בית הכנסת זיכרון משכן שילה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''בית הכנסת זיכרון משכן שילה''' הוא [[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי של היישוב [[שילה (ישוב)|שילה]], הבנוי בצורה שנועדה להנציח את מבנהו של [[משכן שילה]], בו ישב [[המשכן]] 369 שנה. מיקומה של שילה העתיקה בה שכן המשכן מזוהה ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה הקדומה]] בסמוך לישוב בן זמננו. חשיבותו של בניין זה, מצויה בכך הוא שהמבנה מייצג את רוח התיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.
[[תמונה:Shilo_centr_synagogue.jpg|left|thumb|250px| מבט עח בית הכנסת - המקור:ויקישיתוף, צילם: Shuki]] [[תמונה:Synagogue of Shiloh with vitraz.jpg|left|thumb|250px|פנים בית הכנסת וחלונות הויטראז' - צילם:דניאל ונטורה]]
'''בית הכנסת זיכרון משכן שילה''' הוא [[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי של היישוב [[שילה]] , הבנוי בצורה שנועדה להנציח את מבנהו של [[משכן שילה|המשכן בשילה]], בו שכן המשכן 369 שנה. מיקומה של שילה העתיקה בה שכן המשכן מזוהה באתר שילה המקראית בסמוך לישוב בן זמננו. חשיבותו של בניין זה, מצויה בכך הוא שהמבנה מייצג את רוח התיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.


ב"[[כותל המזרח]]" הפונה לירושלים (לכיוון דרום) מותקנים חלונות [[ויטראז']] בהם תמונות [[סמל]]י [[שבטי ישראל]].
ב"[[כותל המזרח]]" הפונה לירושלים (לכיוון דרום) מותקנים חלונות "ויטראז'" בהם תמונות [[סמל]]י [[שבטי ישראל]].


אריאל פילבר מציין במאמרו :" בית הכנסת "משכן שילה"... מהווה מעין דגם של המשכן אשר היה בשילה, אך לא מאבד מאופיו כבית כנסת חי ופעיל. בשל כך כיוונו פונה מצפון לדרום (לכיוון ירושלים) ולא ממזרח למערב כמו המשכן."
אריאל פילבר מציין במאמרו : " בית הכנסת "משכן שילה"... מהווה מעין דגם של המשכן אשר היה בשילה, אך לא מאבד מאופיו כבית כנסת חי ופעיל. בשל כך כיוונו פונה מצפון לדרום (לכיוון ירושלים) ולא ממזרח למערב כמו המשכן."


בשנת 1979 יזם עירא רפפורט את הקמת בית הכנסת ויזם שבית הכנסת ישא אלמנטים של משכן שילה . הוא פנה לאדריכל זלמן דויטש מאלון שבות. לאחר גיבוש התוכנית הצטרף לתכנון אדריכל שמשון זלצמן .
בשנת 1979 יזם עירא רפפורט את הקמת בית הכנסת ויזם שבית הכנסת ישא אלמנטים של משכן שילה . הוא פנה לאדריכל זלמן דויטש מאלון שבות. לאחר גיבוש התוכנית הצטרף לתכנון אדריכל שמשון זלצמן .


==מבנה בית הכנסת==
==מבנה בית הכנסת==
 
[[תמונה:The_wall_of_Miscan_2.jpg|left|thumb|250px|קיר בית הכנסת - מעוצב כמו קיר המשכן המשוער]]
הקירות החיצוניים, יוצקו כדוגמת  ה'''קרשים''' , אך עשויים [[אבן גיר]] ולא  עצי שיטים ויריעות [[עור (חומר גלם)|עור]] כמו ב[[המשכן|משכן במדבר]].  בבית הכנסת הונהגה שיטה הדומה למשכן בשילה , כאשר במשכן  היו  העמודים מבחוץ  עשויים אבן  כפי שנכתב ב[[מסכת זבחים]] :
הקירות החיצוניים, יוצקו כדוגמת  ה'''קרשים''' , אך עשויים [[אבן גיר]] ולא  עצי שיטים ויריעות [[עור (חומר גלם)|עור]] כמו ב[[המשכן|משכן במדבר]].  בבית הכנסת הונהגה שיטה הדומה למשכן בשילה , כאשר במשכן  היו  העמודים מבחוץ  עשויים אבן  כפי שנכתב ב[[מסכת זבחים]] :


"לא הייתה שם תקרה , אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה" (פרק י"ד משנה ו) אך מבפנים מצופים העמודים בעץ כפי שהיה במשכן במדבר.  
"לא הייתה שם תקרה , אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה" {{מקור|פרק י"ד משנה ו'|כן}} אך מבפנים מצופים העמודים בעץ כפי שהיה במשכן במדבר.  


