הרב יעקב מוצפי: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך הויקיפדיה העברית | מתוך הויקיפדיה העברית; | ||
{{אישיות רבנית | |||
| תמונה = קובץ:Rabbi Yaakov Muzafi.jpeg | |||
|כינוי = [[חכם יעקב]] | |||
| תאריך לידה = [[1899]] | |||
| תאריך לידה עברי = [[ה'תר"ס]] | |||
| מקום לידה = [[בגדאד]] שבעיראק [[האימפריה העות'מאנית]] {{דגל|תורכיה}} | |||
| תאריך פטירה עברי = [[י"ג בסיוון]] [[ה'תשמ"ג]] | |||
| מקום פטירה = [[ירושלים]], ישראל | |||
| מקום קבורה = [[בית הקברות היהודי בהר הזיתים]] [[ישראל]] {{דגל|ישראל}} | |||
| מקום פעילות = [[עיראק]] בתקופת [[עיראק המנדטורית]] {{דגל|בריטניה}} [[ירושלים]] [[ישראל]] {{דגל|ישראל}} | |||
| השתייכות = [[חרדים ספרדים]] | |||
| תחומי עיסוק = [[דיין (הלכה)|דיין]], [[קבלה]] | |||
| תפקידים נוספים = [[אב בית הדין|ראב"ד]] של [[העדה החרדית הספרדית]] | |||
| רבותיו = רבי [[יעקב חיים]] (בן [[יוסף חיים מבגדאד|יוסף חיים (הבן איש חי)]]){{הערה|מזכירה האישי לענייני צדקה ותמיכות כלכליות במוסדות של ה[[מליארדר]]ית [[פרחה ששון]] ב[[מומביי]] שב[[הודו]] מ[[משפחת ששון]]}}, אביו רבי [[עזרא מוצפי]], דודו רבי [[משה מוצפי]], רבי [[מנשה שהרבני]], רבי [[יהודה פתיה]], רבי [[אפרים כהן|אפרים זלכה הכהן]], רבי [[שמעון אגסי]], רבי [[צדקה חוצין]], רבי [[אפרים הכהן]] | |||
|בני דורו= [[גולדה מאיר]], הרב [[צבי פסח פראנק]], [[זלדה שניאורסון]], הרב [[כלפון משה הכהן]], הרב [[יהושע משה]], הרב [[משה שטרנבוך]] ראב"ד וגאב"ד בד"ץ [[העדה החרדית]], רבי [[משה חי שרבני]], הרב [[יוסף משאש]] | |||
| תלמידיו = הרב [[עזריאל מנצור]] ראש ישיבת [[שובי נפשי]], הפייטן רבי [[משה חבושה]], ועוד | |||
| בת זוג= שמחה דנגור בת ששון | |||
|צאצאים= 3 בנים | |||
}} | |||
הרב '''יעקב מוצפי''' ([[ה'תר"ס]], [[1899]] – [[י"ג בסיוון]] [[ה'תשמ"ג]], [[25 במאי]] [[1983]]) היה [[אב בית הדין]] של [[בד"ץ]] [[בד"ץ העדה החרדית|העדה החרדית הספרדית]] ב[[ירושלים]]. | |||
== תולדות חיים וביוגרפיה == | |||
נולד לרב עזרא ולמזל טוב ב[[בגדאד]], עיראק, בשנת 1899 ([[ה'תר"ס]]). את רוב חינוכו קיבל מידי סבו, הרב משה מוצפי, ובהמשך החל ללמוד בתלמוד תורה "[[מדרש תלמוד תורה]]" לצד בן דודו הרב [[סלמאן מוצפי]], שם למד גם מפי הרב [[מנשה שהרבני]]. בבגרותו עבר ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] "[[מדרש בית זלכה]]", שם למד תורה מפיהם של ה[[מקובל]] הרב אפרים הכהן, הרב [[שמעון אגסי]] והרב [[צדקה חוצין]]. | |||
לאחר שהרב ששון דנגור, חותנו של הרב מוצפי, הקים את ישיבת "דורשי תורה", החל הרב יעקב ללמוד שם לצד הרב [[סלמן חוגי עבודי]]. | לאחר שהרב ששון דנגור, חותנו של הרב מוצפי, הקים את ישיבת "דורשי תורה", החל הרב יעקב ללמוד שם לצד הרב [[סלמן חוגי עבודי]]. | ||
בשנת [[ה'ת"ש]] (1940), בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו פרעות הפרהוד | בשנת [[ה'ת"ש]] ([[1940]]), בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר החלו פרעות [[הפרהוד]] ב[[יהדות עיראק|יהודי עיראק]] פתח את שערי [[מדרש בית זילכה]] כדי לאכסן בו את היהודים הרבים שגורשו מבתיהם. הוא אף גייס למענם תרומות מעשירי הקהילה{{הערה|1= הספר "חכמי בבל" עמ' 229-230}}. | ||
