכה, מעידה על כך כאלף עדים. וכבר היה דיון שבסופו כתב ידידי 'טישיו' לא לאפשר לאדם הזה לכתוב בכל ניק חדש שיפתח (הרי ברמת העיקרון הוא יכול לפתוח בכל יום ניק חדש ולטעון בתמימות שהיום זה לו פעם ראשונה שהוא נכנס לויקישיבה...)
::::ולעצם הדברים, מדובר כמו שכתבתי, בפוסט... שכתב מאן דהו, שהוא רווי בהשמצות. אם ידידי 'למאי נ"מ' לא קרא את הטקסט, בוודאי שמן הראוי להוציא את הקישור שהוכנס ע"י אנונימי, המשמיץ בגלוי אנשים מוכרים וידועים ואילו הוא מסתיר את שמו, ארור מכה רעהו בסתר. ואני מאמין שאין מקום בויקישיבה לפוסט ילדותי שהכותרת שלו היא "חשיפת השקרים של פלוני אלמוני", כאשר הכותרת הזאת חלולה - בפוסט לא "נחשף" שום דבר, ואם היו טענות על "השמטות" ברשימת המתירים הרי זה נדון כאן באריכות והיו דברים רבים שכתבתי בתגובה על כך, שעדיין לא זכו למענה.
::::ולעצם הדברים, מדובר כמו שכתבתי, בפוסט... שכתב מאן דהו, שהוא רווי בהשמצות. אם ידידי 'למאי נ"מ' לא קרא את הטקסט, בוודאי שמן הראוי להוציא את הקישור שהוכנס ע"י אנונימי, המשמיץ בגלוי אנשים מוכרים וידועים ואילו הוא מסתיר את שמו, ארור מכה רעהו בסתר. ואני מאמין שאין מקום בויקישיבה לפוסט ילדותי שהכותרת שלו היא "חשיפת השקרים של פלוני אלמוני", כאשר הכותרת הזאת חלולה - בפוסט לא "נחשף" שום דבר, ואם היו טענות על "השמטות" ברשימת המתירים הרי זה נדון כאן באריכות והיו דברים רבים שכתבתי בתגובה על כך, שעדיין לא זכו למענה.
שורה 171: שורה 171:
:::::::היות והביקורת מופנית אליי - אתייחס בקצרה.{{ש}}ראשית, אם לדעתך יש השמצות בדברי חכם אליהו אמזלג - אתה מוזמן לכתוב ספציפית מהן (ולהתייחס לתוכן ולא לכותב!!!).{{ש}}שנית, שימוש לרעה בחשבונות מרובים - זו לא סיבה טכנית. אם לדעתך חכם אליהו אמזלג השתמש לרעה בחשבונות מרובים - אתה צריך להביא הוכחות לדבריך (גם שהשתמש בחשבונות מרובים, וגם שזה היה "לרעה"). אני בדקתי זאת בעבר (בדיקה סגנונית), ולמיטב זיכרוני, לא מצאתי משתמש עם סגנון דומה לשלו.{{ש}}שלישית, יש לי טיעון ענייני מאד כנגד הדברים - שהשמצות ועלבונות אין מקומן בוויקישיבה. לביקורת מנומקת ומכבודת יש מקום. טיעון נוסף: אין להשתמש כנגד מחבר ספר חו"כ או כנגד כל אדם אחר (ולא משתמש בוויקישיבה) בעלבונות והשמצות, ובפרט שאנו חשופים לתביעות (אבל גם בלי זה).{{ש}}רביעית, ידעתי מתשובת הסבא קדישא, אך לא ראיתי אותה, וכעת קיבלתי אותה. חו"כ איננה אנציקלופדיה מקיפה, כי הוא מודיע מראש שהוא אוסף את דברי המתירים, וזה לגיטימי לחלוטין. (בדיוק כמו שלגיטימי שספרים אחרים עורכים רשימת האוסרים, ולא מנו את המתירים, כך הוא עשה להפך. מגמתיות כזו היא לגיטימית).{{ש}}שבת שלום וכל טוב! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 13:22, 8 במרץ 2013 (IST)
:::::::היות והביקורת מופנית אליי - אתייחס בקצרה.{{ש}}ראשית, אם לדעתך יש השמצות בדברי חכם אליהו אמזלג - אתה מוזמן לכתוב ספציפית מהן (ולהתייחס לתוכן ולא לכותב!!!).{{ש}}שנית, שימוש לרעה בחשבונות מרובים - זו לא סיבה טכנית. אם לדעתך חכם אליהו אמזלג השתמש לרעה בחשבונות מרובים - אתה צריך להביא הוכחות לדבריך (גם שהשתמש בחשבונות מרובים, וגם שזה היה "לרעה"). אני בדקתי זאת בעבר (בדיקה סגנונית), ולמיטב זיכרוני, לא מצאתי משתמש עם סגנון דומה לשלו.{{ש}}שלישית, יש לי טיעון ענייני מאד כנגד הדברים - שהשמצות ועלבונות אין מקומן בוויקישיבה. לביקורת מנומקת ומכבודת יש מקום. טיעון נוסף: אין להשתמש כנגד מחבר ספר חו"כ או כנגד כל אדם אחר (ולא משתמש בוויקישיבה) בעלבונות והשמצות, ובפרט שאנו חשופים לתביעות (אבל גם בלי זה).{{ש}}רביעית, ידעתי מתשובת הסבא קדישא, אך לא ראיתי אותה, וכעת קיבלתי אותה. חו"כ איננה אנציקלופדיה מקיפה, כי הוא מודיע מראש שהוא אוסף את דברי המתירים, וזה לגיטימי לחלוטין. (בדיוק כמו שלגיטימי שספרים אחרים עורכים רשימת האוסרים, ולא מנו את המתירים, כך הוא עשה להפך. מגמתיות כזו היא לגיטימית).{{ש}}שבת שלום וכל טוב! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 13:22, 8 במרץ 2013 (IST)


::::::::אחרי שמחקת חלק מהדברים, על הביקורת הקשה אך העניינית על אותם ספרי חן וכבוד ולקט שכחת הפאה והשארת רק הערה אגבית, שאומרת שזו אינה אנציקלופדיה, בתגובה על דבריו שמדובר באנצקלופדיה. הביקורת שמחקת לא מדברת על כך שאספו רק את המתירים, לדבריהם כמובן, אלא את העובדה שדבריהם רצופים בחצאי אמיתות, בלשון עדינה.{{ש}}כמו כן לגבי הסגנון ושימוש בחשבונות, צויין  שיש כמה וכמה משתמשים שהזכירו רק את דברי אותו חן וכבוד, והכל אותם ציטוטים חלקיים, אם זה לא שימוש לרעה בחשבונות, מה כן.{{ש}}ובנוסף לכך צויין גם באוצר החכמה שאמזלג זה נקט בלשון מטעה, כאילו הגר"מ הלוי זצ"ל, "שאל" את הרב משאש על דבריו התמוהים, ולא כך. אלא חלק עליו ועוד, כפי שנכתב שם באריכות, אבל הפלא שאותה לשון מטעה כתובה לא בסגנון דומה, אלא אותה לשון מטעה באלפי טוקבקים וכינויים שונים בכל אתרי האינטרנט, אם כבר נכנסת לעניין הזה. וכמו שכתב בצדקנות, שאין להביא את הביקורת נגד חן וכבוד מאתר "כתר מלכות", כי זה לא מכבודה של ויקישיבה.. אבל לצטט סגנונות של טוקבקים באתרים ירודים, זה יותר מכובד כנראה.
::::::::אחרי שמחקת חלק מהדברים, על הביקורת הקשה אך העניינית על אותם ספרי חו"כ ולקט שכחת הפאה והשארת רק הערה אגבית, שאומרת שזו אינה אנציקלופדיה, בתגובה על דבריו שמדובר באנצקלופדיה. הביקורת שמחקת לא מדברת על כך שאספו רק את המתירים, לדבריהם כמובן, אלא את העובדה ש...{{ש}}כמו כן לגבי הסגנון ושימוש בחשבונות, צויין  שיש כמה וכמה משתמשים שהזכירו רק את דברי אותו חו"כ, והכל אותם ציטוטים חלקיים, אם זה לא שימוש לרעה בחשבונות, מה כן.{{ש}}ובנוסף לכך צויין גם באוצר החכמה שאמזלג זה נקט בלשון מטעה, כאילו הגר"מ הלוי זצ"ל, "שאל" את הרב משאש על דבריו התמוהים, ולא כך. אלא חלק עליו ועוד, כפי שנכתב שם באריכות, אבל הפלא שאותה לשון מטעה כתובה לא בסגנון דומה, אלא אותה לשון מטעה באלפי טוקבקים וכינויים שונים בכל אתרי האינטרנט, אם כבר נכנסת לעניין הזה. וכמו שכתב בצדקנות, שאין להביא את הביקורת נגד חן וכבוד מאתר "כתר מלכות", כי זה לא מכבודה של ויקישיבה.. אבל לצטט סגנונות של טוקבקים באתרים ירודים, זה יותר מכובד כנראה.{{לא חתם|הכתרהמלך}}


:::::::::שלום וערב טוב.{{ש}}1. לכתוב על ספרים: "''שדבריהם רצופים בחצאי אמיתות''" מבלי להביא לפחות עשר דוגמאות שאין עליהן עוררין בכל אחד מהם, זו השמצה! כשאתה עושה זאת על מחברים ידועים, שאינם בהכרח כותבים בוויקישיבה - זו סיבה לחסום אותך.{{ש}}2. אם אתה טוען שיש לאליהו אמזלג חשבונות מרובים, ואתה מנמק זאת בסגנון אחיד, אנא כתוב לנו איזה משתמשים נוספים שייכים לאותו אדם ונבדוק את דבריך. '''בנוסף''', עליך להראות שהוא עשה שימוש לרעה בריבוי החשבונות {{מקור|(למשל, אפילו אם}} [[משתמש: מאיר ברגר]] {{מקור|הוא-הוא אליהו אמזלג, אין בכך כל רע, כי לא השתמש בזה לעקוף חסימה או למעשה שלילי אחר)}}, בינתיים זה לא נראה כך.{{ש}}3. האם אליהו אמזלג כתב כאן באתר על הרב משה הלוי שהוא "שאל"? אם כן, היכן? (כדי שנוכל לתקן את הטעון תיקון).{{ש}}שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 00:18, 10 במרץ 2013 (IST)
:::::::::שלום וערב טוב.{{ש}}1. לכתוב על ספרים: "''שדבריהם רצופים בחצאי אמיתות''" מבלי להביא לפחות עשר דוגמאות שאין עליהן עוררין בכל אחד מהם, זו השמצה! כשאתה עושה זאת על מחברים ידועים, שאינם בהכרח כותבים בוויקישיבה - זו סיבה לחסום אותך.{{ש}}2. אם אתה טוען שיש לאליהו אמזלג חשבונות מרובים, ואתה מנמק זאת בסגנון אחיד, אנא כתוב לנו איזה משתמשים נוספים שייכים לאותו אדם ונבדוק את דבריך. '''בנוסף''', עליך להראות שהוא עשה שימוש לרעה בריבוי החשבונות {{מקור|(למשל, אפילו אם}} [[משתמש: מאיר ברגר]] {{מקור|הוא-הוא אליהו אמזלג, אין בכך כל רע, כי לא השתמש בזה לעקוף חסימה או למעשה שלילי אחר)}}, בינתיים זה לא נראה כך.{{ש}}3. האם אליהו אמזלג כתב כאן באתר על הרב משה הלוי שהוא "שאל"? אם כן, היכן? (כדי שנוכל לתקן את הטעון תיקון).{{ש}}שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 00:18, 10 במרץ 2013 (IST)
שורה 188: שורה 188:


::לגבי הנושא ההיסטורי - ראה גם ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12881 פורום אוצר החכמה] (על מחלוקתו עם רבי יצחק אבולפיא [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101659&&page=24 בשו"ת פני מבין ח"ו אה"ע סי' ו]). לילה טוב וכ"ט! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 02:10, 10 במרץ 2013 (IST)
::לגבי הנושא ההיסטורי - ראה גם ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=12881 פורום אוצר החכמה] (על מחלוקתו עם רבי יצחק אבולפיא [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?101659&&page=24 בשו"ת פני מבין ח"ו אה"ע סי' ו]). לילה טוב וכ"ט! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 02:10, 10 במרץ 2013 (IST)
:::מענה לבקשתי נתן הלה, ראו [[שיחה:פאה נכרית#אודות השינויים האחרונים]]. --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 01:12, 15 באפריל 2013 (IDT)


==== המשך הדיון בעריכותיו של [[משתמש:דרך צדק|דרך צדק]] הנ"ל ====
==== המשך הדיון בעריכותיו של [[משתמש:דרך צדק|דרך צדק]] הנ"ל ====
שורה 203: שורה 205:
:::::אתייחס לדברי דבר-דבר. "''קודם אענה לך על מה שכתבת בסוף. לא מקובל גם שימוש לרעה בסמכויות ניהול, אינך מנהל שמתקן לפי כללים אובייקטיביים ויש לך גם איזה שהם אינטרסים בעניין, לפחות אינטרס לייצג איזה צד''". - אינני "מנהל" אלא "מפעיל מערכת", הפועל לפי ההיגיון הבריא והכללים שנקבעו (וכבר ציינתי אליהם). אין לי שום אינטרס, והרצון שלי שוויקישיבה תייצג את שני הצדדים בצורה מכובדת ויישרה.{{ש}}עוד כתבת: "''וזה בלי לעיין בכל ההודעות הקודמות כיצד אותו אמזלג פעם אחר פעם עבר על ככלים שנאמרו לו, מחק, השמיט, סילף, השמיץ, שיקר, ואחר כך היתמם, ולא ראיתי דרך של סתימת פיות כזו  שנקטת נגדו''". - במידה והלה עבר (לדעתי ולדעת טישיו) על הכללים, הוא הוזהר (ואף נחסם זמנית כאיתות אזהרה). כך נהגנו גם אתך, עד שבהיעדרות מתמשכת של טישיו - ניצלת את המצב ושברת את הכללים. אתה משתמש בחשבונות רבים, כדי לעקוף את החסימה, וכדי להתל במפעילי המערכת. בניגוד אליך, אליהו אמזלג לא עבר מאז על האזהרות, ואני מקווה שימשיך בדרכו החדשה והטובה. (אם הוא לא ינהג כך, הוא יחסם כמוך בדיוק).{{ש}}עוד כתבת: "''ולא רק, אלא שהחזרת את דבריו שעסקו במי הוא השקרן/משמיצן לדעתו ומניין נובעת פעילותו בנפש''" - אם יש לך ביקורת על משפטים ספציפיים שכתב אליהו אמזלג והם השמצה לדעתך - אתה מוזמן להטות אותם (וכן להסביר מדוע זה השמצה/שקר), ואנחנו נבדוק זאת. בינתיים לא נוכחתי בהשמצה שלו.{{ש}}עוד כתבת: "''ולגבי הרמ"א והיעב"ץ, יתכן שהוא יחיד ויותר יתכן שלא, פוסקים רבים ציינו לדבריו וציטטו אותו''" - על מי מדובר?{{ש}}עוד כתבת: "''וכאן אני חוזר לעניין הסגנון, מה זה לכנות מי שהביא את הדבר כמחלוקת כשקרן?... זה לא נקרא סגנון לא מכובד?''" - בהחלט הערה נכונה, '''ואני מבקש מחכם אליהו אמזלג להימנע משימוש בביטוי שקרן בהקשרים כגון זה'''. {{מקור|כמובן, אין המדובר בהשמצה סתמית, אלא בהסבר מהו השקר; ואע"פ שהוא טועה, כי זה לא שקר, אלא ניסוח לא מאוזן - במידה והוא צודק בנושא ההלכתי (שהיעב"ץ דעת יחיד) - כי הניסוח איננו שקר, אלא לכל היותר יש כאן מידה של הטעייה.}}{{ש}}עוד כתבת: "''עריכתו [- של אליהו אמזלג] מלווה בשקרים רבים, את זה השארת''. - אם תציין לשקר/טעות בעריכותיו, נשתדל בלי נדר להשמיטו (אם יוכח שאתה צודק), וכבר עשינו כך בעבר. טענה בסגנון זה, כשאיננה מנומקת, הרי היא השמצה.{{ש}}שבוע טוב ומבורך! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 00:18, 10 במרץ 2013 (IST)
:::::אתייחס לדברי דבר-דבר. "''קודם אענה לך על מה שכתבת בסוף. לא מקובל גם שימוש לרעה בסמכויות ניהול, אינך מנהל שמתקן לפי כללים אובייקטיביים ויש לך גם איזה שהם אינטרסים בעניין, לפחות אינטרס לייצג איזה צד''". - אינני "מנהל" אלא "מפעיל מערכת", הפועל לפי ההיגיון הבריא והכללים שנקבעו (וכבר ציינתי אליהם). אין לי שום אינטרס, והרצון שלי שוויקישיבה תייצג את שני הצדדים בצורה מכובדת ויישרה.{{ש}}עוד כתבת: "''וזה בלי לעיין בכל ההודעות הקודמות כיצד אותו אמזלג פעם אחר פעם עבר על ככלים שנאמרו לו, מחק, השמיט, סילף, השמיץ, שיקר, ואחר כך היתמם, ולא ראיתי דרך של סתימת פיות כזו  שנקטת נגדו''". - במידה והלה עבר (לדעתי ולדעת טישיו) על הכללים, הוא הוזהר (ואף נחסם זמנית כאיתות אזהרה). כך נהגנו גם אתך, עד שבהיעדרות מתמשכת של טישיו - ניצלת את המצב ושברת את הכללים. אתה משתמש בחשבונות רבים, כדי לעקוף את החסימה, וכדי להתל במפעילי המערכת. בניגוד אליך, אליהו אמזלג לא עבר מאז על האזהרות, ואני מקווה שימשיך בדרכו החדשה והטובה. (אם הוא לא ינהג כך, הוא יחסם כמוך בדיוק).{{ש}}עוד כתבת: "''ולא רק, אלא שהחזרת את דבריו שעסקו במי הוא השקרן/משמיצן לדעתו ומניין נובעת פעילותו בנפש''" - אם יש לך ביקורת על משפטים ספציפיים שכתב אליהו אמזלג והם השמצה לדעתך - אתה מוזמן להטות אותם (וכן להסביר מדוע זה השמצה/שקר), ואנחנו נבדוק זאת. בינתיים לא נוכחתי בהשמצה שלו.{{ש}}עוד כתבת: "''ולגבי הרמ"א והיעב"ץ, יתכן שהוא יחיד ויותר יתכן שלא, פוסקים רבים ציינו לדבריו וציטטו אותו''" - על מי מדובר?{{ש}}עוד כתבת: "''וכאן אני חוזר לעניין הסגנון, מה זה לכנות מי שהביא את הדבר כמחלוקת כשקרן?... זה לא נקרא סגנון לא מכובד?''" - בהחלט הערה נכונה, '''ואני מבקש מחכם אליהו אמזלג להימנע משימוש בביטוי שקרן בהקשרים כגון זה'''. {{מקור|כמובן, אין המדובר בהשמצה סתמית, אלא בהסבר מהו השקר; ואע"פ שהוא טועה, כי זה לא שקר, אלא ניסוח לא מאוזן - במידה והוא צודק בנושא ההלכתי (שהיעב"ץ דעת יחיד) - כי הניסוח איננו שקר, אלא לכל היותר יש כאן מידה של הטעייה.}}{{ש}}עוד כתבת: "''עריכתו [- של אליהו אמזלג] מלווה בשקרים רבים, את זה השארת''. - אם תציין לשקר/טעות בעריכותיו, נשתדל בלי נדר להשמיטו (אם יוכח שאתה צודק), וכבר עשינו כך בעבר. טענה בסגנון זה, כשאיננה מנומקת, הרי היא השמצה.{{ש}}שבוע טוב ומבורך! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 00:18, 10 במרץ 2013 (IST)