העמודים בפנים המשכן  ב[[עץ (חומר גלם)|עץ]] כפי שהיה במשכן במדבר סיני ‏‏. ‏אין הפירוש, שרק מבחוץ היו הקירות עשויים אבן. ע"פ הגמ' בזבחים כל קירות המשכן בשילה היו אבן גם מבפנים. אין שום רמז שמבפנים היו הקרשים. רק בירושלמי כתוב, שעשדה טפחים הראשונים היו אבן, ועליהם למעלה, היו הקרשים. גם לפי זה, יש שתי אפשרויות.  
העמודים בפנים המשכן  ב[[עץ (חומר גלם)|עץ]] כפי שהיה במשכן במדבר סיני ‏‏. ‏אין הפירוש, שרק מבחוץ היו הקירות עשויים אבן. ע"פ הגמרא  ב[[מסכת זבחים]] כל קירות המשכן בשילה היו אבן גם מבפנים. אין שום רמז שמבפנים היו הקרשים. רק ב[[תלמוד ירושלמי]] כתוב, שעשדה טפחים הראשונים היו אבן, ועליהם למעלה, היו הקרשים. גם לפי זה, יש שתי אפשרויות.  
# הקרשים עמדו על גבי האבן, ממילא גובה המשכן היה בעשרה טפחים גבוה יותר.  
# הקרשים עמדו על גבי האבן, ממילא גובה המשכן היה בעשרה טפחים גבוה יותר.  
#הקרשים עמדו בתוך מסגרת של אבן, וגבה המשכן נשאר זהה לזה שהיה במדבר.
#הקרשים עמדו בתוך מסגרת של אבן, וגבה המשכן נשאר זהה לזה שהיה במדבר.
לפי פירוש זה של הירושלמי, היתה אבן מבחוץ, וגם זה רק בגובה של עשרה טפחים. לפי הבבלי, היה רק קיר של אבן. אם ננסה להבין גם בבבלי, שהיו גם קרשי עץ מבפנים, היה הדבר משנה את רוחב המשכן וארכו, ומשנה את הנחת היריעות עליו, באופן, שחלק מקירותיו היו יכולים להיות חשופים. אמנם, אם היתה להם הדרכה מפורשת של נביא בענין זה, בודאי, שזה אפשרי, אבל אין לזה רמז. אפשר כמובן לומר, שהיריעות שהיו בשילה, לא היו אותן יריעות, אלא רחבות אבל גם לזה אין רמז, ואי אפשר לבסס רעיונות אלה רק על בסיס של סברות.
לפי פירוש זה של התלמוד הירושלמי, היתה אבן מבחוץ, וגם זה רק בגובה של עשרה טפחים. לפי הבבלי, היה רק קיר של אבן. אם ננסה להבין גם בבבלי, שהיו גם קרשי עץ מבפנים, היה הדבר משנה את רוחב המשכן וארכו, ומשנה את הנחת היריעות עליו, באופן, שחלק מקירותיו היו יכולים להיות חשופים. אמנם, אם היתה להם הדרכה מפורשת של נביא בענין זה, בודאי, שזה אפשרי, אבל אין לזה רמז. אפשר כמובן לומר, שהיריעות שהיו בשילה, לא היו אותן יריעות, אלא רחבות אבל גם לזה אין רמז, ואי אפשר לבסס רעיונות אלה רק על בסיס של סברות.