בשנת [[ה'תשי"א]] ([[1950]]) עלה ל[[ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], זאת לאחר ביקור בן חודש בארץ אצל רבו, הרב צדקה חוצין. לאחר עלייתו קבע את מקום לימודו ותפילתו ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "שמש צדקה" שייסד הרב צדקה חוצין, וכיהן שם כ[[שליח ציבור]] וכ[[ראש ישיבה]] למעלה משלושים שנה{{הערה|ב[[בית כנסת]] שמש צדקה שברחוב חגי נהגו לבוא להתפלל ב[[שבת]]ות אישים רבים ונכבדים; הפייטן רבי [[משה חבושה]], הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים ראש [[ישיבת נחלת יצחק]] נהג לבוא לשם ב[[שנות ה-70]], וכן הרב [[יעקב חיים סופר (הנין)|יעקב חיים סופר]] מראשי [[ישיבת כף החיים]] נהג לבוא לשם ב[[שנות ה-80]], והרב מורי [[יחיא עמר]] מרבני [[יהדות תימן]] ואביו של איש הצדקה רבי שלמה עמר זצ"ל בעלי [[חנות פלאפל שלמה]] ברחוב מלכי ישראל שנהג לחלק לחמים ולחמניות חינם כל לילה למתפללות ומתפללי [[הכותל המערבי]], במועדים וחגים היה מגיע לבקר שם הרב [[משה הלברשטאם]] מרבני [[העדה החרדית]]}}, כמו כן, כיהן כ[[אב בית הדין]] של [[העדה החרדית#בד"ץ העדה החרדית הספרדית|העדה החרדית הספרדית]] בירושלים. | |||
נודע כמתנגד חריף ל[[ציונות]] ואף אסר על השתתפות [[הבחירות לכנסת|בבחירות לכנסת ישראל]] וקרא להשתתף בהפגנות של [[נטורי קרתא]]{{הערה|{{מעריב|[[יהושע ביצור]]|שלושים שופרות יתקעו היום אחה"צ בעצרת צום בבתי אונגרן|19631031|8}}}}. | |||
==חיים אישיים ומשפחה== | |||
הרב יעקב מוצפי נשא לאשה את מרת שמחה (לבית משפחת דנגור, בת החכם הראשי [[ששון דנגור]]), ממנה היו לו 3 בנים{{הערה|[[משה חבושה]], "זכרונות בגדאד וירושלים", התשפ"ד, עמוד 292}}, אחד מהם, הפייטן ב[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] ב[[רמת גן]] רבי [https://www.bhol.co.il/news/194403 משה מוצפי]. התגורר ב[[שכונת גאולה]] ברחוב צפניה בירושלים, נפטר ב[[יום ראשון]] [[י"ג בסיוון]] [[ה'תשמ"ג]] ([[25 במאי]] [[1983]]) והוא כבן 83. ספד לו הרב [[בן ציון אבא שאול]] בעל ה[[אור לציון]] מראשי [[ישיבת פורת יוסף]]. נקבר בחלקת הבבלים ב[[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]]{{הערה|1={{הר הזיתים|19266}}}}. | |||
==מיקום== | |||
מקום דירתו של '''רבי יעקב מוצאפי''' הייתה ברחוב צפניה בירושלים בסמיכות לדירתם לשעבר של הציירת [[מרים חיה סוויסא]] ובעלה הרב [[משה סויסא]] מ[[ירושלים]] ראש כולל '''שערי תורה''' וראש כולל '''כתר דוד''' תלמידם של ראשי ישיבת [[פורת יוסף]] הרב [[יוסף חיים הכהן קופשיץ]] הרב [[משה חיים שלנגר]] והרב [[שלום כהן]]. | |||
==הנצחתו ב[[ישראל]]== | |||
בשנת [[2019]] יצא לאור שו"ת "'''תפארת יעקב'''" ב[[טקסט רץ הוצאה לאור|הוצאת טקסט רץ]], ובו מאות פסקי הלכה מאת הרב מוצפי, וכן קונטרס "'''ויחי יעקב'''" על תולדות חייו. כמו כן יצא ספר לזכרו בשם, ארי עלה מבבל. | |||
בשנת [[2024]] [[תשפ"ד]] יצא לאור ספר "ירושלים בתפארתה" עובדות והנהגות וחלק שני שו״ת תפארת יעקב עם פסקי דינים. | |||
על שמו רחובות בערים ב[[ארץ ישראל|ישראל]] ירושלים{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=4976 אתר עיריית ירושלים]}} ו[[ביתר עילית]]. | |||