:::::אני מסכים לדבריו של למאי נ"מ זה שיאירושי נרשם לכאן מדי יומיים שם אחר, עדיין אינו מקנה לו זכות להשמיץ כל פעם מחדש, אין לו כלל זכות כתיבה כאן, ונבקש ממנו לחפש אתרים אחרים להשמיץ בהם, או בפוסט הזול שאותו הוא הוסיף למרבה התמיהה לערך פאה נכרית "חשיפת השקרים של..". הדרך האישית בו הוא לוחם בתומכי הפאה הנכרית אינה מוסיפה לו כבוד. [[משתמש:טישיו|טישיו]] * [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 05:37, 10 במרץ 2013 (IST)
::::::אני מסכים לדבריו של למאי נ"מ זה שיאירושי נרשם לכאן מדי יומיים שם אחר, עדיין אינו מקנה לו זכות להשמיץ כל פעם מחדש, אין לו כלל זכות כתיבה כאן, ונבקש ממנו לחפש אתרים אחרים להשמיץ בהם, או בפוסט הזול שאותו הוא הוסיף למרבה התמיהה לערך פאה נכרית "חשיפת השקרים של..". הדרך האישית בו הוא לוחם בתומכי הפאה הנכרית אינה מוסיפה לו כבוד. [[משתמש:טישיו|טישיו]] * [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 05:37, 10 במרץ 2013 (IST)
 
::::::'''עפ"י קביעתו של מפעיל המערכת הבכיר, חכם [[משתמש:טישיו|טישיו]] הי"ו [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=81717&oldid=81715 הוסר הפוסט הזול] המדובר, ותשורות חן לו.''' ברכה והצלחה! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 11:43, 10 במרץ 2013 (IST)
 
שלום וברכה,


אחרי שכבר הוסכם עהמפעילים הנכבדים לא לאפשר לאותו אחד דריסת רגל כאן, אבקש להיות עם יד על הדופק, ולחסום מיידית כל מאן דהו שפועל לפי הסימנים הבאים - נרשם לכאן בכינויים האופייניים, או בכתובת IP, מתעסק ישירות בענין פאה נכרית (אפשר לשים לב לכך גם אם הוא נוגע בערכים שונים ומשנה מספר דברים מועט, לשם ההסוואה. קל לזהות עורך שמגיע למטרה מסויימת...), או "מתעורר לחיים" שעות אחדות אחרי שאני כתבתי כאן.
:::::::'''עפקביעתו של מפעיל המערכת הבכיר, חכם [[משתמש:טישיו|טישיו]] הי"ו [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=81717&oldid=81715 הוסר הפוסט הזול] המדובר, ותשורות חן לו.''' ברכה והצלחה! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 11:43, 10 במרץ 2013 (IST)


וכאשר החסימה תהיה מיידית ללא דיון חוזר ונשנה בכל השמצה והשמצה של הנ"ל, יהיה אפשר לערוך כאן באופן אובייקטיבי לאמיתה של תורה ולא בדרך של השמצה וכו'. אני רואה כאן בדף השיחה את התנהלות הדיון - האיש נחסם, פותח ניק חדש באופן מיידי, והדיון ממשיך מאותה נקודה, גם לאחר שברור שצריך לחסום אותו שוב, ונגררים למתן מענה וכו'. הדיון הזה, עם טרול שנחסם מכאן כ"כ הרבה פעמים, לא אמור כלל להתנהל...
::::::::שלום וברכה,
::::::::אחרי שכבר הוסכם ע"י המפעילים הנכבדים לא לאפשר לאותו אחד דריסת רגל כאן, אבקש להיות עם יד על הדופק, ולחסום מיידית כל מאן דהו שפועל לפי הסימנים הבאים: נרשם לכאן בכינויים האופייניים, או בכתובת IP, מתעסק ישירות בעניין פאה נכרית. (אפשר לשים לב לכך גם אם הוא נוגע בערכים שונים ומשנה מספר דברים מועט, לשם ההסוואה. קל לזהות עורך שמגיע למטרה מסויימת...) או "מתעורר לחיים" שעות אחדות אחרי שאני כתבתי כאן.
::::::::וכאשר החסימה תהיה מיידית ללא דיון חוזר ונשנה בכל השמצה והשמצה של הנ"ל, יהיה אפשר לערוך כאן באופן אובייקטיבי רק לאמיתה של תורה ולא בדרך של השמצה וכו'. אני רואה כאן בדף השיחה את התנהלות הדיון - האיש נחסם, פותח ניק חדש באופן מיידי, והדיון ממשיך מאותה נקודה, גם לאחר שברור שצריך לחסום אותו שוב, ונגררים למתן מענה וכו'. הדיון הזה, עם טרול שנחסם מכאן כ"כ הרבה פעמים, לא אמור כלל להתנהל...
::::::::בנוסף לכך אבקש להסיר מדף שיחתי את ההשמצות כלפיי, וקל וחומר כלפי מחברי ספרים נכבדים אחרים. עדיין יש כאן טענות שקר וכזב על "השמטות" בספר חו"כ (עם שמו המלא של הספר - מה שנועד להפנות לכאן את הקורא שיחפש בגוגל את הספר), על שקרים, חצאי אמיתויות, כל הטענות חסרות הבסיס שנועדו להוציא שם רע לספר ולמחברו שליט"א. גם כאשר המפעיל מציין כי הוא מחק את הפוסט, יש הפניה לפוסט.
::::::::מטרת הכותב הנ"ל היא זריעת השמצות בכל מקום בו מובאים דברי המתירים פאה, וזאת על מנת להרוס את הדיון או להביא למחיקתו ע"י מנהלים קצרי רוח (אפשר לקחת לדוגמא את פורום אוצר החכמה, שם הגבתי עשרות תגובות בדיון אחד, לאחר שראיתי כאן לינק לאותו דיון. בא זה וכתב את השמצותיו, ומיד נמחק הדיון כולו). אסור לתת יד לכך ומיותר להיגרר למתן תשובות להשמצות (כמאמר הפתגם, לך תוכיח שאין לך אחות).
::::::::ושוב תודה לידידי היקרים 'למאי נ"מ' ו'טישיו' שפועלים כאן בהתמדה למען תרבות הדיון, והאחרונים שאפשר לחשוד בהם בסובייקטיביות או בנטיה לצד המתיר את הפאה, לאור עריכותיהם הרבות בנדון (ולא שיש בזה חידוש למישהו, אבל בכל זאת אכתוב את הדברים).
::::::::בברכה, [[משתמש:אליהו אמזלג|אליהו אמזלג]] ([[שיחת משתמש:אליהו אמזלג|שיחה]]) 19:01, 10 במרץ 2013 (IST)


בנוסף לכך אבקש להסיר מדף שיחתי את ההשמצות כלפיי, וקל וחומר כלפי מחברי ספרים נכבדים אחרים. עדיין יש כאן טענות שקר וכזב על "השמטות" בספר חו"כ (עם שמו המלא של הספר - מה שנועד להפנות לכאן את הקורא שיחפש בגוגל את הספר), על שקרים, חצאי אמיתויות, כל הטענות חסרות הבסיס שנועדו להוציא שם רע לספר ולמחברו שליט"א. גם כאשר המפעיל מציין כי הוא מחק את הפוסט, יש הפניה לפוסט.
:::::::::היות וגם אתה לא בעל ותק של שנה וחצי אז אל תתערב בענייני עריכה ואל תדרוש דרישות... ואתה האחרון שיכול לדבר על "תרבות דיון", כאילו ויקישיבה מעניינת אותך בכלל, אלא רק הפצת השקרים בראש מעניינך. וזה שהעתקת כאן איזה טוקבק, זה לא יכול להחליף את הבנת היעב"ץ.{{לא חתם|מיכתר המלך}}


מטרת הכותב הנ"ל היא זריעת השמצות בכל מקום בו מובאים דברי המתירים פאה, וזאת על מנת להרוס את הדיון או להביא למחיקתו ע"י מנהלים קצרי רוח (אפשר לקחת לדוגמא את פורום אוצר החכמה, שם הגבתי עשרות תגובות בדיון אחד, לאחר שראיתי כאן לינק לאותו דיון. בזה זה וכתב את השמצותיו, ומיד נמחק הדיון כולו). אסור לתת יד לכך ומיותר להיגרר למתן תשובות להשמצות (כמאמר הפתגם, לך תוכיח שאין לך אחות).
::::::::::ראשית, סליחה משניכם שערכתי את דבריכם, והפרדתי בין הדיון הענייני בענייני פאה נכרית לדיון הטכני בחסימות ומחיקות.{{ש}}שנית, אתן קצת הסבר לשניכם על אופי ההתנהלות שלי (עד שיתערבו מפעילי מערכת בכירים יותר או ותיקים יותר). היות ו'מכתר המלך' על שלל כינוייו וניקיו נכנס לפה שוב ושוב, וממשיך להשמיץ ולעשות אאוטינג - הוא נחסם מיידית, ודברי הבלע שלו על אישים/ארגונים נמחקים. לעומת זאת, השמצות על משתמשים שיכולים להגיב כאן או ביקורת על התערבותי או ביקורת עניינית על מאן דהו - עדיין לא נמחקים (אם כי אני בספר האם למוחקם כליל, ובהתנהגותך המכוערת אתה מקרב יום זה יותר ויותר).{{ש}}שלישית, אין לדחוף מילים לתוך דברי אחרים, וטענתך שהוא משתמש בניק אחר ([[משתמש:מאיר ברגר]], לגבי [[משתמש:וועלוול'ה]] - חסר רגליים לדבר), איננה רעותא, כי זה לא שימוש לרעה (דהיינו לעקוף חסימה של מפעיל מערכת או להצביע פעמיים או כל פעולה שא"א לעשות בניק אחד). בכל אופן טענות כגון זה אין להכניס בתוך דברי אחרים.{{ש}}לילה טוב וכל טוב! [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 03:52, 11 במרץ 2013 (IST)


ושוב תודה לידידי היקרים 'למאי נ"מ' ו'טישיו' שפועלים כאן בהתמדה למען תרבות הדיון, והאחרונים שאפשר לחשוד בהם בסובייקטיביות או בנטיה לצד המתיר את הפאה, לאור עריכותיהם הרבות בנדון (ולא שיש בזה חידוש למישהו, אבל בכל זאת אכתוב את הדברים).
==== המשך הדיון - תוך התמקדות בדעת הרמ"א ====


כעת לטענות על ה"שקר" בטענה שיש מחלוקת בדעת הרמ"א. אכן יותר נכון לקרוא לכך "הטעיה". והטעיה זו גורמת לאנשים לחשוב כביכול יש בזה מחלוקת עצומה בין הפוסקים, כאשר רק היעב"ץ כתב זאת בדרך "אפשר", והגר"ע יוסף נתלה בדבריו באופן תמוה (ראה להלן) תוך התעלמות (במחילה מכבודו ואחר נשיקת עפר רגליו) מדבריו המפורשים של הרמ"א בסימן ש"ג שציטט את שלטי הגיבורים וכן מההפניה שקיימת בסימן ע"ה בדרכי משה שם.
כעת לטענות על ה"שקר" בטענה שיש מחלוקת בדעת הרמ"א. אכן יותר נכון לקרוא לכך "הטעיה". והטעיה זו גורמת לאנשים לחשוב כביכול יש בזה מחלוקת עצומה בין הפוסקים, כאשר רק היעב"ץ כתב זאת בדרך "אפשר"והגר"ע יוסף נתלה בדבריו באופן תמוה (ראה להלן), ממש תמוה. תוך התעלמות (במחילה מכבודו ואחר נשיקת עפר רגליו) מדבריו המפורשים של הרמ"א בסימן ש"ג שציטט את שלטי הגיבורים וכן מההפניה שקיימת בסימן ע"ה בדרכי משה שם.


אך ברור ופשוט שרוב הפוסקים הבינו שהרמ"א בסימן ע"ה (!) מתיר ולא רק בסימן ש"ג. רשימת הפוסקים שהזכירו את הרמ"א בדרכי משה ארוכה מאוד, אך החושב שמדובר בדרכי משה בלבד ולא ברמ"א בסימן ע"ה, אשאל אותו מספר שאלות:
אך ברור ופשוט שרוב הפוסקים הבינו שהרמ"א בסימן ע"ה (!) מתיר ולא רק בסימן ש"ג. רשימת הפוסקים שהזכירו את הרמ"א בדרכי משה ארוכה מאוד, אך החושב שמדובר בדרכי משה בלבד ולא ברמ"א בסימן ע"ה, אשאל אותו מספר שאלות:


א.למה התכוון ה"פרי מגדים" בסימן ע"ה כשכתב "ומכל מקום במדינות שיוצאין בפאה נכרית מגולה, יש להם לסמוך על השו"ע כאמור" איזה שו"ע? המג"א? או הרמ"א בסימן ע"ה?  
א. למה התכוון ה"פרי מגדים" בסימן ע"ה כשכתב "ומכל מקום במדינות שיוצאין בפאה נכרית מגולה, יש להם לסמוך על השו"ע כאמור" - איזה שו"ע? המג"א? או הרמ"א בסימן ע"ה?


ב. האם הגאון רבי שלמה חלמא זצ"ל, בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם, בספרו "שולחן תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה) הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או הבין כך מהרמ"א?  
ב. הגאון רבי שלמה חלמא זצ"ל, בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם, בספרו "שולחן תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה) שכתב: "וכל שכן שיער נכרית - אפי' של עצמה שחתכה מראשה ועשתה פאה נכרית, אפי' דרכה לכסות, כיון שמותר לכתחילה לגלות אין בזה משום ערוה". - האם הוא הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או הבין כך מהרמ"א?


"וכל שכן שיער נכרית, אפי' של עצמה שחתכה מראשה ועשתה פאה נכרית, אפי' דרכה לכסות, כיון שמותר לכתחילה לגלות אין בזה משום ערוה".
ג. הגאון רבי שלמה זלמן מירקש זצ"ל, אב"ד ק"ק מיר דליטא, בספרו "שולחן שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקל"א) כתב: "שיער של אשה שדרכה לכסות אסור לקרות כנגדה, אפי' בכל שהוא, אפי' באשתו. ונראה לי אפי' לאשה אחרת אסור. וכן אם מכוסה רק שלבושה דק ומתחזי אסור כנ"ל. ובלאו הכי צריכין הנשים ליזהר מאוד שלא יצאו קצת שערותיהן. ובתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, או פאה נכרית, ואפי' דרכם לכסות, מותר. ונשים הבאות ממקום שאין דרכן לגלותן למקום שדרכן לגלותן, מותרין לגלותן". - האם הוא הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או הבין כך מהרמ"א?
 
ג. האם הגאון רבי שלמה זלמן מירקש זצ"ל, אב"ד ק"ק מיר דליטא, בספרו "שולחן שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקל"א) הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או הבין כך מהרמ"א?
 
"שיער של אשה שדרכה לכסות אסור לקרות כנגדה, אפי' בכל שהוא, אפי' באשתו. ונראה לי אפי' לאשה אחרת אסור. וכן אם מכוסה רק שלבושה דק ומתחזי אסור כנ"ל. ובלאו הכי צריכין הנשים ליזהר מאוד שלא יצאו קצת שערותיהן. ובתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, או פאה נכרית, ואפי' דרכם לכסות, מותר. ונשים הבאות ממקום שאין דרכן לגלותן למקום שדרכן לגלותן, מותרין לגלותן".  


ד. האם הגר"א, שהביא מקור להרמ"א מ"חוטי שיער", הבין שהוא מדבר על ק"ש או על פאה שמותרת ביציאה לרה"ר (כמו "חוטי שיער")?  
ד. האם הגר"א, שהביא מקור להרמ"א מ"חוטי שיער", הבין שהוא מדבר על ק"ש או על פאה שמותרת ביציאה לרה"ר (כמו "חוטי שיער")?  


ה. האם הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל ה"תניא", ב"שו"ע הרב" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד'. הובא לדפוס בשנת תק"ע) הבין מהרמ"א להתיר או מהמג"א? על דברי מי הוא הוסיף "וגם מותר לגלותה"?  
ה. הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל ה"תניא", ב"שו"ע הרב" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד'. הובא לדפוס בשנת תק"ע) כתב: "שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע, שהוא אסור מן התורה באשת איש". - האם הוא הבין מהרמ"א להתיר או מהמג"א? על דברי מי הוא הוסיף "וגם מותר לגלותה"?


"שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע, שהוא אסור מן התורה באשת איש".  
ו. הגאון בעל "מאורי אור"{{דרוש מקור}} כתב: "אבל פאה נכרית מסתברא להיתר, כדין רבינו הרמ"א. ונהניתי שמצאתי המג"א שם כתב להתיר". - הסתמך על המג"א או קודם הסתמך על הרמ"א ואח"כ ראה את המג"א?


ו. האם הגאון בעל "מאורי אור" הסתמך על המגאו קודם הסתמך על הרמ"א ואח"כ ראה את המג"א?  
ז. הגאון רבי ברוך ייטלס זצ"ל, בעל ספר "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה (חלק א' סי' מ"ז. נדפס בשנת תקפ"ו) וזה לשונו: "וגם רבינו מורנו הרמפה בסי' ע"ה, ויותר מזה בדרכי משה סי' ש"ג, כתב בפירוש שמותר לצאת אשה בשערות גלויות בין אם שערות עצמה בין של חברתה. וגם הגאון בעל הלבושים פה בסי' ע"ה מסכים עם הרמ"א". - האם הוא הבין זאת מהרמבסימן ע"ה או רק מהד"מ בסימן ש"ג?


"אבל פאה נכרית מסתברא להיתר, כדין רבינו הרמ"א. ונהניתי שמצאתי המג"א שם כתב להתיר".
ח. הגאון רבי ישכר דובעריש זצ"ל, בספרו "עבודת היום" (סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרכ"ז) כתב: "פאה נכרית אפי' דרכן לכסותה מותר לקרות כנגדה, ואין חילוק בין אם הם משיער שלה או משל אחרים, ויש מחמירין אם השערות שלה, שנחתכו ואח"כ חיברה בראשה כדי שתהא נראית בעלת שיער (מגן גיבורים ועטרת זקנים). וגם מותר לגלותן ואין בזה משום יוצאה וראשה פרוע שהוא אסור מן התורה באשת איש, מדכתיב ופרע את ראש האשה מכלל שהייתה מכוסה (רמ"א)". - האם הוא הביא זאת בשם הרמ"א או בשם המג"א (ראה מקור בסוגריים שכתב המחבר - וכתב זאת על סימן ע"ה)?