מספר העמודים בבית הכנסת תואם למספר הקרשים במשכן כפי שמוזכר ב[[ספר שמות]]:
מספר העמודים בבית הכנסת תואם למספר הקרשים במשכן כפי שמוזכר ב[[ספר שמות]]:


" וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ, לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה. וְאַרְבָּעִים, אַדְנֵי-כֶסֶף, תַּעֲשֶׂה, תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ: שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת-הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד... וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, לִפְאַת צָפוֹן, עֶשְׂרִים, קָרֶשׁ. ... וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן, יָמָּה, תַּעֲשֶׂה, שִׁשָּׁה קְרָשִׁים. ג וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה, לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן--בַּיַּרְכָתָיִם" (פרק כ"ו, י"ח - כ"ב)
" וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ, לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה. וְאַרְבָּעִים, אַדְנֵי-כֶסֶף, תַּעֲשֶׂה, תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ: שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת-הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד... וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, לִפְאַת צָפוֹן, עֶשְׂרִים, קָרֶשׁ. ... וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן, יָמָּה, תַּעֲשֶׂה, שִׁשָּׁה קְרָשִׁים. ג וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה, לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן--בַּיַּרְכָתָיִם" {{מקור|פרק כ"ו, י"ח - כ"ב|כן}}.
   
   
מספר הקרשים בבית הכנסת תואמים מספר העמודים במשכן שילה. בחזיתו הארוכה של בית הכנסת נבנו 20 עמודים ובמימד הצר נבנו 8 עמודים בדומה לקרשים שהרכיבו את המשכן. גובהם של העמודים כ- 5 מ' - גובה השווה ל- 10 [[אמה (מידת אורך)|אמות]]  - גובה הקרשים במשכן.
מספר הקרשים בבית הכנסת תואמים מספר העמודים במשכן שילה. בחזיתו הארוכה של בית הכנסת נבנו 20 עמודים ובמימד הצר נבנו 8 עמודים בדומה לקרשים שהרכיבו את המשכן. גובהם של העמודים כ- 5 מ' - גובה השווה ל- 10 [[אמה (מידת אורך)|אמות]]  - גובה הקרשים במשכן.
שורה 36: שורה 37:
==פנים בית הכנסת==
==פנים בית הכנסת==


מבט לאולם בית הכנסת מצביע על [[ארון הקודש]] כאשר משני צדדיו הטבעות שבהן נשאו את הארון  [[בני ישראל]] כאשר נדדו עם [[המשכן]] מ[[מדבר סיני]] עד [[ארץ ישראל]], כאשר מיקומו הקבוע הראשון היה ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה הקדומה.]] כך נשאו את לוחות הברית עד אשר הובאו בימי [[שלמה]] המלך ל[[בית המקדש]]. הארון נבנה כמרחף, ורק רגל אחת מייצבת אותו אל הקרקע כיוון שעל ארון הברית נאמר כי הוא ריחף ו"נשא את נושאיו". האדריכלים נמנעו מלעצב כרובים בדמות מלאכים והסתפקו בעיטור הנראה ככנפיהם הפרוסות של הכרובים ‏‏<ref>‏מקור: '''אריאל פילבר'''.‏</ref>
מבט לאולם בית הכנסת מצביע על [[ארון הקודש]] כאשר משני צדדיו הטבעות שבהן נשאו את הארון  [[בני ישראל]] כאשר נדדו עם ה"משכן"  מ[[מדבר סיני]] עד [[ארץ ישראל]], כאשר מיקומו הקבוע הראשון היה באתר המקראי של שילה. כך נשאו את לוחות הברית עד אשר הובאו בימי [[שלמה המלך]] המלך ל[[בית המקדש]]. הארון נבנה כמרחף, ורק רגל אחת מייצבת אותו אל הקרקע כיוון שעל ארון הברית נאמר כי הוא ריחף ו"נשא את נושאיו". האדריכלים נמנעו מלעצב כרובים בדמות מלאכים והסתפקו בעיטור הנראה ככנפיהם הפרוסות של הכרובים ‏‏<ref>‏מקור: '''אריאל פילבר'''.‏</ref>