== | ==נוסח מצבת קודשו== | ||
מקום | פ"נ איש האשכולות פוסק ומורה הוראה מרביץ תורה ברבים בארץ ובבבל והראב"ד לעדה החרדית הספרדית והראש ישיבת קרית ספר הרה"ג ח"ר יעקב מוצפי בן ר' עזרא ומזל טוב זצוק"ל נפטר ביום ראשון י"ג סיון תשמ"ג תנצב"ה. | ||
==מנהגיו הטובים ומתורתו== | |||
א. נהג ללבוש [[בגדי לבן]] ב[[שבת]] כמנהג המקובלים וקבע מקום לתפילתו ב[[שכונת גאולה]] בירושלים ב[[בית הכנסת]] שמש צדקה ברחוב חגי [[שכונת גאולה]] ירושלים{{הערה|בסמיכות ל[[ישיבת חברון]] גאולה ושטיבלאך [[חסידות באבוב]] הממוקמים באותו רחוב}}. ב. נהג לשבת בתפילות על בימת [[בית הכנסת]] שהייתה גבוהה עם מדרגות וב[[קבלת שבת]] היה שואג בקול גדול כ[[שאגת הארי]] את ה[[לכה דודי]]; <big>'''שָׁ'''</big>מוֹר '''וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד'''{{הערה|על פי לשון המדרש ב[[מכילתא דרבי ישמעאל]], {{ויקיטקסט|מכילתא מנוקדת ומעוצבת מסכתא דבחדש יתרו|מסכתא דבחדש}}, פרשה ז'.}}, | |||
'''הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד''', | |||
'''ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'''{{הערה|על פי לשון הפסוק ב{{תנך|זכריה|יד|ט}}.}}, | |||
'''לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה'''{{הערה|על פי לשון הפסוק ב{{תנך|ירמיהו|יג|יא}}.}} וגו' והקהל היה נרגש מאוד מקולו הקול [[קול יעקב]] וכל העם ראו את קולותיו כאש מתלקחת להבת שלהבת ואחזתם יראה דבקות ואהבה ושמחה עצומה, ובגמר תפילת [[ערבית של שבת]] היה מברך את הקהל אבות ובנים ולפעמים שהתור היה ארוך והיה ציבור רב ובפרט בלילות החגים היו מגיעים אנשים רבים גם מ[[חסיד|קהילות החסידות]] והיה מברך את כולם בכבוד ואהבה{{הערה|לאחר מכן היו ניגשים להתברך אצל החכם התימני מ[[יהדות תימן|בני תימן]] שהיה יושב למטה ב[[בית הכנסת]] המורי הישיש ששמו הרב [[יחיא עמר]] זצ"ל (יליד [[צנעא]]) שנשא לאשה את מרת נעמי עמר (ילידת [[ישראל]]) אביו של איש הצדקה והחסד ר' [[שלמה עמר]] ז"ל בעל [[חנות פלאפל שלמה]] המיתולוגית הנודעת לתהילה ב[[שכונת גאולה]] [[ירושלים]]}} מנהג ה[[ברכיה|ברכות]] נהג גם לעשות כן ב[[מוצאי שבת]] לאחר [[תפילת ערבית]]. ג. מנהג [[בית הכנסת]] שבו התפלל הנקרא '''שמש צדקה''' שבין [[מנחה של שבת]] ל[[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] לשיר [[זמירות שבת]] כגון הפיוטים [[כי אשמרה שבת]] ו[[יום השבת אין כמוהו]] ו[[יה ריבון]] ללוות את השבת המלכה כפי שכתוב ב[[רמב"ם]] כדרך המלווים מלך לפני צאתו מהעיר, אך זה לא לאור ה[[חשמל]] אלא לאור מנורות לוקס של [[נפט]] מחמת שלא השתמשו ב[[שבת]] ב[[חשמל]] וכדעת ה[[חזון איש]]. ד. לא זז מפסקי ה[[בן איש חי]] למרות שלפעמים הרבה היו לו תמיהות על דבריו. ה. נהג יחד עם הקהל ב[[שמחת תורה]] לקפץ ולרקד ולפזז ל[[כבוד התורה]] החביבה [[תורת משה]] כנער צעיר ואהבה בלי קץ במנהגי השירים הנפוצים של [[יהדות בבל]] ולפעמים היה מגיע הרב [[משה הלברשטאם]] מ[[בד"ץ]] [[העדה החרדית]] להשתתף בריקודים עימו{{הערה|ככה הובא בספר תולדותיו של הרב [[משה הלברשטאם]] ספר [https://hebrewbooks.org/57363 אוצר החכמה]}}. ו. נהג לכבוד [[שבת]] קודש לשאוף מהקופסת [[טבק]] ולומר "ריח ניחוח אישה ליהו"ה". ז. נהג לחלק לילדים ולקטנים שהגיעו עם הוריהם לקבל ברכותיו [[סוכריות]] כשהיו מגיעים ב[[ליל שבת]] להתברך והיו מונחים אצלו ב[[מגירה]] של ה[[סטנדר]] וזאת כדי לחבב עליהם את התפילה והתורה והמצוות, ותמיד קירב את צעירי הצאן לתורה ולתפילה בטענה ש"אם אין גדיים אין תיישים". ח. לא סמך על [[היתר מכירה]] ב[[שנת השמיטה]] כי נטה להחמיר. ט. למרות שנודע בהשתייכותו לחוג [[נטורי קרתא]] הקנאיים המתנגדים ל[[ציונות]] ידע לכבד כל [[בן אדם]] וכל חוג במישור האישי ללא הבדלים.