ז. האם הגאון רבי ברוך ייטלס זצ"ל, בעל ספר "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה (חלק א' סי' מ"ז. נדפס בשנת תקפ"ו) הבין זאת מהרמבסימן ע"ה או רק מהד"מ בסימן ש"ג?  
ט. הגאון הספרדי רבי יצחק אבולעפיא זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (חלק ו' אה"ע סי' ו'. נדפס בשנת תרל"א), כתב: "ורואה אנכי דלא הרב שלטי הגיבורים לחודיה קאי בסברא זו להתיר פאה נכרית, אלא גם הגאון מור"ם ז"ל [הרמ] באורח חיים סי' ע"ה קאי כוותיה, דעל מש"כ מרן ז"ל שם דהבתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן, סיים עלה מור"ם ז"ל: והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, וכ"ש שיער נכרית אפי' דרכה לכסות. עכ"ל. ועיין עוד שם בבאר היטב ס"ק ח' משם עטרת זקנים מש"כ עוד בזה. הרי דגם מור"ם והעט"ז פשיטא להו דשרי ללבוש פאה נכרית". - האם הוא הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או שלמד זאת מהרמ"א בסימן ע"ה?  


"וגם רבינו מורנו הרמ"א פה בסי' ע"ה, ויותר מזה בדרכי משה סי' ש"ג, כתב בפירוש שמותר לצאת אשה בשערות גלויות בין אם שערות עצמה בין של חברתה. וגם הגאון בעל הלבושים פה בסי' ע"ה מסכים עם הרמ"א".
י. הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז): "שיער נכרית. קרי נכרית להשיער שנחתך ואינו דבוק לבשרה, וסבירא ליה דעל זה לא אמרו חז"ל שיער באשה ערוה, וגם מותר לגלותה ואין בה משום פריעת הראש". - האם הוא הבין כך מהרמבסימן ע"ה או הביא את המגן אברהם?


ח. האם הגאון רבי ישכר דובעריש זצ"ל, בספרו "עבודת היום" (סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרכ"ז), הביא זאת בשם הרמ"א או בשם המג(ראה מקור בסוגריים שכתב המחבר - וכתב זאת על סימן ע"ה)?  
יא. הגאון רבי שבתי פיינבערג זצ"ל, רב במיכיילישאק (וילנא), בספרו "אפיקי מגינים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב' ס"ק י"ב. נדפס בשנת תרס"ט) כתב: "וכל שכן פאה נכרית, כצ"ל. דמותר לכתחילה לצאת בו אפי' מגולה, ואפי' חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה יש להקל". - האם הוא הביא קודם את המג"א או כתב את דבריו על הרמ"א?


"פאה נכרית אפי' דרכן לכסותה מותר לקרות כנגדה, ואין חילוק בין אם הם משיער שלה או משל אחרים, ויש מחמירין אם השערות שלה, שנחתכו ואחחיברה בראשה כדי שתהא נראית בעלת שיער (מגן גיבורים ועטרת זקנים). וגם מותר לגלותן ואין בזה משום יוצאה וראשה פרוע שהוא אסור מן התורה באשת איש, מדכתיב ופרע את ראש האשה מכלל שהיתה מכוסה (רמ)".
יב. הגאון רבי רפאל זילבער זצ"ל, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) כתב "ולענין פאה נכרית כתב רמ"א בשם הגהת אלפסי להקל דלא הוי ערוה ואין בה משום איסור ראשה פרוע". - האם הוא הביא קודם את המגאו כתב את דבריו על הרמ"א?


ט. האם הגאון הספרדי רבי יצחק אבולעפיא זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (חלק ו' אה"ע סי' ו'. נדפס בשנת תרל), הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או שלמד זאת מהרמ"א בסימן ע"ה?  
יג. ולמה התכוון הגר"מ פיינשטיין, כשכתב: "אף דאיכא מאן דחושש לאסור פאה נכרית משום מראית עין... מ"מ רוב רבותינו וגם מאלו שסומכין עיקרי ההוראה עליהם מתירים, והם הרמ"א שם ובסימן ש"ג בדרכי משה".... הרמ"א "שם" (סימן ע"ה) מדבר רק על ק"ש, לא?  


"ורואה אנכי דלא הרב שלטי הגיבורים לחודיה קאי בסברא זו להתיר פאה נכרית, אלא גם הגאון מור"ם ז"ל [הרמ] באורח חיים סי' ע"ה קאי כוותיה, דעל מש"כ מרן ז"ל שם דהבתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן, סיים עלה מור"ם ז: והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, וכ"ש שיער נכרית אפי' דרכה לכסות. עכ"ל. ועיין עוד שם בבאר היטב ס"ק ח' משם עטרת זקנים מש"כ עוד בזה. הרי דגם מור"ם והעט"ז פשיטא להו דשרי ללבוש פאה נכרית".
יד. ועל מה הסתמך הגר"נ קרליץ, כשכתב את הדברים הבאים: "ולענין פאה נכרית כתב ברמ"א שם דמותר לקרות ק"ש כנגדה, וביאר במשנה ברורה שם דס"ל דעל זה לא אמרו חזשיער באשה ערוה, וגם מותר לגלותה, ואין בה משום פריעת הראש, והיינו דמותר לצאת בה אפי' ברשות הרבים"... - האם על סימן ע"ה או סימן ש"ג?


י. האם הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז), הבין כך מהרמ"א בסימן ע"ה או הביא את המגן אברהם?
קושיה בדברי הגר"ע יוסף שליט"א שהובאה בספר חו"כ: בשו"ת יביע אומר (חלק ה' שם) בענין פאה נכרית, הביא הרב את דברי היעב"ץ בספר מור וקציעה, וכתב שם "לא התיר הרמ"א אלא לבעלה, דכיון דשריא בביתה הוה ליה אורחה בהכי ולא מטריד, אבל לגבי אחריני אסור משום פריצותא. תדע דהא לא מייתי לה הרמ"א באה"ע (סי' כ"א) לגבי איסור פריעת ראש ברה"ר, אלא לגבי קריאת שמע". עכ"ל.


"שיער נכרית. קרי נכרית להשיער שנחתך ואינו דבוק לבשרה, וסבירא ליה דעל זה לא אמרו חז"ל שיער באשה ערוה, וגם מותר לגלותה ואין בה משום פריעת הראש".  
ודברי הרב סותרים את דבריו בריש התשובה ההיא (חלק ה' שם), וזה לשונו שם: "אע"פ שכתב הרמב"ם (בפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ז), לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש, וכן פסק הטוש"ע אה"ע (סי' כ"א סעיף ב'), כבר פירשו הפרישה והב"ח והח"מ והב"ש, שפירוש פנויה בכאן היינו אלמנה או גרושה, אבל בתולה מותרת ללכת בפרוע ראש, וכמ"ש ראבי"ה (בפ"ג דברכות סי' ע"ו), שמותר לקרות קריאת שמע נגד בתולה שרגילה בגילוי שיער, ואין בזה משום שיער באשה ערוה. וכ"כ בארחות חיים (הלכות קריאת שמע אות ל"ו) בשם ר"ת, שמעשים בכל יום לקרות קריאת שמע כנגד שיער הבתולות. וכן הוא במאירי (ברכות כ"ד) ובמרדכי והרא"ש שם". עכ"ל שו"ת יביע אומר שם. וזה לשון הרא"ש בברכות שהזכיר שם: "אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות כנגדן". וגם המאירי והמרדכי שם דיברו בענין קריאת שמע.


יא. האם הגאון רבי שבתי פיינבערג זצ"ל, רב במיכיילישאק (וילנא), בספרו "אפיקי מגינים" (על השואו"ח סי' ע"ה סעיף ב' ס"ק י"ב. נדפס בשנת תרס"ט), הביא קודם את המג"א או כתב את דבריו על הרמ"א?
הרי לך שהביא הרב ראיה להיתר הליכת הבתולות פרועות ראש ברה"ר, ממה שכתבו הראשונים שמותר לקרות ק"ש כנגדה, ולא כתבו במפורש להתיר יציאת הבתולות פרועות ראש. וגם זה היה אפשר לדחות ולומר כביאור היעב"ץ הנ"ל, שהפוסקים שהתירו דברו רק בענין קריאת שמע, שהתירו לקרות כנגד שיער הבתולות כיון שנהגו ללכת בביתן בגילוי ראש, וזוהי כוונת דבריהם "שדרכן לילך פרועות ראש", אבל ברשות הרבים אסורות ללכת בגילוי ראש. ולפ"ז היה מיושב לשון הגמ' בכתובות (עב.) "אזהרה לבנות ישראל" ללא חילוק בין בתולה לנשואה, ולשון הרמב"ם והשו, שכתבו "אחת פנויה ואחת אשת איש", ולא היה צריך לדחוק בדבריהם. ובכל זאת למדו הפוסקים משם היתר לבתולות ללכת בפריעת ראש ברה"ר, ולא למדו כהבנת היעב"ץ. ומכאן נלמד שאין מקום לדחוק בדברי הרמ"א, ובפרט שהמקור שציין לדבריו הוא שלטי גיבורים, והש"ג דיבר ביציאה לרה"ר ולא בק"ש. וכן הרמ"א עצמו ציין שם לסי' ש"ג, שכתב בהדיא להתיר יציאה לרה"ר בפאה נכרית.


"וכל שכן פאה נכרית, כצ"ל. דמותר לכתחילה לצאת בו אפי' מגולה, ואפי' חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה יש להקל".
בברכה, [[משתמש:אליהו אמזלג|אליהו אמזלג]] ([[שיחת משתמש:אליהו אמזלג|שיחה]]) 19:01, 10 במרץ 2013 (IST)


יב. האם הגאון רבי רפאל זילבער זצ"ל, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י), הביא קודם את המג"א או כתב את דבריו על הרמ"א?
:אעיר בקצרה שמקורות ג, ה, אינם מתייחסים לדברי הרמ"א (וגם על מקורות אחרים יש לערער קצת). לילה טוב ויישר כוח! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 04:53, 11 במרץ 2013 (IST)


"ולענין פאה נכרית כתב רמ"א בשם הגהת אלפסי להקל דלא הוי ערוה ואין בה משום איסור ראשה פרוע".  
::;תגובת יאירושי:
::'''א.''' הפרי מגדים אמנם בשו"ע הייתה לו ה"א דהרמ"א והש"ג התירו ברה"ר, - מוכח מדבריו בסימן ש"ג דהוא לא ראה את דברי הש"ג בפנים{{דרושה הבהרה}}, וכמו שהשיג עליו בעל החקל יצחק{{דרוש מקור}}, מ"מ יש שהסבירו שכל דבריו בשו"ע אינם אלא לעניין ק"ש כנגד פ"נ דבמדינות שיוצאים בפ"נ מגולה יש להם לגברים לסמוך על השו"ע ולקרות ק"ש כנגדן (כן ביאר הבאר יעקב{{דרוש מקור}} וכן הוא בשו"ת פתחי עולם{{דרוש מקור}} וכן הוא בשולחן מלכים להג"ר צבי לנדא{{דרוש מקור}}, וכן מבואר באריכות בספר דת משה וישראל). וכמו שהתירו הערוך השולחן הבן איש חי וכף החיים לקרוא ק"ש כנגד שער של אשה במקום שאין הנשים מכסות ראשן ברה"ר ואפילו שעושות כן באיסור.{{ש}}וחיזוק לדברים (דהפמ"ג לא התיר לרה"ר אלא לעניין ק"ש) ניתן להביא מהא דבסימן ש"ג הסתפק הפמ"ג אפילו בק"ש כנגד פ"נ שמא לא יצא ידי חובה, ומדמס"ל לפמ"ג אפילו בדין הקל ביותר שרוב הפוסקים התירו בו, והיינו ק"ש כנגד פ"נ, ש"מ דלרה"ר פשיטא דאסר (וכן כתב בעל האבני ישפה{{דרוש מקור}}).{{ש}}ובנוסף לכל עוד כתב הפמ"ג בספרו אם לבינה שנמצא בכתב יד (ואומת ע"י מכון אורייתא) בזה"ל: "כללא דמלתא פאה נכרית יש לגזור מראית עין אטו פרוע ראש דהוה ד"ת וגם דת משה, כל שאין מכוסה כדרך שאר נשים, אף על גב [שיש] מטפחת על ראשה הוה דת ישראל על כל פנים וכו', על כן נראה לי איסור גמור וכו' ... וכל אשה יראה ה' ובעלה תלמיד חכם מצווה להוכיחה ולפייסה לציית לבעלה ודי בהערה זו]" (אם לבינה ערך "כתובה"). ושם בערך "צעיף" הוסיף וכתב וז"ל: "והם החליפו קאפ צייג של נשים [- כלי ראש של נשים דהיינו כיסוי ראש] בפתיות תחת השכל והחכמה המדע והתבונה... וודאי כל בנות ישראל כשרות ומתקשטות בפני בעלה לא חס ושלום בפני אחרים ובזכות נשים צדקניות תבוא הגאולה כימי קדם במהרה בימנו אמן" עכ"ל.{{ש}}ולמרות דברים ברורים אלו למלקט דידן שום דבר לא משנה, זה לא משנה אם הפוסק דיבר על פ"נ על כל הראש או רק על הפוני לא משנה אם הפוסק התיר לק"ש או לרה"ר זה אפילו לא משנה למלקט דידן אם הפוסק המדובר מתיר או אוסר העיקר שלמעשה מותר...
::'''ג.''' המעיין בדברי השולחן שלמה ימצא דהוא כרך את נידון גילוי השער שמצחוץ לצמת עם נידון גילוי השער בד בבד, וע"כ עלינו לומר או דהוא ס"ל דהיכא דמותר לגלות אותו השער הוא הדין מותר לגלות הפאה (וכדברי התשובה מאהבה דביאר דכל הנידון בפוסקים הוא רק על פאה הנמצאת במקום הצדעיים) או דכל הנידון הוא רק בבית ובחצר דשם מותר לגלות הן את הפאה והן את השער שמחוץ לצמת (וכן מדוייק מתחילת דברי השולחן שלמה דבתחילה כתב דאסורות הנשים כלל לגלות אפילו מקצת שערותיהם ואח"כ כתב דגילוי השער תלוי במנהג המקומות וע"כ דיבר כאן בחצר וכאן לגבי רה"ר). וכ"ש דכך עלינו לומר אליבא דהמלקט אשר האריך רבות באיסור גילוי אפילו מקצת שער ברה"ר.
::'''ז.''' ובאותה תשובה מאהבה בה מובא בעל ה"טעם מלך" כתב שם התשובה מאהבה בסוף דבריו דפאה נכרית המדוברת היינו רק במקום הצדעים אבל פאה על כל הראש אפילו הש"ג מן האוסרים והוסיף דצריך לומר דכן היא דעת בעל הטעם מלך והמלקט השמיט כל זאת.
::'''י.''' ויעויין לעיל ג' פוסקים שונים העולה מדבריהם דכל דברי המ"ב הינם רק לעניין ק"ש (הבאר יעקב, הפתחי עולם, האבני ישפה, וכן כתבו בעל הצניעות והישועה ומבואר באריכות בספר סוגייא דפאה נכרית, ויש להוסיף דהמ"ב כתב בשער הציון דברה"ר לכ"ע חייבת רדיד, ועוד דבגדר עולם לא נתן עצה זו דהליכה בפאה נכרית לעניין רה"ר.
::'''יא.''' השמיט המסדר את מש"כ האפיקי מגנים בחלק הביאורים סוף אות ב': "ועכשיו בעוה"ר נתפרץ מאד מדת הצניעות בנשים שהולכות בפרהסיא בפרועי ראש עד שא"א למחות בהן שבוודאי לא ישמעו לנו לפחות יש ללמדן שישימו על שערן סבכה קלועות מחוטין דקין של משי או של שערות מפאה נכרית כנ"ל דזה מועיל לסלק האיסור דארייתא, וגם עי"ז יהי' היתר קצת לומר דבר שבקדושה כנגדן כמש"ל דבזה אפשר שישמעו".{{ש}}וע"כ עלינו לומר דמה שהביא בשם המג"א אינו אלא לעניין חצר וכל כה"ג.
::'''יב.''' הושמטו דברי המרפא לנפש במלואם: "כתבו תוס' כתובות ע"ב דבחצר שאין רבים מצויים מותרות נשים בגילוי ראשן אמנם ב"ש סי' קט"ו מייתי סמ"ג בשם ירושלמי לאיסור וב"ח כתב דכן שיטת רמב"ם וגם הטור ס"ל כן, ומג"א כ' כן בשם הזוהר לאיסור ושכן ראוי לנהוג וכ"כ הח"ס שם ולפענ"ד פשטות דברי שלטי הגבורים ג"כ משמע כן דמייתי ראיה להיתר פאה נכרית משבת סד היתרו לצאת בפאה נכרית לחצר, והק' ישוי"ע סע"ה הא בחצר בגילוי ג"כ מותר ועיי"ש שתי' בדרך פלפול אבל פשטות דבריו משמע לאיסור, וחידוש על הישו"י דלא מייתי כלל הך שיטה.{{ש}}ולעניין פאה נכרית כתב רמ"א בשם הגהת אלפסי להקל דלא הוי ערוה ואין בה משום איסור ראשה פרוע, וכן כתב שלטי הגיבורים (שבת סד:) ומייתי ראיה מהא דשבת שם, דיוצאה בפאה נכרית לחצר, ובנזיר (כח:) כתב בעין משפט שלו ראיה מהא להתם, ור"מ אפשר בפאה נכרית, ותירץ באר שבע דמיירי כשיש סבכה על הפאה נכרית כמו שיש סבכה על שערה העצמי, ועיין ישועות יעקב שתמה בזה על השלטי גיבורים. ואפשר דעת שלטי הגיבורים ששיער נכרי אינה מתקיימת היטב ביופייה תחת הסבכה כמו שיער בעצם.{{ש}}והנה הפרי מגדים כתב דבמקומות שמקילין בפאה נכרית יש להם לסמוך על השו"ע, ומייתי דמות ראיה מכתובות (עב:) דפריך ראשה פרוע דאורייתא הוא, וקשה לישני דמיירי בפאה נכרית, אלא ודאי דשרי. ע"ש. אמנם בישועות יעקב כתב דפאה נכרית או דשרי לגמרי או דיש בה איסור תורה, כיון דלצד זה אית בה פריצות הרי היא כשיער גמור, ע"ש. אלא דגם שאר אחרונים לא עלתה על דעתם איסור דאורייתא, רק מדרבנן משום מראית עין, וכמש"כ גם תפארת ישראל במתני' כאן ובנזיר {{הערה|[השמטה: ולכאורה יש ראי' להקל גם מד' תוס' שבת נ"ז ע"ב ד"ה אי כבלא שהק' אמאי לא תני מתני' ברישא פאה נכרית לענין דאסור לצאת בו לרה"ר, ותי' תפארת ישראל משום דבאמת אסור משום מר"ע ע"ש וא"כ מדלא תי' תוס' כן נראה דעתן דליכא איסור, אבל באמת ליתא דעכ"פ קשי' ליתני איסור פאה נכרית לרה"ר כשמכוסה בשבכה וכבאר שבע הנ"ל דסוגיין בהכי מיירי ומ"ש תפא"י דזה דוחק וע"כ תי' דמיירי בחצר שאין רבים בוקעים עיי"ש, מה יענה לשי' הסמ"ג ורמב"ם וטור הנ"ל דגם בחצר אסור. ובזמנינו זה פשתה המספחת בעוה"ר שגם הרבה מיראים מקילים בגילוי שער דאשה דהוה איסור דאורייתא ומפורש בזוהר עונש חמור ומר ולא שמים על לב השם ירחם... פאה נכרית. רבו בה האוסרים משום מראית עין וכן לענין דנקר' ערוה לענין ק"ש, ומגן גבורים כ' היכא שאין מנהג קבוע ראוי לאסור]}}. ומכל מקום כבר נהגו אפי' המדקדקים להקל בזה, וכתב פרי מגדים דמקום שנהגו להקל יש להם על מי לסמוך, על בעלי השו"ע. ואך ראוי לדקדק שלא לעשותם באופן שלא יהיה היכר כלל שהוא פאה נכרית, דבזה ודאי איכא מראית עין". [וכן דעת הגר"ח קנייבסקי לקמן].
::'''ויש להוסיף עוד''' (וכמו שכתבו בכתר מלכות), שהרשימה  הזו נכונה רק בגלל הנחות היסוד של המלקט:
::# כל הפוסקים דיברו על גילוי פאה נכרית ברה"ר, ולא בחצר, וכמו שכבר יוכח לקמן בע"ה שניתן ליישב את דברי חלק גדלו מהפוסקים לעניין גילוי פאה נכרית בחצר (וכשיטת הירושלמי דאוסר גילוי שער בחצר) ותו לא, וכמו שהראינו להדיא בהשמטות של חלק מהפוסקים אותם הביא המלקט בעצמו.
::# כל הפוסקים דיברו על פאה נכרית המקפת את כל הראש ולא רק פאה בצורת פוני וגם זה בלי ביסוס והוכחה ובניגוד גמור לדברי לא מעט גאוני עולם שכתבו להדייא היפך זה ויבואר הנושא בהמשך.
::# כל דבר שמותר לקרות ק"ש כנגדו ממילא מותר לצאת בו לרה"ר, וממילא כל פוסק שהתיר פ"נ לעניין ק"ש הוא הדין דע"כ התיר נמי לרה"ר, ולפי זה יוצא דמותרת האשה לצאת בבגדים צמודים, בעיצובים רועשים, בכרבלתא, ושאר דברים המפורטים לאיסור באבה"ע קט"ו ס"ד דאית בהם משום דת יהודית. ובפרט הנחת יסוד זו משוללת מהא דכמה וכמה פוסקים אסרו פ"נ להדייא לרה"ר ומ"מ התירו לק"ש.
::# אין שום הבדל בין מראה הפאות שמלפני מאות שנים לבין פאות ימינו, וכל הפוסקים שהתירו כוונתם היא גם לקאסטם מהמם.
::# כל פוסק שהתיר בדיעבד ובשעת הדחק כגון בתקופה בה רוב הנשים הלכו בגילוי ראש או במקרה שאשה לא הייתה מוכנה לכסות ראשה במטפחת, כוונת הדברים היא שאותו פוסק מתיר גם בימינו ולכתחילה.
::# גם פוסקים שמוכח שלא ראו את הסוגייא מבפנים, נכללים בין הפוסקים המתירים, וגם פוסקי זמנינו שמתירים מסברות בעלמא בלי שום ראיה ופלפול גם הם מצטרפים לרשימת המתירים.
::# גם פוסקים שאסרו פאה נכרית הם למעשה מתירים.{{לא חתם|מיכתר המלך}}


