מצוה לבצוע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
שורה 3: שורה 3:




בתלמוד מובאת גם דעה, לפיה משבאו בעלי הדין לדין, אסור להציע להם פשרה. להלכה נפסק: "מצוה לומר לבעלי הדין בתחילה: הדין אתם רוצים או הפשרה? - אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה... וכל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי זה משובח" {{מקור|(שולחן ערוך, חושן משפט, סימן יב, סעיף ב)}}.
בתלמוד מובאת גם דעה, לפיה משבאו בעלי הדין לדין, אסור להציע להם פשרה. להלכה נפסק: "מצוה לומר לבעלי הדין בתחילה: הדין אתם רוצים או הפשרה? - אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה... וכל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי זה משובח" {{מקור|שולחן ערוך, חושן משפט, סימן יב, סעיף ב}}.





גרסה מ־16:53, 16 בפברואר 2009

מצוה לפשר בין בעלי הדין. פשרה בין בעלי הדין עדיפה על פסיקה של בית הדין.


בתלמוד מובאת גם דעה, לפיה משבאו בעלי הדין לדין, אסור להציע להם פשרה. להלכה נפסק: "מצוה לומר לבעלי הדין בתחילה: הדין אתם רוצים או הפשרה? - אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה... וכל בית דין שעושה פשרה תמיד, הרי זה משובח" שולחן ערוך, חושן משפט, סימן יב, סעיף ב.