{{הערה|וכפי שכתב בחידושיו; | |||
{{ציטוט|תוכן= בעניין 'אהבת ישראל', מלמד הנהגת העולם שיהיו כל היצורים צריכים זו לזו וזה לזה, כמו שנאמר ([[ספר במדבר]] פרק ח פסוקים ב-ד), "דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו '''[[בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת]]''' אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃" - ידוע שעילוי ישראל ב[[עולם הזה]], בשביל שני דברים אלו: האחד, הוא '''[[אמונה]]''' - אמונתם בהשגחת ה', שלא יחשבו העולם כמנהגו נוהג, וכל העניינים נעשים בטבע. אלא, צריך שיאמינו שהכל נעשה בהשגחתו יתברך. והטבע מסור בידו יתברך, ו"כאשר יחפוץ יטלו" [נראה דט"ס וצריך לומר: יטנו]{{הערה|כלשון [[שלמה המלך|שלמה המלך בן דוד המלך בן ישי בן עובד]] בהמקרא ב[[משלי]] ([[ספר משלי]] כא, א); פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְהֹוָ֑ה עַֽל־כׇּל־'''אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃'''}}. ועניין השני, '''שלום ואחדות''' - כי קיום [[ישראל]] תלוי ב[[שלום]] ואחדות, אין צריך לומר, אל האדם הדומה לו, אלא אפילו '''אדם חשוב [[עשיר]] ונכבד''', עם '''אדם [[קל]] שבקלים'''. ולכך עשה השם יתברך, הנהגת העולם, שיהיו כל היצורים צריכים זא"ז, אפילו ה[[מלך]], צריך לקל שבקלים. והגדול צריך לקטן, כדי שידעו בני אדם שקיום הנבראים, יהיה על ידי חיבור ואחדות ושלום. | |||
ובזה יובן רמז הכתוב כאן: '''בְּהַעֲלוֹתְךָ''' - ב' העלותך: כלומר שני דברים. '''אֶת־הַנֵּרוֹת''' - אלו הנשמות של ישראל, שנקראים נרות. האחד הוא, וְזֶ֨ה '''מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙''' מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה - האמונה בהשגחת ה' יתברך שעושה ויעשה לכל המעשים, והשני הוא '''מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב'''{{הערה|'''מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב''' ראשי תיבות '''מ'''לך '''ה'''ארץ '''ק'''ל '''ש'''בקלים '''ה'''תלויים '''ז'''ו '''ב'''זה/'''ז'''ה '''ב'''זו}} - כלומר, צריך להיות חיבור אחד, כמו המקשה שהיא חתיכה אחת.|מקור= | |||
חכם '''יַעַקֹב מּוּצַפִי''', ספר 'ארי עלה מבבל', מתוך דרוש שדרש ביום ה-30 לפטירת אחיו הרב '''דַּוִד מּוּצַפִי''' אל השומעים, דף קע"ו-קע"ח, ירושלים, [[1986]] [[תשמ"ו]]}}}} | |||
== לקריאה נוספת == | |||
* בן יצחק נעימי (מחבר), אהרן שלום (עורך), ספר '''ארי עלה מבבל -''' תולדות חייו של ר' יעקב מוצפי. | |||
* [[יהושע משה]], בתוך ספר [[קץ הימין]] (הודפס ירושלים [[1967]] [[תשכ"ז]]), מאת הרב [[יהושע משה]] רב [[גבעתיים]]. | |||
* משה ש. שבת, '''[[ישיבות בגדאד]] - התהוותן והשפעתן לדורות''', כרך ב (ירושלים [[2019]] [[תשע"ט]]), עמ' 488–496. | |||