יג. ולמה התכוון הגרפיינשטיין, כשכתב:
::::אעיר בקצרה, שהתגובה למקורות א, י, היא עניינית (אע"פ שיש לדון הרבה בדברים), אך התגובות האחרות אינן עוסקות כלל בשאלה האם הרמ"א דיבר על קריאת שמע או על יציאה בפאה נכרית (הדיון הוא אחר - האם כוונתו שהדבר מותר רק בחצר, וכן האם הפוסקים הנ"ל סמכו ע"ד הרמ"א בשופי). ההערות הממוספרות אינן נוגעות כלל לדיון שלנו, והאחרונה שבהם היא ממש זולה.{{ש}}נבקש מהמחבר שיביא הוא מקורות '''המפרשים את דברי הרמ"א''' שכוונתו רק לעניין קריאת שמע, מלבד דברי היעב"ץ והיביע אומר (עליו העיר חכם אליהו אמזלג הי"ו).{{ש}}}לילה טוב ורוב ברכה! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 04:53, 11 במרץ 2013 (IST)


"אף דאיכא מאן דחושש לאסור פאה נכרית משום מראית עין... מ"מ רוב רבותינו וגם מאלו שסומכין עיקרי ההוראה עליהם מתירים, והם הרמ"א שם ובסימן ש"ג בדרכי משה".... הרמ"א "שם" (סימן ע"ה) מדבר רק על ק"ש, לא?
==== קונטרס שצירף יאירושי ====


יד. ועל מה הסתמך הגר"נ קרליץ, כשכתב את הדברים הבאים, האם על סימן ע"ה או סימן ש?  
היות וצורף כאן [http://www.keter-malchut.co.il/wig.html?v=3183501228 מאמר מצויין מאתר 'כתר מלכות'], אך אין הדרך להכניס מאמרים כגון זה בדפי שיחה, לכן אני מעביר אותו [[משתמש:למאי נ"מ?/ארגז חול/פאה נכרית#מאמר מאתר 'כתר מלכות': לבישת פאה נכרית ברשות הרבים|ארגז החול שלי]], ושם בלי נדר אסדר אותו, ואעתיק ממנו דברים שימצאו חן בעיני ל[[פאה נכרית|גוף הערך]].{{ש}}לילה טוב ותודה רבה! [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 05:13, 11 במרץ 2013 (IST)


"ולענין פאה נכרית כתב ברמ"א שם דמותר לקרות ק"ש כנגדה, וביאר במשנה ברורה שם דסדעל זה לא אמרו חז"ל שיער באשה ערוה, וגם מותר לגלותה, ואין בה משום פריעת הראש, והיינו דמותר לצאת בה אפי' ברשות הרבים"...
:כעת עברתי עליו, וראיתי שתחילתו משובחת מאד, ובהמשכו יש הרבה מה להעיר (כולל חצאי אמיתות). ובטח ידידנו חכם אליהו אמזלג הי"ו יציין למקומות באינטרנט שהעירו על כל הדברים.{{ש}}חוץ מזה, במאמר הנחסרה ההתחלה - ואשמח לקבל אותה.{{ש}}חבל שהוויכוח על צדדיו השונים לא מתנהג בדרך ארץ, בכבוד ובצורה ישרה ותרבותית, דבר שהיה מטיב את היכולת להתייחס בצורה ישרה לדברים.{{ש}}כל טוב! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 06:09, 11 במרץ 2013 (IST)


קושיה בדברי הגר"ע יוסף שליט"א שהובאה בספר חו"כ: בשו"ת יביע אומר (חלק ה' שם) בענין פאה נכרית, הביא הרב את דברי היעב"ץ בספר מור וקציעה, וכתב שם "לא התיר הרמ"א אלא לבעלה, דכיון דשריא בביתה הוה ליה אורחה בהכי ולא מטריד, אבל לגבי אחריני אסור משום פריצותא. תדע דהא לא מייתי לה הרמ"א באה"ע (סי' כ"א) לגבי איסור פריעת ראש ברה"ר, אלא לגבי קריאת שמע". עכ"ל.
::חכם אליהו אמזלג, אשמח אם תגיב על המאמר הנ"ל '''בלשון מכובדת''' (ללא השורשים: ש.ק.ר. , ש.מ.צ., ס.ל.פ. ודומיהם) בארגז החול שלי (כדאי לפתוח פסקה "תגובה למאמר מאתר כתר מלכות"). לילה טוב! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 23:38, 11 במרץ 2013 (IST)


ודברי הרב סותרים את דבריו בריש התשובה ההיא (חלק ה' שם), וזה לשונו שם: "אע"פ שכתב הרמב"ם (בפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ז), לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש, וכן פסק הטוש"ע אה"ע (סי' כ"א סעיף ב'), כבר פירשו הפרישה והב"ח והח"מ והב"ש, שפירוש פנויה בכאן היינו אלמנה או גרושה, אבל בתולה מותרת ללכת בפרוע ראש, וכמ"ש ראבי"ה (בפ"ג דברכות סי' ע"ו), שמותר לקרות קריאת שמע נגד בתולה שרגילה בגילוי שיער, ואין בזה משום שיער באשה ערוה. וכ"כ בארחות חיים (הלכות קריאת שמע אות ל"ו) בשם ר"ת, שמעשים בכל יום לקרות קריאת שמע כנגד שיער הבתולות. וכן הוא במאירי (ברכות כ"ד) ובמרדכי והרא"ש שם". עכ"ל שו"ת יביע אומר שם. וזה לשון הרא"ש בברכות שהזכיר שם: "אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות כנגדן". וגם המאירי והמרדכי שם דיברו בענין קריאת שמע.
== סדר מתבקש בדף השיחה שלי ==


הרי לך שהביא הרב ראיה להיתר הליכת הבתולות פרועות ראש ברה"ר, ממה שכתבו הראשונים שמותר לקרות ק"ש כנגדה, ולא כתבו במפורש להתיר יציאת הבתולות פרועות ראש. וגם זה היה אפשר לדחות ולומר כביאור היעב"ץ הנ"ל, שהפוסקים שהתירו דברו רק בענין קריאת שמע, שהתירו לקרות כנגד שיער הבתולות כיון שנהגו ללכת בביתן בגילוי ראש, וזוהי כוונת דבריהם "שדרכן לילך פרועות ראש", אבל ברשות הרבים אסורות ללכת בגילוי ראש. ולפ"ז היה מיושב לשון הגמ' בכתובות (עב.) "אזהרה לבנות ישראל" ללא חילוק בין בתולה לנשואה, ולשון הרמב"ם והשו"ע, שכתבו "אחת פנויה ואחת אשת איש", ולא היה צריך לדחוק בדבריהם. ובכל זאת למדו הפוסקים משם היתר לבתולות ללכת בפריעת ראש ברה"ר, ולא למדו כהבנת היעב"ץ. ומכאן נלמד שאין מקום לדחוק בדברי הרמ"א, ובפרט שהמקור שציין לדבריו הוא שלטי גיבורים, והש"ג דיבר ביציאה לרה"ר ולא בק"ש. וכן הרמ"א עצמו ציין שם לסי' ש"ג, שכתב בהדיא להתיר יציאה לרה"ר בפאה נכרית.
נשאלו כאן שאלות יפות שאפשר לענות עליהם, ואדרבה, אשמח להראות שבכל השאלות הללו אין ממש, אלא השמצה בעלמא כנגד מח"ס חו"כ.


בברכה, [[משתמש:אליהו אמזלג|אליהו אמזלג]] ([[שיחת משתמש:אליהו אמזלג|שיחה]]) 19:01, 10 במרץ 2013 (IST)
אך דא עקא, אי אפשר להתנהל בכל הבלגן שנוצר - השמצות ושוב השמצות. לדוגמא, משפט שלא נמחק: "הפצת השקרים שלך בראש מעניינך. העתקת כאן איזה טוקבק" אני לא יודע על איזה טוקבק מדובר, ואיזה שקרים "שלי" אני מפיץ. אם אני מעתיק מספר חו"כ, ויש למישהו טענה שההעתקה אינה מופיעה בספר המקור, אדרבה. אם יש למישהו טענה על השמטה, אשמח לענות ככל יכולתי(כנ"ל). אבל אם יש למישהו טענה על עצם הדברים - שיתכבד ויקרא לילד בשמו (לדוגמא: "הפצת השקרים של החזון איש") ולא יתלה את זה בי. זוהי השמצה שמעכירה את עצם הדיון.


אבקש מידידי המפעילים להסיר כל השמצה מהדף הזה ולהותיר את השאלות העניניות - כדי שאוכל לענות עליהם בס"ד. לבקשתכם מאז ומכבר, אני אישית לא מוחק מאומה ולא עורך דברים שכתבו אחרים, זה לא תפקידי. בברכה, [[משתמש:אליהו אמזלג|אליהו אמזלג]] ([[שיחת משתמש:אליהו אמזלג|שיחה]]) 19:27, 11 במרץ 2013 (IST)


היות וגם אתה לא בעל ותק של שנה וחצי אז אל תתערב בענייני עריכה ואל תדרוש דרישות. פה זה לא כדורינט, ואתה האחרון שיכול לדבר על "תרבות דיון", כאילו ויקישיבה מעניינת אותך בכלל, אלא רק הפצת השקרים שלך בראש מעניינך. וזה שהעתק כאן איזה טוקבק , זה לא יכול להחליף את הבנת היעב"ץ.
:יש כאן נקודה בעייתית. אם מישהו כותב על השקרים שבספר... אתה מוחה על השמצה, ואנחנו מוחקים (ובצדק), וכשמאשימים אותך בשקרים - אתה מבקש שיכתבו השקרים של אותו ספר??? {{מקור|בכל אופן, יתכן ואסיר את המילה "שלך", אם היא מפריעה...}}{{ש}}'''אני מנצל את ההזדמנות להתלונן על נושא אחר'''. בספר הנכבד הנ"ל, בהיברו בוקס, התוכן ממש לא מתאים. למשל כתוב שם שפרק טז מתחיל בעמ' שא, ובפועל הוא מתחיל בעמ' שפז. (וכן לאורך כל הפרקים האחרונים).{{ש}}ברכה והצלחה! --[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 06:47, 8 באפריל 2013 (IDT)

גרסה אחרונה מ־00:12, 15 באפריל 2013

שלום לכולם.

הרב שלום משאש

חזק וברוך על הערך. הערה קטנה: שם הערך צריך להיות "הרב שלום משאש" כמו כל הרבנים בויקישיבה.--Mishehu 18:45, 2 בינואר 2012 (IST)


למה לא בדקת? הערך כבר קיים בשם הרב שלום משאש... למרות שהערך שכתבת מפורט אין לכתוב ערך חדש אלא להוסיף על הקיים. אני אמזג את הערכים בעז"ה בקרוב. כמו כן, חובה לקרוא את עקרונות העריכה לפני שמתחילים לכתוב (סגנון הערך לא כ"כ מתאים ובכלל לא מקובל להעתיק מויקיפדיה...).
בברכה, אריאל ביגל נ"י 20:16, 2 בינואר 2012 (IST)

דיון חשוב בביהמ"ד

לכ' המשתמש אליהו אמזלג נ"י,

מתקיים כרגע דיון חשוב בבית המדרש לגבי סגנון הכתיבה הראוי באתר, חשוב מאד להביע דעה, כאשר המגמה היא בסופו של דבר להגיע לקביעה מוחלטת ומחייבת. בבקשה לקרוא את הדיון ולהגיב בקישור הנ"ל.

בכבוד, אריאל ביגל נ"י 16:06, 29 בינואר 2012 (IST).

מייל שקבלתי, לעיונך

להלן מובא מייל שקבלתי בשבוע שעבר, לשיקול דעתכם:

"שלום רב לצוות העורכים, רציתי להודות על האתר הנהדר הזה, אני לומד ומחכים המון בפרשות השבוע. רציתי לבקש מכם אם יורשה לי, שתפתחו (מלשון לפתח לא לפתוח) את הערכים של פרשות השבוע עוד יותר ממה שיש עד עכשיו. יש לי רעיון שתוכלו להשתמש בערכים של פרשת השבוע מויקיפדיה האנגלית, שם יש פרשנוית של רבנים לפרשות השבוע. אם מישהו יוכל לתרגם זאת זה יהיה נהדר. הנה קישור (בכותרת "In inner-biblical interpretation")והלאה.
נ.ב. אם תוכלו להביא פירושים של רבנים מכלל הזרמים ושל רבני תימן אודה לכם מאוד.
תודה רבה ותזכו לעשות מצוות (השם המלא שמור אצלי)"

אריאל ביגל נ"י 15:14, 30 בינואר 2012 (IST)

הערות עריכה - פאה נכרית

רשמתי כמה הערות עריכה לערך פאה נכרית בדף השיחה שלו, ועיקרן שהערך זקוק לשיכתוב מחודש, היות והוא כתוב כהבעת עמדה בפולמוס, ולא כערך אנציקלופדי. אשמח מאד אם תשפץ אותו.

לא רציתי לעשות זאת בעצמי (מלבד תיקונים קלים בשורות הפתיחה), היות ואתה עובד עליו.

אשמח מאד אם תקדם את הערך להיות אובייקטיבי, ותשנה את כל סגננו. בברכת יישר כח! למאי נ"מ? 01:33, 10 בפברואר 2012 (IST)


בוקר טוב וחודש שמח ומוצלח!
עשית עבודת שיפוץ מאד יפה בערך פאה נכרית.
רשמתי תגובה לדבריך בדף השיחה הנ"ל.לטיפולך, למאי נ"מ? 07:55, 24 בפברואר 2012 (IST)


שלום וערב טוב.
אשמח אם תוכל להמשיך ולשפץ את הערך פאה נכרית, וכן להתייחס להערותיי בדף השיחה שם.
אגב, ביקשתי ג"כ מMishehu לשפץ את הערך, שכן בדרך כלל מבעלי דעות מנוגדות הדנים בצורה עניינית ומכובדת - הערך מתקדם.
בברכת תודה רבה ויישר כח, למאי נ"מ? 21:10, 13 במרץ 2012 (IST)


שלום וערב טוב.
שוב בעניין הנ"ל.
בדף השיחה רשמתי כמה הערות על עריכתך וכן תשובות לתשובותיך אלי. אשמח אם תקרא אותן, ותגיב במה שתמצא לנכון.
עפ"י הצעתך התחלתי לערוך במקצת את הערך, אך נזהרתי שלא לפגוע בעבודתך, עד שנבוא לעמק השווה, או שנראה שאין ברירה אלא לפנות להכרעת משתמשים אחרים.
אשמח מאד עם תעבור על עריכתי ועל הערותיי.
בברכת יישר כוח ותודה רבה, למאי נ"מ? 22:16, 18 באפריל 2012 (IDT)


ליקירינו ר' אליהו אמזלג נ"י!
אני מצטער שאתה לא ממשיך לערוך את הערך פאה נכרית. חבל, כי ידיעותיך בסוגיה זו - עולות בהרבה על ידיעותיי; והייתי שמח אם תשלים את המקומות שהשארתי פתוחים, בהתחשב בהערות שנכתבו בדף השיחה שם, כגון: לא לכתוב תארים לשמות רבנים, להקפיד על אובייקיטיביות, לא לציין מהי דעת "רוב" הפוסקים, אלא רק להביא דברים בשם אומרם בתופסת מקורות, ועוד.
ממש חבל שכבר כמה שבועות שלא טיפלת בערך הנ"ל.
בהערכה, למאי נ"מ? 09:45, 30 באפריל 2012 (IDT)

איכה?