במת הקריאה בתורה  במרכז האולם נבנתה מ[[שיש]]  בצורת מזבח רבוע בעל 4 קרנות בפינותיו, הוא בדגם מזבח הזהב,  גובהו היה שתי [[אמה (מידת אורך)|אמות]] ובבית הכנסת יש סימן המפריד בין האמה העליונה לבין האמה התחתונה. לא נבנו טבעות בצדדיו, נראה שהן היו מקשות על מעבר המתפללים באולם. גם הזר עשוי זהב היה חסר. אבל שוחזרו הקרנות - מעין ריבועים - בכל אחד מארבע פינות.  על אחד העמודים יש [[מנורה]] דולקת אם כי לא כדוגמת המנורה במשכן. [[שולחן הפנים]] טרם נבנה - היה תכנית לבנות ארון לספרים בצורת השלחן ומדפי-הלחמים.  מלמעלה פרוסים בדים מחוברים בלולאות- זוהי שכבת העורות הנקראת "המשכן" עליה נפרסו אחר כך השכבות "האוהל" ו"המכסה" הנראים מחוץ למבנה.  בין המתפללים לבין ארון הקודש נבנו 4 עמודים המסמלים את הפרוכת בין "הקודש" לבין "קודש הקודשים"
במת הקריאה בתורה  במרכז האולם נבנתה מ[[שיש]]  בצורת מזבח רבוע בעל 4 קרנות בפינותיו, הוא בדגם מזבח הזהב,  גובהו היה שתי [[אמה (מידת אורך)|אמות]] ובבית הכנסת יש סימן המפריד בין האמה העליונה לבין האמה התחתונה. לא נבנו טבעות בצדדיו, נראה שהן היו מקשות על מעבר המתפללים באולם. גם הזר עשוי זהב היה חסר. אבל שוחזרו הקרנות - מעין ריבועים - בכל אחד מארבע פינות.  על אחד העמודים יש [[מנורה]] דולקת אם כי לא כדוגמת המנורה במשכן. [[שולחן הפנים]] טרם נבנה - היה תכנית לבנות ארון לספרים בצורת השלחן ומדפי-הלחמים.  מלמעלה פרוסים בדים מחוברים בלולאות- זוהי שכבת העורות הנקראת "המשכן" עליה נפרסו אחר כך השכבות "האוהל" ו"המכסה" הנראים מחוץ למבנה.  בין המתפללים לבין ארון הקודש נבנו 4 עמודים המסמלים את הפרוכת בין "הקודש" לבין "קודש הקודשים"


==ויטראז' בית הכנסת==
==גלריה==
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
 
תמונה:The wall o f MIscan.JPG|מבט על הקיר החיצוני
תמונה:Holy Ark.JPG|ארון הקודש לפני פתיחתו,  מיוצב על עמוד אחד: ראו בצד הארון  את הטבעת לנשיאתו
תמונה:Ten_commandments_A.JPG|עם פתיחת הפרוכת נראים רמזים ל[[עשרת הדברות]] חרוטים על זכוכית
תמונה:Mizbeach hola.jpg|ה"כבש" למזבח העולה כמעלות לעזרת הנשים
תמונה:Kevesh.jpg|המעלה הנוח לעזרת הנשים
תמונה:The_basin.jpg|הכיור
</gallery>
 
[[תמונה:Tribe_of_Israle_Stained_glass_C.jpg|left|thumb|800px|תמונה המורכבת מכל הויטראזית ]]


הויטראז' מורכב מששה חלונות נפרדים. בכל חלון מובאים דגמים המייצגים שני משבטי ישראל.
במקור  הויטראז' מורכב מ-6  חלונות כפולים, סך הכל 12 חלונות. התמונה היא איחוד מלאכותי של החלונות
את התמונות המקוריות אפשר לראות באתר התמונות בקישורים החיצוניים


== לקריאה נוספת ==  
== לקריאה נוספת ==  

גרסה אחרונה מ־12:13, 22 ביולי 2013

מבט עח בית הכנסת - המקור:ויקישיתוף, צילם: Shuki
פנים בית הכנסת וחלונות הויטראז' - צילם:דניאל ונטורה

בית הכנסת זיכרון משכן שילה הוא בית הכנסת המרכזי של היישוב שילה , הבנוי בצורה שנועדה להנציח את מבנהו של המשכן בשילה, בו שכן המשכן 369 שנה. מיקומה של שילה העתיקה בה שכן המשכן מזוהה באתר שילה המקראית בסמוך לישוב בן זמננו. חשיבותו של בניין זה, מצויה בכך הוא שהמבנה מייצג את רוח התיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.