* ה[[פייטן]] רבי [[משה חבושה]], ספר '''זכרונות בגדאד וירושלים''' קטעים נכבדים על תולדות חיי הרב יעקב מוצפי ו[[בית הכנסת]] שמש צדקה, [[יולי]] [[2024]]. | |||
* יוסף מויאל, '''שו"ת תפארת יעקב''' - בו יבואו פסקים ומנהגים/מאת רבי יעקב מוצפי; והחלק השני: '''ויחי יעקב''': יבואו בו עובדות והנהגות על סדר אל"ף בי"ת סדורות, אשר יימשך בהם לב הקורא ליראת ה' טהורה; והחלק השלישי: '''קונטרס זיכרון דוד''': קווים לדמותו של בני האברך רבי דוד מויאל זצ"ל; ליקט וערך יוסף מויאל; עורך ראשי: הרב מאיר גבאי. ירושלים : [יוסף מויאל], [תשפ"א 2021]. | |||
* [https://moreshet-maran.com/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%92-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%92%D7%93/ המרכז למורשת מרן, תולדות חייו של הרב מוצפי] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* {{אתר החכם היומי}} | |||
* אתר [[אוצר החכמה]] הרב [[ארז סלע]] [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=46171 הרב יעקב מוצפי, פורום אוצר החכמה]. | |||
* [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/7805667/Sephardi_Rabbis_and_Religious_Radicalism_Toward_a_Revision_Hebrew_ 'חכמי המזרח והקנאות הדתית: נקודות לקראת בחינה מחודשת', אקדמות י (תשס"א), עמ' 310-307]. | |||
* [http://hazzan.qpon.co.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=221832, רבי יעקב מוצפי]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} באתר "מסורת יהודי עיראק". | |||
* הרב [[יוסף אלנקווה]], [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=23387 סיפורים על הרב יעקב מוצפי מפי הרב [[מרדכי אליהו]]]. | |||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מוצפי, יעקב}} | |||
{{בקרת זהויות}} | |||
[[קטגוריה:עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ספרדיים ישראלים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים עיראקים]] | |||
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1899]] | |||
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1983]] | |||
[[קטגוריה:אבות בתי דין]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי מדרש תלמוד תורה]] | |||
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הבבלים]] | |||
[[קטגוריה:ישראלים ילידי עיראק]] | |||
[[קטגוריה:מקובלים ישראלים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת מוצפי]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:24, 16 במרץ 2026
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית;
תבנית:אישיות רבנית הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס, 1899 – י"ג בסיוון ה'תשמ"ג, 25 במאי 1983) היה אב בית הדין של בד"ץ העדה החרדית הספרדית בירושלים.
תולדות חיים וביוגרפיה[עריכה]
נולד לרב עזרא ולמזל טוב בבגדאד, עיראק, בשנת 1899 (ה'תר"ס). את רוב חינוכו קיבל מידי סבו, הרב משה מוצפי, ובהמשך החל ללמוד בתלמוד תורה "מדרש תלמוד תורה" לצד בן דודו הרב סלמאן מוצפי, שם למד גם מפי הרב מנשה שהרבני. בבגרותו עבר ללמוד בישיבת "מדרש בית זלכה", שם למד תורה מפיהם של המקובל הרב אפרים הכהן, הרב שמעון אגסי והרב צדקה חוצין.