לאן נעלמת? מדוע אינך ממשיך לסייע בעריכת ויקישיבה? אתה מרגיש טוב? דואגים לך! --למאי נ"מ? 10:17, 12 ביולי 2012 (IDT)

הערות על עריכתך

נמצאות בדף השיחה של הערך פאה נכרית.

אגב, אתה מוזמן לערוך ולשכלל עוד ערכים רבים (מלבד פאה נכרית). זה יוסיף הרבה לוויקישיבה (ולדעתי - גם לך, אם מותר להביע דעה אישית).

יישר כוח ויום נעים! למאי נ"מ? 11:22, 23 ביולי 2012 (IDT)


הערה חשובה לגבי ההשחתה במזיד של המשתמש הזה: וזה ציטוט קצר וקולע מהמשתמש :Mishehu שכתב כבר ב23 למרץ:. אליהו אמזלג כתב בצורה שפוגעת כליל באובייקטיביות של ויקישיבה (בין מבחינת סגנון הכתיבה, בין מבחינת התוכן המעוות), ודבריו הם קרובים לגדר השחתה ממש. שאר החברים יצטרכו לטפל בענין. יאירושי2 18:05, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

מחיקת דפי שיחה

אליהו, לא מקובל למחוק דפי שיחה! אנא אל תעשה זאת יותר. יום טוב! --למאי נ"מ? 12:52, 23 ביולי 2012 (IDT)

מאוד מקובל להעביר פולמוס מדף שיחה פרטי שהתארך אל דף השיחה של הערך המקורי. בברכה, אליהו אמזלג 13:55, 23 ביולי 2012 (IDT)

מחיקות מלל של אחרים מדפי שיחה

שלום ר' אליהו. תודה לך על השתתפותך בעריכת הערך פאה נכרית, כולנו תקווה שתמשיך ותעשה זאת בהתחשב בידיעותיך הרבות בנושא. רק אבקש מכ"ת להקפיד ביתר שאת שלא למחוק מלל של אחרים מדפי שיחה (ראה בסוף דף שיחתי על המחיקה מדף השיחה של פאה נכרית). אם היית מוחק את התשובה ההלכתית שהונחה שם שלא לפי הכללים, מילא, אבל למחוק את מה שכתב למאי נ"מ זה דבר פסול. אבקש ממך להחזיר את כל הטקסט שנמחק ולארכב בארכיון, מכיון שלמאי נ"מ החזיר את התשובה והגיב עליה לא ניתן למחוק את דבריו וגם לא ניתן להשאיר את הדברים ללא הקשר.

כמו כן חמור מאוד לשנות טקסט שכתב משתמש אחר (כמו מקונטרס לספר) ללא רשותו, וגם למחוק טקסט מדף שיחה של מישהו אחר זה לא מקובל לעשות ללא רשותו (לא רק כאן, גם לא בויקיפדיה, גם שם מבקשים רשות). בהצלחה רבה טישיו * שיחה 03:59, 24 ביולי 2012 (IDT)

ידידי המוערך טישיו, שלום וברכה.
כמו שזה נשמע, זה אכן חמור, אך הסברתי את עמדתי באותו דף שיחה. מי שעובר על הדף יכול להבין מתוך דבריו של 'למאי נ"מ' על מה הוא הגיב, ויכול גם לקרוא שחלק מהדברים נמחקו מטעמים מובנים; אם עדיין הדף נראה לך מוזר, תוכל למחוק אותו לצמיתות. אם תשאל לדעתי - מה ש'למאי נ"מ' הוסיף קישור לגירסה קודמת של דף השיחה, הוא מיותר לחלוטין, הדיון על השמצותיו של הלה מיצה את עצמו ותו לא מידי.
התיקון של המילה "קונטרס" והחלפתה ב"ספר" נראה לי כמו תיקון של שגיאת כתיב, לא חשבתי לרגע שאצטרך את הסכמתו של מאן דהו על תיקון שכזה. אם הכעסתי את 'למאי נ"מ', עמו הסליחה.
לגבי הדברים שהופיעו ב"דף השיחה" של פאה נכרית, חרגתי מסמכותי ואני מתנצל על כך, אבל כמדומני שגם אתה מבין שהם היו מיותרים לחלוטין. אם לא הייתי אובייקטיבי, הייתי שמח מאוד בפרסום תשובה נהדרת כזו בדף השיחה. אך בדף שיחה עמוס כל כך, הדברים מיותרים לחלוטין (אפילו בתור ארכיון): מה לדף שיחה ולפרסום תשובה הלכתית מתוך "חן וכבוד"? בדף השיחה צריכים להיות דיונים לכאן ולכאן על הערך, לא תשובות הלכתיות ללא קשר לשום דבר.
כמו כן, קישור לאותו משמיצן ולדף ההשמצות שלו, היה מיותר לחלוטין. הדיונים צריכים להיות אך ורק לגופו של ענין, ואם נכנס משמיצן ומבלבל את הכל, צריך למחוק ולא להתייחס אליו, כדי לתת לו להבין שאם הוא רוצה לערוך בצורה אובייקטיבית, נקבל אותו בברכה, ואם הוא נכנס על מנת להשמיץ או כדי לדחוף תעמולה, מקומו לא כאן, ודבריו ימחקו לצמיתות. זה היחס שאמור משמיצן לקבל (גם אם הוא מתחזה ל"ירא שמים" גדול), ובכך תיחסם כניסתם של טרולים ל"ויקישיבה".
בברכה, אליהו אמזלג 12:14, 24 ביולי 2012 (IDT)

שלום. למרות שכבר הסברת את עצמך היטב כמ"פ, והרי אף אחד לא חשב שפעלת במזיד מתוך כוונה להעלים או לשנות דברי אחרים, לא היה מזיק אם היית מתנצל, להתנצל זה לא בושה. טישיו * שיחה 23:28, 24 ביולי 2012 (IDT)

אני מאוד מתנצל, ומבקש סליחה. אליהו אמזלג 00:28, 25 ביולי 2012 (IDT)
ומודה ועֹזב ירוחם. לילה טוב! למאי נ"מ? 04:53, 25 ביולי 2012 (IDT)
ג"א מצטרף לקודמי. טישיו * שיחה 00:34, 26 ביולי 2012 (IDT)


למרות האזהרות המופיעות כאן, ממשיך הוא למחוק דפי שיחה בטענה כי הם "השמצות".... מי שיבחין, יראה כי את השאלות הקשות על עריכותיו המגמתיות הוא מחק וכינה אותן "השמצות". יאירושי2 20:24, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

מה ההשחתה בשאלות הנ"ל? האם כבר שיחזרת את הדברים שמחקת?יאירושי2 21:00, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

מדוע במקום להשיב משהו מחקת את השאלות? למה לא הפסקת ממנהגיך המגונים שתוארו כאן על ידי כל המשתמשים וגם ההנהלה? יאירושי2 21:04, 2 בספטמבר 2012 (IDT)

משפט משיחה:פאה נכרית

כעת ראיתי את התיקון שעשית לערך ושמחתי. יישר כוח גדול!!! --למאי נ"מ? 14:39, 24 ביולי 2012 (IDT)

בקשה קטנה

כשתסיים לערוך את הערך פאה נכרית, תשתדל לתת עמוד שידרה לערך כיסוי ראש לנשים, אא"כ מישהו יעשה זאת לפניך. צהרים טובים!!! למאי נ"מ? 14:42, 24 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית/שיטות הפוסקים

ראית? מה אתה אומר? יום טוב! למאי נ"מ? 19:34, 30 ביולי 2012 (IDT)

משתמש יאירושי

שלום ידידי הרב אמזלג. שלחתי התרעה אחרונה לר' יאירושי, ונקווה שיחזור למוטב. במקרה שלא נטפל בעניין בכל התוקף, וכמובן שגם נטפל בנחישות בהסרת גרסאות וכו'. בקשר לעריכה בדפי השיחה של הפאה נכרית, אטפל בקרוב. רק אבקש מכבודו להקפיד ביתר שאת שלא למחוק דברים שאינן השמצות ממש, סתם טענות וגיבובי סרק אין למחוק ללא אישור. תודה מראש והמון הצלחה טישיו * שיחה 23:20, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

אין שום בעיה, אעשה כדבריך. שבת שלום, אליהו אמזלג 17:56, 17 באוגוסט 2012 (IDT)
חכם אליהו אמזלג הי"ו, כ"ת מחק דברים רבים שכתבתי ושכתבו אחרים (כחכם טישיו) ואינני מבין מדוע, וכיצד זה עולה בקנה אחד עם הדברים שנקבעו כאן?
באופן כללי כדאי להיזהר מאד ממחיקת דברים של אחרים בדפי שיחה (מבלי לקבל לקבל רשות מהכותב או ממפעיל מערכת).
כתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 17:03, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
מחקתי גם דברים שכתבתי אני. כל המחיקות היו דברים אישיים שאינם לגופו של ענין (כולל דיון באישים כמו הרב ליפשיץ או הרב עזרן). בתקציר העריכה (וגם בדף השיחה של הרב טישיו) כתבתי כי זהו ניסיון להחזיר את המצב לקדמותו, טרם הגיע המשמיצן לויקישיבה וטרם נחסם ממנה, ולכשיבוא מפעיל מערכת ולא ימצא חן בעיניו, ישחזר הכל בלחיצת כפתור. מאז לא שמעתי מהרב טישיו וחבל שכך, כי המשמיצן נרשם בניק חדש והמשיך להשמיץ כמנהגו, שיחזר את דבריו שנמחקו על ידך שוב ועבר על הכללים בפעם המי יודע כמה. אליהו אמזלג 17:39, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
אשמח אם תגיב בדף השיחה של מפעיל המערכת החדש. ברכה והצלחה וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 17:41, 30 באוגוסט 2012 (IDT)
אבקשך שתחזיר את כל הדברים שמחקת מדפי שיחה ואינם מכילים השמצות, ובפרט את מה שכתב חכם טישיו ומה שכתבתי. כתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 19:10, 30 באוגוסט 2012 (IDT)
עדכנתי את דף השיחה של המנהל החדש, אשמח אם תעקוב אחריו. בבקשה תתקן את דפי השיחה וכנ"ל. ברכה והצלחה וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 05:01, 31 באוגוסט 2012 (IDT)
הוא כבר "הגיב", על ידי מחיקת השאלות בדבר עריכתו המגמתית. יאירושי2 21:13, 2 בספטמבר 2012 (IDT)
אשמח אם תעקוב אחרי שיחת המשתמש של מנהלנו Hoki ושל חכם טישיו. לגבי דבריך בסוף דף השיחה של הערך פאה נכרית, יש בהם היגיון מסויים, ואני צריך לחשוב על הדברים בנחת ולראות את משמעותם. בהחלט יש חשיבות לתת כיוון בסקירה ההיסטורית שבהתחלה לא היו אוסרים רבים, ואח"כ בדורות מאוחרים יותר רבו האוסרים על המתירים (אם יש ברשימות האוסרים והמתירים - מלבד חכמי זמנינו - מספר דומה של כחמישים וקצת פוסקים בכל סיעה, ובדורות הראשונים רובם התירו, על כורחנו שאח"כ רובם אסרו). זו הערה נכונה, שזוקקת מחשבה ביישוב הדעת. לילה טוב וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 02:38, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

נושא קרוב

אשמח אם תרחיב את הנושא מנהג גילוח השער לנשים נשואות, הן לגבי הרקע ההיסטורי, הן לגבי הדעות דעות השונות (בעיקר נגד, הדעות בעד כבר מובאות בקצרה) והן לגבי מנהגי העדות בזה. כמו כן, יש לבאר האם יש קשר בין מנהג זה לבין חבישת פאה נכרית (וכבר כתב בזה הרב מאיר מאזוז שליט"א.
לילה טוב וכתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 06:05, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

השמצות, אאוטינג וביזוי ת"ח

שלום. אשמח אם תסתכל בתגובתי לדברי מר לחכם 'טישיו' הי"ו, ואם יש מה להעיר/להוסיף, אשמח לראות את דבריו ותגובתו. חורף טוב! למאי נ"מ? 00:20, 9 באוקטובר 2012 (IST)

שלום ושבוע טוב! בשלב זה עדיפה השתיקה, עד שהדברים יתבררו ע"י הנהלת האתר (אם תתכן פריצה ל'ניק' של יאירושי2). אם בעוד כשבוע - או עד שתבוא הודעה חלופית - התנהלות הנהלת האתר ו/או מפעילי מערכת, אינם מתנהלים כהוגן, כבודו מוזמן לומר את דעתו, תוך הקפדה על הכללים הרגילים בוויקישיבה. לילה טוב ובהצלחה! למאי נ"מ? (שיחה) 00:30, 11 בנובמבר 2012 (IST)

בקשת הסבר

שלום ולילה טוב!

כבר הרבה זמן שלא ראינו אותך...

האם אתה יכול להסביר את השינוי שערכת? מדוע הסרת את הספר והקישור?

כידוע המדיניות של המיזם היא לאפשר לשני הצדדים להשמיע את טענותיהם, ולכן גם אם אתה חושב שספר מכיל תוכן שגוי - זה לא סיבה להסיר אותו מהרשימה, כשם שאין להסיר מהרשימה את הספר 'חן וכבוד' או 'ותשקוט הארץ', אע"פ שגם על תוכנם יש חולקים.

בתקווה להבנה, למאי נ"מ? (שיחה) 04:09, 5 במרץ 2013 (IST)

