פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כח כג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Yair hashulchan (שיחה | תרומות)
מ Added credit
Yair hashulchan (שיחה | תרומות)
מ Updated article link
 
שורה 16: שורה 16:
'''ב"ש''': השו"ע ביו"ד עוסק בבעל מום שחוט. הבאר היטב דחה שלא משמע כן.
'''ב"ש''': השו"ע ביו"ד עוסק בבעל מום שחוט. הבאר היטב דחה שלא משמע כן.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־10:44, 19 במאי 2019


ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר כח כג

סעיף כג[עריכה]

בכור, בזמן הזה, אם קדשו בו בעלים הוי ספק מקודשת (רא"ש מב"ק יב,ב).

לקדש בבכור: משנה מעשר שני א,ב: אפשר לקדש או בבכור חי או בבכור עם מום (אך בתם שחוט לא).

ב"ק יב,ב: מעמידים המשנה בזה"ז שאינו עומד להקרבה ואליבא דר' יוסי הגלילי שקדשים קלים ממון בעלים (והכהן יכול לקדש).

רמב"ם,רא"ש בכורות[1],שו"ע יו"ד שו,גר"א: כר' יוסי הגלילי שמקודשת.

רא"ש ב"ק,שו"ע כאן: ספק מקודשת, משום שספק כמי לפסוק.

ח"מ: צ"ע על הסתירה ברא"ש ובשו"ע, ומ"מ גם לרא"ש והשו"ע כאן בבעל מום שחוט ודאי מקודשת.

ב"ש: השו"ע ביו"ד עוסק בבעל מום שחוט. הבאר היטב דחה שלא משמע כן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. פ"ה,א