לאחר שהרב ששון דנגור, חותנו של הרב מוצפי, הקים את ישיבת "דורשי תורה", החל הרב יעקב ללמוד שם לצד הרב סלמן חוגי עבודי.
בשנת ה'ת"ש (1940), בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו פרעות הפרהוד ביהודי עיראק פתח את שערי מדרש בית זילכה כדי לאכסן בו את היהודים הרבים שגורשו מבתיהם. הוא אף גייס למענם תרומות מעשירי הקהילה[1].
בשנת ה'תשי"א (1950) עלה לישראל והתיישב בירושלים, זאת לאחר ביקור בן חודש בארץ אצל רבו, הרב צדקה חוצין. לאחר עלייתו קבע את מקום לימודו ותפילתו בבית הכנסת "שמש צדקה" שייסד הרב צדקה חוצין, וכיהן שם כשליח ציבור וכראש ישיבה למעלה משלושים שנה[2], כמו כן, כיהן כאב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.
נודע כמתנגד חריף לציונות ואף אסר על השתתפות בבחירות לכנסת ישראל וקרא להשתתף בהפגנות של נטורי קרתא[3].
חיים אישיים ומשפחה[עריכה]
הרב יעקב מוצפי נשא לאשה את מרת שמחה (לבית משפחת דנגור, בת החכם הראשי ששון דנגור), ממנה היו לו 3 בנים[4], אחד מהם, הפייטן בבתי הכנסת ברמת גן רבי משה מוצפי. התגורר בשכונת גאולה ברחוב צפניה בירושלים, נפטר ביום ראשון י"ג בסיוון ה'תשמ"ג (25 במאי 1983) והוא כבן 83. ספד לו הרב בן ציון אבא שאול בעל האור לציון מראשי ישיבת פורת יוסף. נקבר בחלקת הבבלים בהר הזיתים[5].
מיקום[עריכה]
מקום דירתו של רבי יעקב מוצאפי הייתה ברחוב צפניה בירושלים בסמיכות לדירתם לשעבר של הציירת מרים חיה סוויסא ובעלה הרב משה סויסא מירושלים ראש כולל שערי תורה וראש כולל כתר דוד תלמידם של ראשי ישיבת פורת יוסף הרב יוסף חיים הכהן קופשיץ הרב משה חיים שלנגר והרב שלום כהן.
הנצחתו בישראל[עריכה]
בשנת 2019 יצא לאור שו"ת "תפארת יעקב" בהוצאת טקסט רץ, ובו מאות פסקי הלכה מאת הרב מוצפי, וכן קונטרס "ויחי יעקב" על תולדות חייו. כמו כן יצא ספר לזכרו בשם, ארי עלה מבבל.
בשנת 2024 תשפ"ד יצא לאור ספר "ירושלים בתפארתה" עובדות והנהגות וחלק שני שו״ת תפארת יעקב עם פסקי דינים.
על שמו רחובות בערים בישראל ירושלים[6] וביתר עילית.
נוסח מצבת קודשו[עריכה]
פ"נ איש האשכולות פוסק ומורה הוראה מרביץ תורה ברבים בארץ ובבבל והראב"ד לעדה החרדית הספרדית והראש ישיבת קרית ספר הרה"ג ח"ר יעקב מוצפי בן ר' עזרא ומזל טוב זצוק"ל נפטר ביום ראשון י"ג סיון תשמ"ג תנצב"ה.