שלום וברכה, על איזה "ספר" מדבר כבודו? אני חייב לציין שאני בהלם מוחלט מעצם השאלה... האם כבודו עיין בקישור? לא מדובר ב"ספר" אלא בפוסט שפורסם באתר של עסקני צניעות, פוסט ילדותי המנוסח באופן ילדותי, כשרובו ככולו השמצות ממש כנגד מח"ס חו"כ (איני מציין את שמו כדי למנוע הפניות מגוגל לכאן...), את שמו הוא מציין בזלזול ללא שום תואר (כמובא בהסכמות לספר ע"י גדולי הפוסקים), את הרשימה הוא לא מביא במלואה אלא קטעים "נבחרים" בהם הוא מצא כביכול השמטות, וכל זה מתואר ב"תמימות" כביכול מדובר במאה ושלושים פוסקים שבעצם אסרו חבישת פאה וכולם מוצגים כמתירים בשקר וכזב...
ובוודאי ששני הצדדים צריכים להציג את טענותיהם, ואם יש טענות על השמטות הרי הם הובאו כאן באריכות מופלגת, על חלקם עניתי בעצמי ולא קיבלתי מענה בתגובה, למרות זאת חלק מרשימת הפוסקים הוסרה - אין לי פנאי לצערי להאריך כאן ולהתווכח על כל תג ותג, אבל בוודאי שלא כל משמיצן ילדותי יכתוב פוסט באתר אינטרנט... ויקבל כאן פרסום לכל השמצותיו. האם אתה סבור שוויקישיבה היא מקום לסגירת חשבונות?
ואגב אם תרצה אני יכול להסביר עד כמה אותו פוסט מופרך לחלוטין, וכל הטענות על "השמטות" הם בעצם השמצות גרידא ללא שום טיעון ממשי, וגם בלי להאריך אפשר לנקוט בכמה דוגמאות בודדות כדי להבין את מהות הדברים (די בכך שהרשימה מחוררת לגמרי, אותו ילד השמיט מהרשימה את כל הפוסקים שלא היתה אפשרות להמציא עליהם טענה כלשהי).
בהזדמנות הקרובה ביותר אשוב ואכתוב כאן את כל הדברים שלדעתי טעונים שיפור בנושא זה, ובכל אופן אני דן אותך לכף זכות, שכנראה לא עיינת באותו קישור, אחרת אין הסבר לכך שהפכת את הפוסט ל"ספר" ועוד דימית אותו לספרים מפורסמים שקיבלו עשרות הסכמות מרבנים, הכתובים בלשון זכה ויפה של ת"ח ולא באופן של השמצה. בברכה, אליהו אמזלג (שיחה) 22:04, 5 במרץ 2013 (IST)
אמנם הטענה שלא מדובר בספר אלא במאמר, זה נכון. אבל מה זה משנה הטענה הילדותית הזו? העיקר התוכן. ודבריך כנגד דברי ארגון "נפשנו", המופיעים באתר "כתר מלכות"... "כתר מלכות" עושה פעילות שמעודדים רבנים רבים, ונותנים את הסכמתם לפרסום המאמרים והדברים.
מדובר במאמר נכבד, שמסביר בתחילתו מדוע אין לסמוך כלל על דבריו של מחבר חו"כ, שהניח הנחות שגויות על מנת להתיר פאות. ודי בדוגמאות האחדות המופיעות שם על מנת לבסס את טענתו. בדיוק כמו שניסת להפריכו על ידי דוגמאות בודדות, מדובר שם על חשיפת השיטה המראה שאין לסמוך כלל על דבריו. וזה לא בהשמצות כמו שאתה מנסה לטעון, דבריך עצמם הם השמצה גופא.
והערך עצמו על פאה באמת טעון שיפור, אבל לכיוון ההפוך.דרך צדק(שכח/ה לחתום) שיחה
לשני הכותבים הנכבדים, שלום ולילה טוב!
צנזרתי את הראוי לצנזור מדברי שני הצדדים (למיעוט הבנתי), ואני מזהיר מאד שלא לעבור על הכללים שנקבעו, ולא להשמיץ שום גורם. המיזם פתוח רק לביקורת נקודתית ספציפית שתידון בצורה עניינית, מכבדת ומכובדת.
לגבי ההשערה שהעלה חכם אליהו אמזלג הי"ו, אכן לא ראיתי את הקונטרס כי אני חסום לקישור הנ"ל, אך אני מקווה בקרוב להזדמן למחשב אחר ולבדוק בו את הדברים. בינתיים יש להניח את הקישור בלא הסגנון המשמיץ. ניתן ורצוי לבקר את הקונטרס בביקורת עניינית ונקודתית, החושפת שגיאות ו/או דברים שניתן להתווכח עליהם, מבלי לעסוק באישיות/במגמת הכותב.
בברכת האמת והשלום אהבו! למאי נ"מ? (שיחה) 05:18, 6 במרץ 2013 (IST)
ועוד משהו קטן: הערך זקוק לשיפוץ, לא "בכיוון של..." (- להתיר/לאסור), אלא בכל הכיוונים, ובעיקר בהעמדת השאלות העקרוניות של הדיון בפני הציבור. ויקישיבה איננה שו"ת שצריך להגיע להכרעה, היא צריכה לסכם את השאלות השונות לצדדיהן: האם פאה כגילוי הראש או לא? האם יש בה משום מראית עין? האם יש בה משום דת יהודית? האם יש בה משום "ובחוקותיהם לא תלכו"? מה הסברות לכאן ולכאן? האם יש ראיות בש"ס לעיקר העניין או אחת השאלות הנ"ל? אשמח מאד להתגייסות משותפת למטרה זו. צהרים טובים לכל בית ישראל! --למאי נ"מ? (שיחה) 15:11, 7 במרץ 2013 (IST)
לפני שאגיב על עצם הדברים, ראוי למר שישים לב לאדון "דרך צדק" שזכור לכולנו לטוב מהניקים יאירושי / יאירושי2 וכו', הנ"ל נחסם לכתיבה מויקישיבה לאחר השמצות רבות על הרב המחבר חו"כ והרב המחבר לשה"פ ואחרים, והייתה הסכמה לא לאפשר לו לכתוב שוב, לאחר שנחסם פעמים רבות אין ספור (והבטיח לשוב למוטב... ככתוב נפש רשע איותה רע). והנ"ל קופץ בכל פעם שאני כותב (כמדומה שהוא מרענן את הדף של "אליהו אמזלג" חמש פעמים ביום, במשך כל התקופה הארוכה שלא כתבתי כאן) ומטיל כאן את השמצותיו, או דואג להכניס לערך קישורים להשמצות שכתב במקומות אחרים.
ואבקש מידידי למאי נ"מ לא לנסות לטעון אולי מדובר במישהו אחר, כי הסגנון מוכר מאוד וגם העובדה שהוא קפץ מיד לאחר שהגבתי לאחר שהיה רדום תקופה ארוכה, מעידה על כך כאלף עדים. וכבר היה דיון שבסופו כתב ידידי 'טישיו' לא לאפשר לאדם הזה לכתוב בכל ניק חדש שיפתח (הרי ברמת העיקרון הוא יכול לפתוח בכל יום ניק חדש ולטעון בתמימות שהיום זה לו פעם ראשונה שהוא נכנס לויקישיבה...)
ולעצם הדברים, מדובר כמו שכתבתי, בפוסט... שכתב מאן דהו, שהוא רווי בהשמצות. אם ידידי 'למאי נ"מ' לא קרא את הטקסט, בוודאי שמן הראוי להוציא את הקישור שהוכנס ע"י אנונימי, המשמיץ בגלוי אנשים מוכרים וידועים ואילו הוא מסתיר את שמו, ארור מכה רעהו בסתר. ואני מאמין שאין מקום בויקישיבה לפוסט ילדותי שהכותרת שלו היא "חשיפת השקרים של פלוני אלמוני", כאשר הכותרת הזאת חלולה - בפוסט לא "נחשף" שום דבר, ואם היו טענות על "השמטות" ברשימת המתירים הרי זה נדון כאן באריכות והיו דברים רבים שכתבתי בתגובה על כך, שעדיין לא זכו למענה.
תופעה ידועה היא שיש "ארגונים" המסתתרים מאחרי שמות מפוצצים כמו "כתר מלכות" או "נפשנו" וכו', כאשר מדובר באדם בודד ששמו לא ידוע לציבור (כנראה מתבייש במעשיו) ודואג לפרסם שיש "רבנים" (גם הם עלומי שם כמובן) התומכים בפעילות כל שהיא, ולאחר מכן כותב כל יום פשקוויל חדש עם שקרים חדשים או השמצות חדשות, שקשה להאמין שיש רב בישראל שייתן את ידו, וכל זה עדיין לא נוגע לפוסט הנ"ל שנכתב בחובבנות גדולה, וידידי 'למאי נ"מ' מסתמא יאשר את הדברים לכשיקרא זאת.
בספר חו"כ הובאו דברי הפוסקים במלואם, תשובות שלימות מגדולי הפוסקים המתירים, בנוסף לפרק המרכז בקיצור את כל גדולי המתירים פאה ככתבם וכלשונם, הניסיון להפוך את כולם ממתירים לאוסרים הוא כל כך מגוחך ומופרך, שאין צורך אפילו לענות על דברים כאלה, ותיתי לכותב הילדותי שעושה פרסומת לספר חו"כ חינם ומזכה את הרבים לדעת על הספר, אולם באתר ויקישיבה בוודאי שאין לתת במה לכל פוסט משמיץ. בברכה, אליהו אמזלג (שיחה) 21:32, 7 במרץ 2013 (IST)
יש להמליץ במיוחד על הספרים "דת יהודית כהלכתה" להגאון רבי משה יהשוע לנדא זצ"ל, תלמיד מובהק להחזון איש, שהעיד עליו הגרי"ז מבריסק שהוא בעל שכל ישר, או ל"דת משה וישראל", להרב אברהם ליפשיץ שליט"א, שהאיר את הסוגיא אחרת, בהסכמתם של רבים מגדולי ישראל, כמתואר בספר "הכתר והכבוד". וכן "קונטרס הערות בעניין פאה נכרית", שניתח את הסוגיא היטב, ובפרט אחר גילוי הביאור של תוס' ר"י. ומזה הביא להוכיח שאין ראיה להיתר. ופרסם גם עדויות מגדולי ישראל.מכתר המלך(שכח/ה לחתום) שיחה
רק תסביר את מדיניות "סתימת הפיות" שפושה גם פה? ...אתם משאירים את כל דברי הבלע החמורים שהוא כותב כנגד ארגוני קודש שמפיצים את האמת, ואת הביקורת עליו מצנזרים! ומה זה חסימה בגין "שימוש לרעה בחשבונות מרובים"? ז"א סיבה טכנית כביכול כדי לסתום פיות ולהעלים שמחקת חצי מדברי? האם בדקת שזה החשבון הראשון של אותו אחד שרק מתלונן, ומה שיש לו לבקש זה לסתום פיות? האם יש לך טיעון ענייני או הגיוני נגד הדברים?
מה שיפה כאן שלא צריך לחכות למנהל כלשהו שימחק סובייקטיבית לפי השקפת עולמו מראש. (שאפילו לא יודע עד לפני יומיים שיש תשובה של "סבא קדישא", כנגד כל טיעוני מתירי הפאות. אבל איך תדע? אם אתה מאמין שחו"כ הוא אנציקלופדיה מקיפה.. רק ששכח משום מה את הסבא קדישא ועוד עשרות עשרות. אז לכן מחקתי את השמצותיו עד שיהיה לך זמן למחוק.הכתר המלך(שכח/ה לחתום) שיחה
היות והביקורת מופנית אליי - אתייחס בקצרה.
ראשית, אם לדעתך יש השמצות בדברי חכם אליהו אמזלג - אתה מוזמן לכתוב ספציפית מהן (ולהתייחס לתוכן ולא לכותב!!!).
שנית, שימוש לרעה בחשבונות מרובים - זו לא סיבה טכנית. אם לדעתך חכם אליהו אמזלג השתמש לרעה בחשבונות מרובים - אתה צריך להביא הוכחות לדבריך (גם שהשתמש בחשבונות מרובים, וגם שזה היה "לרעה"). אני בדקתי זאת בעבר (בדיקה סגנונית), ולמיטב זיכרוני, לא מצאתי משתמש עם סגנון דומה לשלו.
שלישית, יש לי טיעון ענייני מאד כנגד הדברים - שהשמצות ועלבונות אין מקומן בוויקישיבה. לביקורת מנומקת ומכבודת יש מקום. טיעון נוסף: אין להשתמש כנגד מחבר ספר חו"כ או כנגד כל אדם אחר (ולא משתמש בוויקישיבה) בעלבונות והשמצות, ובפרט שאנו חשופים לתביעות (אבל גם בלי זה).
רביעית, ידעתי מתשובת הסבא קדישא, אך לא ראיתי אותה, וכעת קיבלתי אותה. חו"כ איננה אנציקלופדיה מקיפה, כי הוא מודיע מראש שהוא אוסף את דברי המתירים, וזה לגיטימי לחלוטין. (בדיוק כמו שלגיטימי שספרים אחרים עורכים רשימת האוסרים, ולא מנו את המתירים, כך הוא עשה להפך. מגמתיות כזו היא לגיטימית).
שבת שלום וכל טוב! --למאי נ"מ? (שיחה) 13:22, 8 במרץ 2013 (IST)
אחרי שמחקת חלק מהדברים, על הביקורת הקשה אך העניינית על אותם ספרי חו"כ ולקט שכחת הפאה והשארת רק הערה אגבית, שאומרת שזו אינה אנציקלופדיה, בתגובה על דבריו שמדובר באנצקלופדיה. הביקורת שמחקת לא מדברת על כך שאספו רק את המתירים, לדבריהם כמובן, אלא את העובדה ש...
כמו כן לגבי הסגנון ושימוש בחשבונות, צויין שיש כמה וכמה משתמשים שהזכירו רק את דברי אותו חו"כ, והכל אותם ציטוטים חלקיים, אם זה לא שימוש לרעה בחשבונות, מה כן.
ובנוסף לכך צויין גם באוצר החכמה שאמזלג זה נקט בלשון מטעה, כאילו הגר"מ הלוי זצ"ל, "שאל" את הרב משאש על דבריו התמוהים, ולא כך. אלא חלק עליו ועוד, כפי שנכתב שם באריכות, אבל הפלא שאותה לשון מטעה כתובה לא בסגנון דומה, אלא אותה לשון מטעה באלפי טוקבקים וכינויים שונים בכל אתרי האינטרנט, אם כבר נכנסת לעניין הזה. וכמו שכתב בצדקנות, שאין להביא את הביקורת נגד חן וכבוד מאתר "כתר מלכות", כי זה לא מכבודה של ויקישיבה.. אבל לצטט סגנונות של טוקבקים באתרים ירודים, זה יותר מכובד כנראה.הכתרהמלך(שכח/ה לחתום) שיחה
שלום וערב טוב.
1. לכתוב על ספרים: "שדבריהם רצופים בחצאי אמיתות" מבלי להביא לפחות עשר דוגמאות שאין עליהן עוררין בכל אחד מהם, זו השמצה! כשאתה עושה זאת על מחברים ידועים, שאינם בהכרח כותבים בוויקישיבה - זו סיבה לחסום אותך.
2. אם אתה טוען שיש לאליהו אמזלג חשבונות מרובים, ואתה מנמק זאת בסגנון אחיד, אנא כתוב לנו איזה משתמשים נוספים שייכים לאותו אדם ונבדוק את דבריך. בנוסף, עליך להראות שהוא עשה שימוש לרעה בריבוי החשבונות (למשל, אפילו אם משתמש: מאיר ברגר הוא-הוא אליהו אמזלג, אין בכך כל רע, כי לא השתמש בזה לעקוף חסימה או למעשה שלילי אחר), בינתיים זה לא נראה כך.
3. האם אליהו אמזלג כתב כאן באתר על הרב משה הלוי שהוא "שאל"? אם כן, היכן? (כדי שנוכל לתקן את הטעון תיקון).
שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל! --למאי נ"מ? (שיחה) 00:18, 10 במרץ 2013 (IST)
עפ"י קביעתו של מפעיל המערכת הבכיר, חכם טישיו הי"ו הוסר הפוסט הזול המדובר, ותשורות חן לו.
בזה מסתיים הדיון הנוכחי. הערות על התנהלותי ו/או התנהלות ויקישיבה בעניין - ניתן לפתוח בפסקאות הבאות, ולא בפסקה זו, מלבד ביקורת ע"י משתמשים בעלי וותק של יותר משנה וחצי. ברכה והצלחה! --למאי נ"מ? (שיחה) 11:43, 10 במרץ 2013 (IST)

לגבי השתלשלות העניין של פאה נכרית

חכם אליהו, אשמח לשמוע את חוות דעתך על העריכות הענייניות בסקירה ההיסטורית של הדעות השונות, כפי שנערכה ע"י דרך צדק (מלבד מש"כ לגבי דעת הרמ"א, שתקנתי לפי מיעוט הבנתי, בדרך די אובייקטיבית), בכדי שאולי לשפץ אותה לסגנון אנציקלופדי.

כמו כן, אם יש ברשות אחד מכם את תשובת סבא קדישא בענייני פאה נכרית - אשמח אם יכניס אותה כאן או ישלח לי אותה באופן אישי (בשלימותה). (וכן לגבי תשובת רבי משה פרובינצאלו (סימן צ - ???) שהוזכרה בעריכה הנ"ל ובערכו).

לילה טוב ורוב ברכה לכולם! --למאי נ"מ? (שיחה) 05:51, 6 במרץ 2013 (IST)

שלום ולילה טוב! תשובת סבא קדישא ח"ב סי' א קיבלתי מהרב אבישי אלבוים, ותשורות חן לו. בלי נדר בהמשך אעבור עליה ואשתדל לשלב את תוכנה בערך. ברכה והצלחה! למאי נ"מ? (שיחה) 02:30, 7 במרץ 2013 (IST)
לגבי הנושא ההיסטורי - ראה גם בפורום אוצר החכמה (על מחלוקתו עם רבי יצחק אבולפיא בשו"ת פני מבין ח"ו אה"ע סי' ו). לילה טוב וכ"ט! --למאי נ"מ? (שיחה) 02:10, 10 במרץ 2013 (IST)
מענה לבקשתי נתן הלה, ראו שיחה:פאה נכרית#אודות השינויים האחרונים. --למאי נ"מ? (שיחה) 01:12, 15 באפריל 2013 (IDT)

המשך הדיון בעריכותיו של דרך צדק הנ"ל

עריכתו של המשתמש הנ"ל כדרכו, מלווה בשקרים רבים, שאדם שלא מונח בסוגיה יתקשה לקלוט ממבט ראשון את השקר. לדוגמה, כאשר רוב הפוסקים מסכימים שהרמ"א התיר פאה (וכאשר כתב במפורש בדרכי משה), ואילו היעב"ץ כותב ש"אולי" בדרך אפשר ניתן לנסות לומר שהרמ"א התיר רק לקריאת שמע, בוודאי שאין כאן "מחלוקת הפוסקים", וניתן לראות גם שכל נושאי כלי השו"ע דיברו בסימן ע"ה (הלכות קריאת שמע) על יציאה בפאה לרשות הרבים ולאו דווקא לקריאת שמע, והוא הדין לשער שחוץ לצמתן שמדובר שם. בברכה, אליהו אמזלג (שיחה) 21:32, 7 במרץ 2013 (IST)