ב"כותל המזרח" הפונה לירושלים (לכיוון דרום) מותקנים חלונות "ויטראז'" בהם תמונות סמלי שבטי ישראל.

אריאל פילבר מציין במאמרו : " בית הכנסת "משכן שילה"... מהווה מעין דגם של המשכן אשר היה בשילה, אך לא מאבד מאופיו כבית כנסת חי ופעיל. בשל כך כיוונו פונה מצפון לדרום (לכיוון ירושלים) ולא ממזרח למערב כמו המשכן."

בשנת 1979 יזם עירא רפפורט את הקמת בית הכנסת ויזם שבית הכנסת ישא אלמנטים של משכן שילה . הוא פנה לאדריכל זלמן דויטש מאלון שבות. לאחר גיבוש התוכנית הצטרף לתכנון אדריכל שמשון זלצמן .

מבנה בית הכנסת[עריכה]

קיר בית הכנסת - מעוצב כמו קיר המשכן המשוער

הקירות החיצוניים, יוצקו כדוגמת הקרשים , אך עשויים אבן גיר ולא עצי שיטים ויריעות עור כמו במשכן במדבר. בבית הכנסת הונהגה שיטה הדומה למשכן בשילה , כאשר במשכן היו העמודים מבחוץ עשויים אבן כפי שנכתב במסכת זבחים :

"לא הייתה שם תקרה , אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה" (פרק י"ד משנה ו') אך מבפנים מצופים העמודים בעץ כפי שהיה במשכן במדבר.

העמודים בפנים המשכן בעץ כפי שהיה במשכן במדבר סיני ‏‏. ‏אין הפירוש, שרק מבחוץ היו הקירות עשויים אבן. ע"פ הגמרא במסכת זבחים כל קירות המשכן בשילה היו אבן גם מבפנים. אין שום רמז שמבפנים היו הקרשים. רק בתלמוד ירושלמי כתוב, שעשדה טפחים הראשונים היו אבן, ועליהם למעלה, היו הקרשים. גם לפי זה, יש שתי אפשרויות.

  1. הקרשים עמדו על גבי האבן, ממילא גובה המשכן היה בעשרה טפחים גבוה יותר.
  2. הקרשים עמדו בתוך מסגרת של אבן, וגבה המשכן נשאר זהה לזה שהיה במדבר.

לפי פירוש זה של התלמוד הירושלמי, היתה אבן מבחוץ, וגם זה רק בגובה של עשרה טפחים. לפי הבבלי, היה רק קיר של אבן. אם ננסה להבין גם בבבלי, שהיו גם קרשי עץ מבפנים, היה הדבר משנה את רוחב המשכן וארכו, ומשנה את הנחת היריעות עליו, באופן, שחלק מקירותיו היו יכולים להיות חשופים. אמנם, אם היתה להם הדרכה מפורשת של נביא בענין זה, בודאי, שזה אפשרי, אבל אין לזה רמז. אפשר כמובן לומר, שהיריעות שהיו בשילה, לא היו אותן יריעות, אלא רחבות אבל גם לזה אין רמז, ואי אפשר לבסס רעיונות אלה רק על בסיס של סברות.

מספר העמודים בבית הכנסת תואם למספר הקרשים במשכן כפי שמוזכר בספר שמות:

" וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ, לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה. וְאַרְבָּעִים, אַדְנֵי-כֶסֶף, תַּעֲשֶׂה, תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ: שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת-הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד... וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, לִפְאַת צָפוֹן, עֶשְׂרִים, קָרֶשׁ. ... וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן, יָמָּה, תַּעֲשֶׂה, שִׁשָּׁה קְרָשִׁים. ג וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה, לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן--בַּיַּרְכָתָיִם" (פרק כ"ו, י"ח - כ"ב).