מנהגיו הטובים ומתורתו[עריכה]
א. נהג ללבוש בגדי לבן בשבת כמנהג המקובלים וקבע מקום לתפילתו בשכונת גאולה בירושלים בבית הכנסת שמש צדקה ברחוב חגי שכונת גאולה ירושלים[7]. ב. נהג לשבת בתפילות על בימת בית הכנסת שהייתה גבוהה עם מדרגות ובקבלת שבת היה שואג בקול גדול כשאגת הארי את הלכה דודי; שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד[8], הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד, ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד[9], לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה[10] וגו' והקהל היה נרגש מאוד מקולו הקול קול יעקב וכל העם ראו את קולותיו כאש מתלקחת להבת שלהבת ואחזתם יראה דבקות ואהבה ושמחה עצומה, ובגמר תפילת ערבית של שבת היה מברך את הקהל אבות ובנים ולפעמים שהתור היה ארוך והיה ציבור רב ובפרט בלילות החגים היו מגיעים אנשים רבים גם מקהילות החסידות והיה מברך את כולם בכבוד ואהבה[11] מנהג הברכות נהג גם לעשות כן במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית. ג. מנהג בית הכנסת שבו התפלל הנקרא שמש צדקה שבין מנחה של שבת לתפילת ערבית של מוצאי שבת לשיר זמירות שבת כגון הפיוטים כי אשמרה שבת ויום השבת אין כמוהו ויה ריבון ללוות את השבת המלכה כפי שכתוב ברמב"ם כדרך המלווים מלך לפני צאתו מהעיר, אך זה לא לאור החשמל אלא לאור מנורות לוקס של נפט מחמת שלא השתמשו בשבת בחשמל וכדעת החזון איש. ד. לא זז מפסקי הבן איש חי למרות שלפעמים הרבה היו לו תמיהות על דבריו. ה. נהג יחד עם הקהל בשמחת תורה לקפץ ולרקד ולפזז לכבוד התורה החביבה תורת משה כנער צעיר ואהבה בלי קץ במנהגי השירים הנפוצים של יהדות בבל ולפעמים היה מגיע הרב משה הלברשטאם מבד"ץ העדה החרדית להשתתף בריקודים עימו[12]. ו. נהג לכבוד שבת קודש לשאוף מהקופסת טבק ולומר "ריח ניחוח אישה ליהו"ה". ז. נהג לחלק לילדים ולקטנים שהגיעו עם הוריהם לקבל ברכותיו סוכריות כשהיו מגיעים בליל שבת להתברך והיו מונחים אצלו במגירה של הסטנדר וזאת כדי לחבב עליהם את התפילה והתורה והמצוות, ותמיד קירב את צעירי הצאן לתורה ולתפילה בטענה ש"אם אין גדיים אין תיישים". ח. לא סמך על היתר מכירה בשנת השמיטה כי נטה להחמיר. ט. למרות שנודע בהשתייכותו לחוג נטורי קרתא הקנאיים המתנגדים לציונות ידע לכבד כל בן אדם וכל חוג במישור האישי ללא הבדלים.[15]
לקריאה נוספת[עריכה]
- בן יצחק נעימי (מחבר), אהרן שלום (עורך), ספר ארי עלה מבבל - תולדות חייו של ר' יעקב מוצפי.
- יהושע משה, בתוך ספר קץ הימין (הודפס ירושלים 1967 תשכ"ז), מאת הרב יהושע משה רב גבעתיים.
- משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, כרך ב (ירושלים 2019 תשע"ט), עמ' 488–496.
- הפייטן רבי משה חבושה, ספר זכרונות בגדאד וירושלים קטעים נכבדים על תולדות חיי הרב יעקב מוצפי ובית הכנסת שמש צדקה, יולי 2024.
- יוסף מויאל, שו"ת תפארת יעקב - בו יבואו פסקים ומנהגים/מאת רבי יעקב מוצפי; והחלק השני: ויחי יעקב: יבואו בו עובדות והנהגות על סדר אל"ף בי"ת סדורות, אשר יימשך בהם לב הקורא ליראת ה' טהורה; והחלק השלישי: קונטרס זיכרון דוד: קווים לדמותו של בני האברך רבי דוד מויאל זצ"ל; ליקט וערך יוסף מויאל; עורך ראשי: הרב מאיר גבאי. ירושלים : [יוסף מויאל], [תשפ"א 2021].
- המרכז למורשת מרן, תולדות חייו של הרב מוצפי
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תבנית:אתר החכם היומי
- אתר אוצר החכמה הרב ארז סלע הרב יעקב מוצפי, פורום אוצר החכמה.
- בנימין בראון, 'חכמי המזרח והקנאות הדתית: נקודות לקראת בחינה מחודשת', אקדמות י (תשס"א), עמ' 310-307.
- רבי יעקב מוצפיתבנית:קישור שבור באתר "מסורת יהודי עיראק".
- הרב יוסף אלנקווה, סיפורים על הרב יעקב מוצפי מפי הרב מרדכי אליהו.