האם אתה יכול לעשות כאן רשימה של הפוסקים שפירשו בפירוש את דברי הרמ"א שכוונתו לעניין לצאת לרשות הרבים? (אינני יודע אם זה משנה את עצם ההערה, אך את הניסוח זה כן משנה, ונציין זאת במקום בלי נדר). --למאי נ"מ? (שיחה) 05:42, 8 במרץ 2013 (IST)
מה אתה אומר? מלווה בשקרים? כדרכו? אדם שלא מונח בסוגיא יטען שהיעב"ץ לא צודק? אולי כל מי שמונח בסוגיא רואה את ההפך? כמו שאפשר לראות באתר "כתר מלכות" בכל המאמרים שדנים בנושא? אתה מדבר נגד השמצות? אתה הרי השקרן והמשמיץ הגדול ביותר.
ולפני שאתה מבקש לסתום פיות על בסיס טענות שטותיות כאלה ואחרות, הסגנון הדומה ועוד... הרי בפורום "אוצר החכמה", הראיתי לדוגמא משפטים שמועתקים בכל מיני טוקבקים ופורומים, מאות פעמים, בכל מיני אתרים שונים ומשונים, איך בדיוק כל המטקבקים קיבלו "סגנון דומה"?.. אז לא יתכן שכמה כותבים באותו נושא גם קיבלו סגנון דומה..? (איפה הדמיון בכלל, אבל נניח לזה, אתה הרי משמיצן שזו לא הפעם הראשונה שכתבת דבר שקר, אז אין עניין להתעכב על כל שטות שלך ולהוכיח כמה היא נובעת מתסכול ויאוש ומרמור רב. )
אינך אלא טוקבקיסט ושקרן עלוב, הלובש איצטלה של כאילו תלמיד חכם, אבל מצטט דברי שקר וכזב. ולכן כל כך אכפת לך לנסות ולמחוק את האמת והקישור לאתר "כתר מלכות" בטענות שונות ומשונות (אפילו שזה עושה פרסומת למחבר...), לא תצליח לשנות את המציאות ולשקר, ולפני שאתה מדבר על אחרים קשוט עצמך.
והמנהל הזריז שימחק את דברי, על הדרך שימחק את אלפי ההשמצות והשקרים של הנוכל הנ"ל, בעל הסגנון הדומה לנוכלים אחרים.הכתר המלך(שכח/ה לחתום) שיחה
ראשית, חכם אמזלג לא טען שהיעב"ץ לא צודק, אלא שהוא דעת יחיד (וגם הוא כתב בלשון ספק). אם אתה חולק על דבריו - אנא ערוך רשימה של פוסקים שעומדים בשיטתו (מלבד היביע אומר).
שנית, הסגנון שלך לא מקובל עלינו, והוא ימחק. במקום לכתוב מי הוא השקרן/המשמיצן (ומאיזה מקום בנפש נובעת כתיבתו), תכתוב מהן ההשמצות, והן ימחקו.
שלישית, אע"פ שאני כותב בפורום 'אוצר החכמה', אין לי שום קשר להנהלה, והמדיניות שלהם היא עניינם בלבד. בוויקישיבה קבלתי סמכות (חלקית) לאכוף את מדיניות האתר, וכך אני נוהג.
רביעית, לא מקובל עלינו כתיבה על האדם (מחבר חו"כ או אמזלג), אלא רק ביקורת עניינית על הדברים שפרסם. כמו כן, לא מקובל עלינו "שימוש לרעה בחשבונות מרובים".
שבת שלום ומבורך! --למאי נ"מ? (שיחה) 13:26, 8 במרץ 2013 (IST)
קודם אענה לך על מה שכתבת בסוף. לא מקובל גם שימוש לרעה בסמכויות ניהול, אינך מנהל שמתקן לפי כללים אובייקטיביים ויש לך גם איזה שהם אינטרסים בעניין, לפחות אינטרס לייצג איזה צד. וזה בלי לעיין בכל ההודעות הקודמות כיצד אותו אמזלג פעם אחר פעם עבר על ככלים שנאמרו לו, מחק, השמיט, סילף, השמיץ, שיקר, ואחר כך היתמם, ולא ראיתי דרך של סתימת פיות כזו שנקטת נגדו. ולא רק, אלא שהחזרת את דבריו שעסקו במי הוא השקרן/משמיצן לדעתו ומניין נובעת פעילותו בנפש. זה על ענייני הסגנון, לא יתכן שתנהג איפה ואיפה, תכנה כותב אחד, שמטרתו ידועה, והיא לא בקשת האמת כחכם, ותשמע מיד לדבריו על מחיקותיו, עד שלא בא "דרך צדק" ובצדק החזיר את הקישור למקומו.
ולגבי הרמ"א והיעב"ץ, יתכן שהוא יחיד ויותר יתכן שלא, פוסקים רבים ציינו לדבריו וציטטו אותו, אבל, וכאן אני חוזר לעניין הסגנון, מה זה לכנות מי שהביא את הדבר כמחלוקת כשקרן? עריכתו מלווה בשקרים רבים, את זה השארת. זה לא נקרא סגנון לא מכובד? והוא כן מקובל?
על פי מה אתה מחליט על מי מותר להעביר ביקורת ועל מי לא?הכתרהמלך(שכח/ה לחתום) שיחה
אתייחס לדברי דבר-דבר. "קודם אענה לך על מה שכתבת בסוף. לא מקובל גם שימוש לרעה בסמכויות ניהול, אינך מנהל שמתקן לפי כללים אובייקטיביים ויש לך גם איזה שהם אינטרסים בעניין, לפחות אינטרס לייצג איזה צד". - אינני "מנהל" אלא "מפעיל מערכת", הפועל לפי ההיגיון הבריא והכללים שנקבעו (וכבר ציינתי אליהם). אין לי שום אינטרס, והרצון שלי שוויקישיבה תייצג את שני הצדדים בצורה מכובדת ויישרה.
עוד כתבת: "וזה בלי לעיין בכל ההודעות הקודמות כיצד אותו אמזלג פעם אחר פעם עבר על ככלים שנאמרו לו, מחק, השמיט, סילף, השמיץ, שיקר, ואחר כך היתמם, ולא ראיתי דרך של סתימת פיות כזו שנקטת נגדו". - במידה והלה עבר (לדעתי ולדעת טישיו) על הכללים, הוא הוזהר (ואף נחסם זמנית כאיתות אזהרה). כך נהגנו גם אתך, עד שבהיעדרות מתמשכת של טישיו - ניצלת את המצב ושברת את הכללים. אתה משתמש בחשבונות רבים, כדי לעקוף את החסימה, וכדי להתל במפעילי המערכת. בניגוד אליך, אליהו אמזלג לא עבר מאז על האזהרות, ואני מקווה שימשיך בדרכו החדשה והטובה. (אם הוא לא ינהג כך, הוא יחסם כמוך בדיוק).
עוד כתבת: "ולא רק, אלא שהחזרת את דבריו שעסקו במי הוא השקרן/משמיצן לדעתו ומניין נובעת פעילותו בנפש" - אם יש לך ביקורת על משפטים ספציפיים שכתב אליהו אמזלג והם השמצה לדעתך - אתה מוזמן להטות אותם (וכן להסביר מדוע זה השמצה/שקר), ואנחנו נבדוק זאת. בינתיים לא נוכחתי בהשמצה שלו.
עוד כתבת: "ולגבי הרמ"א והיעב"ץ, יתכן שהוא יחיד ויותר יתכן שלא, פוסקים רבים ציינו לדבריו וציטטו אותו" - על מי מדובר?
עוד כתבת: "וכאן אני חוזר לעניין הסגנון, מה זה לכנות מי שהביא את הדבר כמחלוקת כשקרן?... זה לא נקרא סגנון לא מכובד?" - בהחלט הערה נכונה, ואני מבקש מחכם אליהו אמזלג להימנע משימוש בביטוי שקרן בהקשרים כגון זה. כמובן, אין המדובר בהשמצה סתמית, אלא בהסבר מהו השקר; ואע"פ שהוא טועה, כי זה לא שקר, אלא ניסוח לא מאוזן - במידה והוא צודק בנושא ההלכתי (שהיעב"ץ דעת יחיד) - כי הניסוח איננו שקר, אלא לכל היותר יש כאן מידה של הטעייה.
עוד כתבת: "עריכתו [- של אליהו אמזלג] מלווה בשקרים רבים, את זה השארת. - אם תציין לשקר/טעות בעריכותיו, נשתדל בלי נדר להשמיטו (אם יוכח שאתה צודק), וכבר עשינו כך בעבר. טענה בסגנון זה, כשאיננה מנומקת, הרי היא השמצה.
שבוע טוב ומבורך! --למאי נ"מ? (שיחה) 00:18, 10 במרץ 2013 (IST)
אני מסכים לדבריו של למאי נ"מ זה שיאירושי נרשם לכאן מדי יומיים שם אחר, עדיין אינו מקנה לו זכות להשמיץ כל פעם מחדש, אין לו כלל זכות כתיבה כאן, ונבקש ממנו לחפש אתרים אחרים להשמיץ בהם, או בפוסט הזול שאותו הוא הוסיף למרבה התמיהה לערך פאה נכרית "חשיפת השקרים של..". הדרך האישית בו הוא לוחם בתומכי הפאה הנכרית אינה מוסיפה לו כבוד. טישיו * שיחה 05:37, 10 במרץ 2013 (IST)
עפ"י קביעתו של מפעיל המערכת הבכיר, חכם טישיו הי"ו הוסר הפוסט הזול המדובר, ותשורות חן לו. ברכה והצלחה! --למאי נ"מ? (שיחה) 11:43, 10 במרץ 2013 (IST)
שלום וברכה,
אחרי שכבר הוסכם ע"י המפעילים הנכבדים לא לאפשר לאותו אחד דריסת רגל כאן, אבקש להיות עם יד על הדופק, ולחסום מיידית כל מאן דהו שפועל לפי הסימנים הבאים: נרשם לכאן בכינויים האופייניים, או בכתובת IP, מתעסק ישירות בעניין פאה נכרית. (אפשר לשים לב לכך גם אם הוא נוגע בערכים שונים ומשנה מספר דברים מועט, לשם ההסוואה. קל לזהות עורך שמגיע למטרה מסויימת...) או "מתעורר לחיים" שעות אחדות אחרי שאני כתבתי כאן.
וכאשר החסימה תהיה מיידית ללא דיון חוזר ונשנה בכל השמצה והשמצה של הנ"ל, יהיה אפשר לערוך כאן באופן אובייקטיבי רק לאמיתה של תורה ולא בדרך של השמצה וכו'. אני רואה כאן בדף השיחה את התנהלות הדיון - האיש נחסם, פותח ניק חדש באופן מיידי, והדיון ממשיך מאותה נקודה, גם לאחר שברור שצריך לחסום אותו שוב, ונגררים למתן מענה וכו'. הדיון הזה, עם טרול שנחסם מכאן כ"כ הרבה פעמים, לא אמור כלל להתנהל...
בנוסף לכך אבקש להסיר מדף שיחתי את ההשמצות כלפיי, וקל וחומר כלפי מחברי ספרים נכבדים אחרים. עדיין יש כאן טענות שקר וכזב על "השמטות" בספר חו"כ (עם שמו המלא של הספר - מה שנועד להפנות לכאן את הקורא שיחפש בגוגל את הספר), על שקרים, חצאי אמיתויות, כל הטענות חסרות הבסיס שנועדו להוציא שם רע לספר ולמחברו שליט"א. גם כאשר המפעיל מציין כי הוא מחק את הפוסט, יש הפניה לפוסט.
מטרת הכותב הנ"ל היא זריעת השמצות בכל מקום בו מובאים דברי המתירים פאה, וזאת על מנת להרוס את הדיון או להביא למחיקתו ע"י מנהלים קצרי רוח (אפשר לקחת לדוגמא את פורום אוצר החכמה, שם הגבתי עשרות תגובות בדיון אחד, לאחר שראיתי כאן לינק לאותו דיון. בא זה וכתב את השמצותיו, ומיד נמחק הדיון כולו). אסור לתת יד לכך ומיותר להיגרר למתן תשובות להשמצות (כמאמר הפתגם, לך תוכיח שאין לך אחות).
ושוב תודה לידידי היקרים 'למאי נ"מ' ו'טישיו' שפועלים כאן בהתמדה למען תרבות הדיון, והאחרונים שאפשר לחשוד בהם בסובייקטיביות או בנטיה לצד המתיר את הפאה, לאור עריכותיהם הרבות בנדון (ולא שיש בזה חידוש למישהו, אבל בכל זאת אכתוב את הדברים).
בברכה, אליהו אמזלג (שיחה) 19:01, 10 במרץ 2013 (IST)
היות וגם אתה לא בעל ותק של שנה וחצי אז אל תתערב בענייני עריכה ואל תדרוש דרישות... ואתה האחרון שיכול לדבר על "תרבות דיון", כאילו ויקישיבה מעניינת אותך בכלל, אלא רק הפצת השקרים בראש מעניינך. וזה שהעתקת כאן איזה טוקבק, זה לא יכול להחליף את הבנת היעב"ץ.מיכתר המלך(שכח/ה לחתום) שיחה
ראשית, סליחה משניכם שערכתי את דבריכם, והפרדתי בין הדיון הענייני בענייני פאה נכרית לדיון הטכני בחסימות ומחיקות.
שנית, אתן קצת הסבר לשניכם על אופי ההתנהלות שלי (עד שיתערבו מפעילי מערכת בכירים יותר או ותיקים יותר). היות ו'מכתר המלך' על שלל כינוייו וניקיו נכנס לפה שוב ושוב, וממשיך להשמיץ ולעשות אאוטינג - הוא נחסם מיידית, ודברי הבלע שלו על אישים/ארגונים נמחקים. לעומת זאת, השמצות על משתמשים שיכולים להגיב כאן או ביקורת על התערבותי או ביקורת עניינית על מאן דהו - עדיין לא נמחקים (אם כי אני בספר האם למוחקם כליל, ובהתנהגותך המכוערת אתה מקרב יום זה יותר ויותר).
שלישית, אין לדחוף מילים לתוך דברי אחרים, וטענתך שהוא משתמש בניק אחר (משתמש:מאיר ברגר, לגבי משתמש:וועלוול'ה - חסר רגליים לדבר), איננה רעותא, כי זה לא שימוש לרעה (דהיינו לעקוף חסימה של מפעיל מערכת או להצביע פעמיים או כל פעולה שא"א לעשות בניק אחד). בכל אופן טענות כגון זה אין להכניס בתוך דברי אחרים.
לילה טוב וכל טוב! למאי נ"מ? (שיחה) 03:52, 11 במרץ 2013 (IST)

המשך הדיון - תוך התמקדות בדעת הרמ"א

כעת לטענות על ה"שקר" בטענה שיש מחלוקת בדעת הרמ"א. אכן יותר נכון לקרוא לכך "הטעיה". והטעיה זו גורמת לאנשים לחשוב כביכול יש בזה מחלוקת עצומה בין הפוסקים, כאשר רק היעב"ץ כתב זאת בדרך "אפשר". והגר"ע יוסף נתלה בדבריו באופן תמוה (ראה להלן), ממש תמוה. תוך התעלמות (במחילה מכבודו ואחר נשיקת עפר רגליו) מדבריו המפורשים של הרמ"א בסימן ש"ג שציטט את שלטי הגיבורים וכן מההפניה שקיימת בסימן ע"ה בדרכי משה שם.

אך ברור ופשוט שרוב הפוסקים הבינו שהרמ"א בסימן ע"ה (!) מתיר ולא רק בסימן ש"ג. רשימת הפוסקים שהזכירו את הרמ"א בדרכי משה ארוכה מאוד, אך החושב שמדובר בדרכי משה בלבד ולא ברמ"א בסימן ע"ה, אשאל אותו מספר שאלות:

א. למה התכוון ה"פרי מגדים" בסימן ע"ה כשכתב "ומכל מקום במדינות שיוצאין בפאה נכרית מגולה, יש להם לסמוך על השו"ע כאמור" - איזה שו"ע? המג"א? או הרמ"א בסימן ע"ה?

ב. הגאון רבי שלמה חלמא זצ"ל, בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם, בספרו "שולחן תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה) שכתב: "וכל שכן שיער נכרית - אפי' של עצמה שחתכה מראשה ועשתה פאה נכרית, אפי' דרכה לכסות, כיון שמותר לכתחילה לגלות אין בזה משום ערוה". - האם הוא הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או הבין כך מהרמ"א?

ג. הגאון רבי שלמה זלמן מירקש זצ"ל, אב"ד ק"ק מיר דליטא, בספרו "שולחן שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקל"א) כתב: "שיער של אשה שדרכה לכסות אסור לקרות כנגדה, אפי' בכל שהוא, אפי' באשתו. ונראה לי אפי' לאשה אחרת אסור. וכן אם מכוסה רק שלבושה דק ומתחזי אסור כנ"ל. ובלאו הכי צריכין הנשים ליזהר מאוד שלא יצאו קצת שערותיהן. ובתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, או פאה נכרית, ואפי' דרכם לכסות, מותר. ונשים הבאות ממקום שאין דרכן לגלותן למקום שדרכן לגלותן, מותרין לגלותן". - האם הוא הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או הבין כך מהרמ"א?

ד. האם הגר"א, שהביא מקור להרמ"א מ"חוטי שיער", הבין שהוא מדבר על ק"ש או על פאה שמותרת ביציאה לרה"ר (כמו "חוטי שיער")?

ה. הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל ה"תניא", ב"שו"ע הרב" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד'. הובא לדפוס בשנת תק"ע) כתב: "שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע, שהוא אסור מן התורה באשת איש". - האם הוא הבין מהרמ"א להתיר או מהמג"א? על דברי מי הוא הוסיף "וגם מותר לגלותה"?

ו. הגאון בעל "מאורי אור"(דרוש מקור) כתב: "אבל פאה נכרית מסתברא להיתר, כדין רבינו הרמ"א. ונהניתי שמצאתי המג"א שם כתב להתיר". - הסתמך על המג"א או קודם הסתמך על הרמ"א ואח"כ ראה את המג"א?

ז. הגאון רבי ברוך ייטלס זצ"ל, בעל ספר "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה (חלק א' סי' מ"ז. נדפס בשנת תקפ"ו) וזה לשונו: "וגם רבינו מורנו הרמ"א פה בסי' ע"ה, ויותר מזה בדרכי משה סי' ש"ג, כתב בפירוש שמותר לצאת אשה בשערות גלויות בין אם שערות עצמה בין של חברתה. וגם הגאון בעל הלבושים פה בסי' ע"ה מסכים עם הרמ"א". - האם הוא הבין זאת מהרמ"א בסימן ע"ה או רק מהד"מ בסימן ש"ג?

ח. הגאון רבי ישכר דובעריש זצ"ל, בספרו "עבודת היום" (סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרכ"ז) כתב: "פאה נכרית אפי' דרכן לכסותה מותר לקרות כנגדה, ואין חילוק בין אם הם משיער שלה או משל אחרים, ויש מחמירין אם השערות שלה, שנחתכו ואח"כ חיברה בראשה כדי שתהא נראית בעלת שיער (מגן גיבורים ועטרת זקנים). וגם מותר לגלותן ואין בזה משום יוצאה וראשה פרוע שהוא אסור מן התורה באשת איש, מדכתיב ופרע את ראש האשה מכלל שהייתה מכוסה (רמ"א)". - האם הוא הביא זאת בשם הרמ"א או בשם המג"א (ראה מקור בסוגריים שכתב המחבר - וכתב זאת על סימן ע"ה)?

ט. הגאון הספרדי רבי יצחק אבולעפיא זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (חלק ו' אה"ע סי' ו'. נדפס בשנת תרל"א), כתב: "ורואה אנכי דלא הרב שלטי הגיבורים לחודיה קאי בסברא זו להתיר פאה נכרית, אלא גם הגאון מור"ם ז"ל [הרמ"א] באורח חיים סי' ע"ה קאי כוותיה, דעל מש"כ מרן ז"ל שם דהבתולות שדרכן לילך פרועות ראש מותר לקרות ק"ש כנגדן, סיים עלה מור"ם ז"ל: והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת חוץ לצמתן, וכ"ש שיער נכרית אפי' דרכה לכסות. עכ"ל. ועיין עוד שם בבאר היטב ס"ק ח' משם עטרת זקנים מש"כ עוד בזה. הרי דגם מור"ם והעט"ז פשיטא להו דשרי ללבוש פאה נכרית". - האם הוא הביא את המג"א לפני שכתב להתיר? או שלמד זאת מהרמ"א בסימן ע"ה?

י. הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז): "שיער נכרית. קרי נכרית להשיער שנחתך ואינו דבוק לבשרה, וסבירא ליה דעל זה לא אמרו חז"ל שיער באשה ערוה, וגם מותר לגלותה ואין בה משום פריעת הראש". - האם הוא הבין כך מהרמ"א בסימן ע"ה או הביא את המגן אברהם?

יא. הגאון רבי שבתי פיינבערג זצ"ל, רב במיכיילישאק (וילנא), בספרו "אפיקי מגינים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב' ס"ק י"ב. נדפס בשנת תרס"ט) כתב: "וכל שכן פאה נכרית, כצ"ל. דמותר לכתחילה לצאת בו אפי' מגולה, ואפי' חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה יש להקל". - האם הוא הביא קודם את המג"א או כתב את דבריו על הרמ"א?

יב. הגאון רבי רפאל זילבער זצ"ל, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י) כתב "ולענין פאה נכרית כתב רמ"א בשם הגהת אלפסי להקל דלא הוי ערוה ואין בה משום איסור ראשה פרוע". - האם הוא הביא קודם את המג"א או כתב את דבריו על הרמ"א?

יג. ולמה התכוון הגר"מ פיינשטיין, כשכתב: "אף דאיכא מאן דחושש לאסור פאה נכרית משום מראית עין... מ"מ רוב רבותינו וגם מאלו שסומכין עיקרי ההוראה עליהם מתירים, והם הרמ"א שם ובסימן ש"ג בדרכי משה".... הרמ"א "שם" (סימן ע"ה) מדבר רק על ק"ש, לא?

יד. ועל מה הסתמך הגר"נ קרליץ, כשכתב את הדברים הבאים: "ולענין פאה נכרית כתב ברמ"א שם דמותר לקרות ק"ש כנגדה, וביאר במשנה ברורה שם דס"ל דעל זה לא אמרו חז"ל שיער באשה ערוה, וגם מותר לגלותה, ואין בה משום פריעת הראש, והיינו דמותר לצאת בה אפי' ברשות הרבים"... - האם על סימן ע"ה או סימן ש"ג?

קושיה בדברי הגר"ע יוסף שליט"א שהובאה בספר חו"כ: בשו"ת יביע אומר (חלק ה' שם) בענין פאה נכרית, הביא הרב את דברי היעב"ץ בספר מור וקציעה, וכתב שם "לא התיר הרמ"א אלא לבעלה, דכיון דשריא בביתה הוה ליה אורחה בהכי ולא מטריד, אבל לגבי אחריני אסור משום פריצותא. תדע דהא לא מייתי לה הרמ"א באה"ע (סי' כ"א) לגבי איסור פריעת ראש ברה"ר, אלא לגבי קריאת שמע". עכ"ל.

ודברי הרב סותרים את דבריו בריש התשובה ההיא (חלק ה' שם), וזה לשונו שם: "אע"פ שכתב הרמב"ם (בפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה הלכה י"ז), לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש, וכן פסק הטוש"ע אה"ע (סי' כ"א סעיף ב'), כבר פירשו הפרישה והב"ח והח"מ והב"ש, שפירוש פנויה בכאן היינו אלמנה או גרושה, אבל בתולה מותרת ללכת בפרוע ראש, וכמ"ש ראבי"ה (בפ"ג דברכות סי' ע"ו), שמותר לקרות קריאת שמע נגד בתולה שרגילה בגילוי שיער, ואין בזה משום שיער באשה ערוה. וכ"כ בארחות חיים (הלכות קריאת שמע אות ל"ו) בשם ר"ת, שמעשים בכל יום לקרות קריאת שמע כנגד שיער הבתולות. וכן הוא במאירי (ברכות כ"ד) ובמרדכי והרא"ש שם". עכ"ל שו"ת יביע אומר שם. וזה לשון הרא"ש בברכות שהזכיר שם: "אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות כנגדן". וגם המאירי והמרדכי שם דיברו בענין קריאת שמע.