מספר הקרשים בבית הכנסת תואמים מספר העמודים במשכן שילה. בחזיתו הארוכה של בית הכנסת נבנו 20 עמודים ובמימד הצר נבנו 8 עמודים בדומה לקרשים שהרכיבו את המשכן. גובהם של העמודים כ- 5 מ' - גובה השווה ל- 10 אמות - גובה הקרשים במשכן.

בבסיס - האדנים, לכל שני אדנים - קרש ולמעלה יריעת העור, בנויה אמנם מביטון, אך נראית בצורת יריעת עור. וכמובן מכל צידי המבנה מבחינים ב"סרח העודף" - המחשה לסוגיה מיקראית. כמו כן מסרח העודף ניתן להבחין בעשר היריעות - כמו במשכן.

מזבח העולה[עריכה]

אחד הפתרונות הנאים להמחשת המשכן היה בבחירת מיקום מזבח העולה של המשכן בבית הכנסת המודרני. הדרך שנמצאה הייתה בהפיכת מזבח העולה עם המעלות העולות אליו למעלות המגיעות לעזרת הנשים בבית הכנסת. וכך העלייה לעזרת הנשים מבחוץ מרמזת על "הכבש" העולה למזבח בחצר המשכן.

הפרפורציה בין אורך המזבח לבין רחבו וגובהו - חמש אמות על שלוש (על עשר נשמרת כאן. גם ארבע הפינות העליונות שלו נשארו בנפרד. סומן גם ה "יסוד" בגובה אמה שעליו נשפכו שיירי הדם.

השיפוע של המעלות הוא נח לעליה וכולל מתקן להחזקת היד בעת העלייה המעלה - שמיועד למתפללות ולא היה במשכן.

פנים בית הכנסת[עריכה]

מבט לאולם בית הכנסת מצביע על ארון הקודש כאשר משני צדדיו הטבעות שבהן נשאו את הארון בני ישראל כאשר נדדו עם ה"משכן" ממדבר סיני עד ארץ ישראל, כאשר מיקומו הקבוע הראשון היה באתר המקראי של שילה. כך נשאו את לוחות הברית עד אשר הובאו בימי שלמה המלך המלך לבית המקדש. הארון נבנה כמרחף, ורק רגל אחת מייצבת אותו אל הקרקע כיוון שעל ארון הברית נאמר כי הוא ריחף ו"נשא את נושאיו". האדריכלים נמנעו מלעצב כרובים בדמות מלאכים והסתפקו בעיטור הנראה ככנפיהם הפרוסות של הכרובים ‏‏[1]

במת הקריאה בתורה במרכז האולם נבנתה משיש בצורת מזבח רבוע בעל 4 קרנות בפינותיו, הוא בדגם מזבח הזהב, גובהו היה שתי אמות ובבית הכנסת יש סימן המפריד בין האמה העליונה לבין האמה התחתונה. לא נבנו טבעות בצדדיו, נראה שהן היו מקשות על מעבר המתפללים באולם. גם הזר עשוי זהב היה חסר. אבל שוחזרו הקרנות - מעין ריבועים - בכל אחד מארבע פינות. על אחד העמודים יש מנורה דולקת אם כי לא כדוגמת המנורה במשכן. שולחן הפנים טרם נבנה - היה תכנית לבנות ארון לספרים בצורת השלחן ומדפי-הלחמים. מלמעלה פרוסים בדים מחוברים בלולאות- זוהי שכבת העורות הנקראת "המשכן" עליה נפרסו אחר כך השכבות "האוהל" ו"המכסה" הנראים מחוץ למבנה. בין המתפללים לבין ארון הקודש נבנו 4 עמודים המסמלים את הפרוכת בין "הקודש" לבין "קודש הקודשים"

גלריה[עריכה]

תמונה המורכבת מכל הויטראזית

במקור הויטראז' מורכב מ-6 חלונות כפולים, סך הכל 12 חלונות. התמונה היא איחוד מלאכותי של החלונות את התמונות המקוריות אפשר לראות באתר התמונות בקישורים החיצוניים

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ‏מקור: אריאל פילבר.‏