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ הספר "חכמי בבל" עמ' 229-230
- ↑ בבית כנסת שמש צדקה שברחוב חגי נהגו לבוא להתפלל בשבתות אישים רבים ונכבדים; הפייטן רבי משה חבושה, הרב יצחק כדורי זקן המקובלים ראש ישיבת נחלת יצחק נהג לבוא לשם בשנות ה-70, וכן הרב יעקב חיים סופר מראשי ישיבת כף החיים נהג לבוא לשם בשנות ה-80, והרב מורי יחיא עמר מרבני יהדות תימן ואביו של איש הצדקה רבי שלמה עמר זצ"ל בעלי חנות פלאפל שלמה ברחוב מלכי ישראל שנהג לחלק לחמים ולחמניות חינם כל לילה למתפללות ומתפללי הכותל המערבי, במועדים וחגים היה מגיע לבקר שם הרב משה הלברשטאם מרבני העדה החרדית
- ↑ תבנית:מעריב
- ↑ משה חבושה, "זכרונות בגדאד וירושלים", התשפ"ד, עמוד 292
- ↑ תבנית:הר הזיתים
- ↑ אתר עיריית ירושלים
- ↑ בסמיכות לישיבת חברון גאולה ושטיבלאך חסידות באבוב הממוקמים באותו רחוב
- ↑ על פי לשון המדרש במכילתא דרבי ישמעאל,
- מכילתא מנוקדת ומעוצבת מסכתא דבחדש יתרו ב'ויקיטקסט', פרשה ז'.
- ↑ על פי לשון הפסוק בתבנית:תנך.
- ↑ על פי לשון הפסוק בתבנית:תנך.
- ↑ לאחר מכן היו ניגשים להתברך אצל החכם התימני מבני תימן שהיה יושב למטה בבית הכנסת המורי הישיש ששמו הרב יחיא עמר זצ"ל (יליד צנעא) שנשא לאשה את מרת נעמי עמר (ילידת ישראל) אביו של איש הצדקה והחסד ר' שלמה עמר ז"ל בעל חנות פלאפל שלמה המיתולוגית הנודעת לתהילה בשכונת גאולה ירושלים
- ↑ ככה הובא בספר תולדותיו של הרב משה הלברשטאם ספר אוצר החכמה
- ↑ כלשון שלמה המלך בן דוד המלך בן ישי בן עובד בהמקרא במשלי (ספר משלי כא, א); פַּלְגֵי־מַ֣יִם לֶב־מֶ֭לֶךְ בְּיַד־יְהֹוָ֑ה עַֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ׃
- ↑ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב ראשי תיבות מלך הארץ קל שבקלים התלויים זו בזה/זה בזו
- ↑ וכפי שכתב בחידושיו;
בעניין 'אהבת ישראל', מלמד הנהגת העולם שיהיו כל היצורים צריכים זו לזו וזה לזה, כמו שנאמר (ספר במדבר פרק ח פסוקים ב-ד), "דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃" - ידוע שעילוי ישראל בעולם הזה, בשביל שני דברים אלו: האחד, הוא אמונה - אמונתם בהשגחת ה', שלא יחשבו העולם כמנהגו נוהג, וכל העניינים נעשים בטבע. אלא, צריך שיאמינו שהכל נעשה בהשגחתו יתברך. והטבע מסור בידו יתברך, ו"כאשר יחפוץ יטלו" [נראה דט"ס וצריך לומר: יטנו][13]. ועניין השני, שלום ואחדות - כי קיום ישראל תלוי בשלום ואחדות, אין צריך לומר, אל האדם הדומה לו, אלא אפילו אדם חשוב עשיר ונכבד, עם אדם קל שבקלים. ולכך עשה השם יתברך, הנהגת העולם, שיהיו כל היצורים צריכים זא"ז, אפילו המלך, צריך לקל שבקלים. והגדול צריך לקטן, כדי שידעו בני אדם שקיום הנבראים, יהיה על ידי חיבור ואחדות ושלום. ובזה יובן רמז הכתוב כאן: בְּהַעֲלוֹתְךָ - ב' העלותך: כלומר שני דברים. אֶת־הַנֵּרוֹת - אלו הנשמות של ישראל, שנקראים נרות. האחד הוא, וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה - האמונה בהשגחת ה' יתברך שעושה ויעשה לכל המעשים, והשני הוא מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב[14] - כלומר, צריך להיות חיבור אחד, כמו המקשה שהיא חתיכה אחת.
– חכם יַעַקֹב מּוּצַפִי, ספר 'ארי עלה מבבל', מתוך דרוש שדרש ביום ה-30 לפטירת אחיו הרב דַּוִד מּוּצַפִי אל השומעים, דף קע"ו-קע"ח, ירושלים, 1986 תשמ"ו