הרי לך שהביא הרב ראיה להיתר הליכת הבתולות פרועות ראש ברה"ר, ממה שכתבו הראשונים שמותר לקרות ק"ש כנגדה, ולא כתבו במפורש להתיר יציאת הבתולות פרועות ראש. וגם זה היה אפשר לדחות ולומר כביאור היעב"ץ הנ"ל, שהפוסקים שהתירו דברו רק בענין קריאת שמע, שהתירו לקרות כנגד שיער הבתולות כיון שנהגו ללכת בביתן בגילוי ראש, וזוהי כוונת דבריהם "שדרכן לילך פרועות ראש", אבל ברשות הרבים אסורות ללכת בגילוי ראש. ולפ"ז היה מיושב לשון הגמ' בכתובות (עב.) "אזהרה לבנות ישראל" ללא חילוק בין בתולה לנשואה, ולשון הרמב"ם והשו"ע, שכתבו "אחת פנויה ואחת אשת איש", ולא היה צריך לדחוק בדבריהם. ובכל זאת למדו הפוסקים משם היתר לבתולות ללכת בפריעת ראש ברה"ר, ולא למדו כהבנת היעב"ץ. ומכאן נלמד שאין מקום לדחוק בדברי הרמ"א, ובפרט שהמקור שציין לדבריו הוא שלטי גיבורים, והש"ג דיבר ביציאה לרה"ר ולא בק"ש. וכן הרמ"א עצמו ציין שם לסי' ש"ג, שכתב בהדיא להתיר יציאה לרה"ר בפאה נכרית.

בברכה, אליהו אמזלג (שיחה) 19:01, 10 במרץ 2013 (IST)

אעיר בקצרה שמקורות ג, ה, אינם מתייחסים לדברי הרמ"א (וגם על מקורות אחרים יש לערער קצת). לילה טוב ויישר כוח! --למאי נ"מ? (שיחה) 04:53, 11 במרץ 2013 (IST)
תגובת יאירושי
א. הפרי מגדים אמנם בשו"ע הייתה לו ה"א דהרמ"א והש"ג התירו ברה"ר, - מוכח מדבריו בסימן ש"ג דהוא לא ראה את דברי הש"ג בפנים[דרושה הבהרה], וכמו שהשיג עליו בעל החקל יצחק(דרוש מקור), מ"מ יש שהסבירו שכל דבריו בשו"ע אינם אלא לעניין ק"ש כנגד פ"נ דבמדינות שיוצאים בפ"נ מגולה יש להם לגברים לסמוך על השו"ע ולקרות ק"ש כנגדן (כן ביאר הבאר יעקב(דרוש מקור) וכן הוא בשו"ת פתחי עולם(דרוש מקור) וכן הוא בשולחן מלכים להג"ר צבי לנדא(דרוש מקור), וכן מבואר באריכות בספר דת משה וישראל). וכמו שהתירו הערוך השולחן הבן איש חי וכף החיים לקרוא ק"ש כנגד שער של אשה במקום שאין הנשים מכסות ראשן ברה"ר ואפילו שעושות כן באיסור.
וחיזוק לדברים (דהפמ"ג לא התיר לרה"ר אלא לעניין ק"ש) ניתן להביא מהא דבסימן ש"ג הסתפק הפמ"ג אפילו בק"ש כנגד פ"נ שמא לא יצא ידי חובה, ומדמס"ל לפמ"ג אפילו בדין הקל ביותר שרוב הפוסקים התירו בו, והיינו ק"ש כנגד פ"נ, ש"מ דלרה"ר פשיטא דאסר (וכן כתב בעל האבני ישפה(דרוש מקור)).
ובנוסף לכל עוד כתב הפמ"ג בספרו אם לבינה שנמצא בכתב יד (ואומת ע"י מכון אורייתא) בזה"ל: "כללא דמלתא פאה נכרית יש לגזור מראית עין אטו פרוע ראש דהוה ד"ת וגם דת משה, כל שאין מכוסה כדרך שאר נשים, אף על גב [שיש] מטפחת על ראשה הוה דת ישראל על כל פנים וכו', על כן נראה לי איסור גמור וכו' ... וכל אשה יראה ה' ובעלה תלמיד חכם מצווה להוכיחה ולפייסה לציית לבעלה ודי בהערה זו]" (אם לבינה ערך "כתובה"). ושם בערך "צעיף" הוסיף וכתב וז"ל: "והם החליפו קאפ צייג של נשים [- כלי ראש של נשים דהיינו כיסוי ראש] בפתיות תחת השכל והחכמה המדע והתבונה... וודאי כל בנות ישראל כשרות ומתקשטות בפני בעלה לא חס ושלום בפני אחרים ובזכות נשים צדקניות תבוא הגאולה כימי קדם במהרה בימנו אמן" עכ"ל.
ולמרות דברים ברורים אלו למלקט דידן שום דבר לא משנה, זה לא משנה אם הפוסק דיבר על פ"נ על כל הראש או רק על הפוני לא משנה אם הפוסק התיר לק"ש או לרה"ר זה אפילו לא משנה למלקט דידן אם הפוסק המדובר מתיר או אוסר העיקר שלמעשה מותר...
ג. המעיין בדברי השולחן שלמה ימצא דהוא כרך את נידון גילוי השער שמצחוץ לצמת עם נידון גילוי השער בד בבד, וע"כ עלינו לומר או דהוא ס"ל דהיכא דמותר לגלות אותו השער הוא הדין מותר לגלות הפאה (וכדברי התשובה מאהבה דביאר דכל הנידון בפוסקים הוא רק על פאה הנמצאת במקום הצדעיים) או דכל הנידון הוא רק בבית ובחצר דשם מותר לגלות הן את הפאה והן את השער שמחוץ לצמת (וכן מדוייק מתחילת דברי השולחן שלמה דבתחילה כתב דאסורות הנשים כלל לגלות אפילו מקצת שערותיהם ואח"כ כתב דגילוי השער תלוי במנהג המקומות וע"כ דיבר כאן בחצר וכאן לגבי רה"ר). וכ"ש דכך עלינו לומר אליבא דהמלקט אשר האריך רבות באיסור גילוי אפילו מקצת שער ברה"ר.
ז. ובאותה תשובה מאהבה בה מובא בעל ה"טעם מלך" כתב שם התשובה מאהבה בסוף דבריו דפאה נכרית המדוברת היינו רק במקום הצדעים אבל פאה על כל הראש אפילו הש"ג מן האוסרים והוסיף דצריך לומר דכן היא דעת בעל הטעם מלך והמלקט השמיט כל זאת.
י. ויעויין לעיל ג' פוסקים שונים העולה מדבריהם דכל דברי המ"ב הינם רק לעניין ק"ש (הבאר יעקב, הפתחי עולם, האבני ישפה, וכן כתבו בעל הצניעות והישועה ומבואר באריכות בספר סוגייא דפאה נכרית, ויש להוסיף דהמ"ב כתב בשער הציון דברה"ר לכ"ע חייבת רדיד, ועוד דבגדר עולם לא נתן עצה זו דהליכה בפאה נכרית לעניין רה"ר.
יא. השמיט המסדר את מש"כ האפיקי מגנים בחלק הביאורים סוף אות ב': "ועכשיו בעוה"ר נתפרץ מאד מדת הצניעות בנשים שהולכות בפרהסיא בפרועי ראש עד שא"א למחות בהן שבוודאי לא ישמעו לנו לפחות יש ללמדן שישימו על שערן סבכה קלועות מחוטין דקין של משי או של שערות מפאה נכרית כנ"ל דזה מועיל לסלק האיסור דארייתא, וגם עי"ז יהי' היתר קצת לומר דבר שבקדושה כנגדן כמש"ל דבזה אפשר שישמעו".
וע"כ עלינו לומר דמה שהביא בשם המג"א אינו אלא לעניין חצר וכל כה"ג.
יב. הושמטו דברי המרפא לנפש במלואם: "כתבו תוס' כתובות ע"ב דבחצר שאין רבים מצויים מותרות נשים בגילוי ראשן אמנם ב"ש סי' קט"ו מייתי סמ"ג בשם ירושלמי לאיסור וב"ח כתב דכן שיטת רמב"ם וגם הטור ס"ל כן, ומג"א כ' כן בשם הזוהר לאיסור ושכן ראוי לנהוג וכ"כ הח"ס שם ולפענ"ד פשטות דברי שלטי הגבורים ג"כ משמע כן דמייתי ראיה להיתר פאה נכרית משבת סד היתרו לצאת בפאה נכרית לחצר, והק' ישוי"ע סע"ה הא בחצר בגילוי ג"כ מותר ועיי"ש שתי' בדרך פלפול אבל פשטות דבריו משמע לאיסור, וחידוש על הישו"י דלא מייתי כלל הך שיטה.
ולעניין פאה נכרית כתב רמ"א בשם הגהת אלפסי להקל דלא הוי ערוה ואין בה משום איסור ראשה פרוע, וכן כתב שלטי הגיבורים (שבת סד:) ומייתי ראיה מהא דשבת שם, דיוצאה בפאה נכרית לחצר, ובנזיר (כח:) כתב בעין משפט שלו ראיה מהא להתם, ור"מ אפשר בפאה נכרית, ותירץ באר שבע דמיירי כשיש סבכה על הפאה נכרית כמו שיש סבכה על שערה העצמי, ועיין ישועות יעקב שתמה בזה על השלטי גיבורים. ואפשר דעת שלטי הגיבורים ששיער נכרי אינה מתקיימת היטב ביופייה תחת הסבכה כמו שיער בעצם.
והנה הפרי מגדים כתב דבמקומות שמקילין בפאה נכרית יש להם לסמוך על השו"ע, ומייתי דמות ראיה מכתובות (עב:) דפריך ראשה פרוע דאורייתא הוא, וקשה לישני דמיירי בפאה נכרית, אלא ודאי דשרי. ע"ש. אמנם בישועות יעקב כתב דפאה נכרית או דשרי לגמרי או דיש בה איסור תורה, כיון דלצד זה אית בה פריצות הרי היא כשיער גמור, ע"ש. אלא דגם שאר אחרונים לא עלתה על דעתם איסור דאורייתא, רק מדרבנן משום מראית עין, וכמש"כ גם תפארת ישראל במתני' כאן ובנזיר ‏[1]. ומכל מקום כבר נהגו אפי' המדקדקים להקל בזה, וכתב פרי מגדים דמקום שנהגו להקל יש להם על מי לסמוך, על בעלי השו"ע. ואך ראוי לדקדק שלא לעשותם באופן שלא יהיה היכר כלל שהוא פאה נכרית, דבזה ודאי איכא מראית עין". [וכן דעת הגר"ח קנייבסקי לקמן].
ויש להוסיף עוד (וכמו שכתבו בכתר מלכות), שהרשימה הזו נכונה רק בגלל הנחות היסוד של המלקט:
  1. כל הפוסקים דיברו על גילוי פאה נכרית ברה"ר, ולא בחצר, וכמו שכבר יוכח לקמן בע"ה שניתן ליישב את דברי חלק גדלו מהפוסקים לעניין גילוי פאה נכרית בחצר (וכשיטת הירושלמי דאוסר גילוי שער בחצר) ותו לא, וכמו שהראינו להדיא בהשמטות של חלק מהפוסקים אותם הביא המלקט בעצמו.
  2. כל הפוסקים דיברו על פאה נכרית המקפת את כל הראש ולא רק פאה בצורת פוני וגם זה בלי ביסוס והוכחה ובניגוד גמור לדברי לא מעט גאוני עולם שכתבו להדייא היפך זה ויבואר הנושא בהמשך.
  3. כל דבר שמותר לקרות ק"ש כנגדו ממילא מותר לצאת בו לרה"ר, וממילא כל פוסק שהתיר פ"נ לעניין ק"ש הוא הדין דע"כ התיר נמי לרה"ר, ולפי זה יוצא דמותרת האשה לצאת בבגדים צמודים, בעיצובים רועשים, בכרבלתא, ושאר דברים המפורטים לאיסור באבה"ע קט"ו ס"ד דאית בהם משום דת יהודית. ובפרט הנחת יסוד זו משוללת מהא דכמה וכמה פוסקים אסרו פ"נ להדייא לרה"ר ומ"מ התירו לק"ש.
  4. אין שום הבדל בין מראה הפאות שמלפני מאות שנים לבין פאות ימינו, וכל הפוסקים שהתירו כוונתם היא גם לקאסטם מהמם.
  5. כל פוסק שהתיר בדיעבד ובשעת הדחק כגון בתקופה בה רוב הנשים הלכו בגילוי ראש או במקרה שאשה לא הייתה מוכנה לכסות ראשה במטפחת, כוונת הדברים היא שאותו פוסק מתיר גם בימינו ולכתחילה.
  6. גם פוסקים שמוכח שלא ראו את הסוגייא מבפנים, נכללים בין הפוסקים המתירים, וגם פוסקי זמנינו שמתירים מסברות בעלמא בלי שום ראיה ופלפול גם הם מצטרפים לרשימת המתירים.
  7. גם פוסקים שאסרו פאה נכרית הם למעשה מתירים.מיכתר המלך(שכח/ה לחתום) שיחה
אעיר בקצרה, שהתגובה למקורות א, י, היא עניינית (אע"פ שיש לדון הרבה בדברים), אך התגובות האחרות אינן עוסקות כלל בשאלה האם הרמ"א דיבר על קריאת שמע או על יציאה בפאה נכרית (הדיון הוא אחר - האם כוונתו שהדבר מותר רק בחצר, וכן האם הפוסקים הנ"ל סמכו ע"ד הרמ"א בשופי). ההערות הממוספרות אינן נוגעות כלל לדיון שלנו, והאחרונה שבהם היא ממש זולה.
נבקש מהמחבר שיביא הוא מקורות המפרשים את דברי הרמ"א שכוונתו רק לעניין קריאת שמע, מלבד דברי היעב"ץ והיביע אומר (עליו העיר חכם אליהו אמזלג הי"ו).
}לילה טוב ורוב ברכה! --למאי נ"מ? (שיחה) 04:53, 11 במרץ 2013 (IST)

קונטרס שצירף יאירושי

היות וצורף כאן מאמר מצויין מאתר 'כתר מלכות', אך אין הדרך להכניס מאמרים כגון זה בדפי שיחה, לכן אני מעביר אותו ארגז החול שלי, ושם בלי נדר אסדר אותו, ואעתיק ממנו דברים שימצאו חן בעיני לגוף הערך.
לילה טוב ותודה רבה! למאי נ"מ? (שיחה) 05:13, 11 במרץ 2013 (IST)

כעת עברתי עליו, וראיתי שתחילתו משובחת מאד, ובהמשכו יש הרבה מה להעיר (כולל חצאי אמיתות). ובטח ידידנו חכם אליהו אמזלג הי"ו יציין למקומות באינטרנט שהעירו על כל הדברים.
חוץ מזה, במאמר הנ"ל חסרה ההתחלה - ואשמח לקבל אותה.
חבל שהוויכוח על צדדיו השונים לא מתנהג בדרך ארץ, בכבוד ובצורה ישרה ותרבותית, דבר שהיה מטיב את היכולת להתייחס בצורה ישרה לדברים.
כל טוב! --למאי נ"מ? (שיחה) 06:09, 11 במרץ 2013 (IST)
חכם אליהו אמזלג, אשמח אם תגיב על המאמר הנ"ל בלשון מכובדת (ללא השורשים: ש.ק.ר. , ש.מ.צ., ס.ל.פ. ודומיהם) בארגז החול שלי (כדאי לפתוח פסקה "תגובה למאמר מאתר כתר מלכות"). לילה טוב! --למאי נ"מ? (שיחה) 23:38, 11 במרץ 2013 (IST)

סדר מתבקש בדף השיחה שלי

נשאלו כאן שאלות יפות שאפשר לענות עליהם, ואדרבה, אשמח להראות שבכל השאלות הללו אין ממש, אלא השמצה בעלמא כנגד מח"ס חו"כ.

אך דא עקא, אי אפשר להתנהל בכל הבלגן שנוצר - השמצות ושוב השמצות. לדוגמא, משפט שלא נמחק: "הפצת השקרים שלך בראש מעניינך. העתקת כאן איזה טוקבק" אני לא יודע על איזה טוקבק מדובר, ואיזה שקרים "שלי" אני מפיץ. אם אני מעתיק מספר חו"כ, ויש למישהו טענה שההעתקה אינה מופיעה בספר המקור, אדרבה. אם יש למישהו טענה על השמטה, אשמח לענות ככל יכולתי(כנ"ל). אבל אם יש למישהו טענה על עצם הדברים - שיתכבד ויקרא לילד בשמו (לדוגמא: "הפצת השקרים של החזון איש") ולא יתלה את זה בי. זוהי השמצה שמעכירה את עצם הדיון.

אבקש מידידי המפעילים להסיר כל השמצה מהדף הזה ולהותיר את השאלות העניניות - כדי שאוכל לענות עליהם בס"ד. לבקשתכם מאז ומכבר, אני אישית לא מוחק מאומה ולא עורך דברים שכתבו אחרים, זה לא תפקידי. בברכה, אליהו אמזלג (שיחה) 19:27, 11 במרץ 2013 (IST)

יש כאן נקודה בעייתית. אם מישהו כותב על השקרים שבספר... אתה מוחה על השמצה, ואנחנו מוחקים (ובצדק), וכשמאשימים אותך בשקרים - אתה מבקש שיכתבו השקרים של אותו ספר??? בכל אופן, יתכן ואסיר את המילה "שלך", אם היא מפריעה...
אני מנצל את ההזדמנות להתלונן על נושא אחר. בספר הנכבד הנ"ל, בהיברו בוקס, התוכן ממש לא מתאים. למשל כתוב שם שפרק טז מתחיל בעמ' שא, ובפועל הוא מתחיל בעמ' שפז. (וכן לאורך כל הפרקים האחרונים).
ברכה והצלחה! --למאי נ"מ? (שיחה) 06:47, 8 באפריל 2013 (IDT)
  1. [השמטה: ולכאורה יש ראי' להקל גם מד' תוס' שבת נ"ז ע"ב ד"ה אי כבלא שהק' אמאי לא תני מתני' ברישא פאה נכרית לענין דאסור לצאת בו לרה"ר, ותי' תפארת ישראל משום דבאמת אסור משום מר"ע ע"ש וא"כ מדלא תי' תוס' כן נראה דעתן דליכא איסור, אבל באמת ליתא דעכ"פ קשי' ליתני איסור פאה נכרית לרה"ר כשמכוסה בשבכה וכבאר שבע הנ"ל דסוגיין בהכי מיירי ומ"ש תפא"י דזה דוחק וע"כ תי' דמיירי בחצר שאין רבים בוקעים עיי"ש, מה יענה לשי' הסמ"ג ורמב"ם וטור הנ"ל דגם בחצר אסור. ובזמנינו זה פשתה המספחת בעוה"ר שגם הרבה מיראים מקילים בגילוי שער דאשה דהוה איסור דאורייתא ומפורש בזוהר עונש חמור ומר ולא שמים על לב השם ירחם... פאה נכרית. רבו בה האוסרים משום מראית עין וכן לענין דנקר' ערוה לענין ק"ש, ומגן גבורים כ' היכא שאין מנהג קבוע ראוי לאסור]