פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסא ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסא ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסא|ד}}


== סעיף ד | קבלת שבת 'בברכו'  ==
'''מרדכי:''' מאחר שאמרו הציבור ברכו- אסור לטמון או לערב, כיוון שקיבלו בזה שבת.
'''בית יוסף:''' כבר מאמירת מזמור שיר ליום השבת.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' משעת עניית ברכו הוי שבת לכל דבר למרות שעדיין יום, ולדידן משעת אמירת מזמור שיר.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>בסעיף זה משמע מהשו&quot;ע שאם יחיד קיבל על עליו שבת, נאסר בכל השבותים אפילו אם הם לצורך שבת (וחמור דינו מבין השמשות), אומנם בסימן שצג, ב משמע שהשו&quot;ע מקל בקבלת שבת לעניין שבותים. וביארו האחרונים שיש חילוק בין קבלת היחיד לבדו, שאז מותר לו כל השבותים כמו בבין השמשות לבין קבלת הציבור שנאסר בכל השבותים. ואומנם מביאור הגר&quot;א משמע שהחמיר בקבלת שבת.</p></blockquote></li></ol>
☜ ואפשר להקל בהצטרף ספק נוסף<ref>עיין בשש&quot;כ (מו, סעיפים יח- יט) שנראה מדבריו שהקל במי שקיבל שבת לעשות מלאכות כדין בין השמשות כפשט דברי המשנ&quot;ב בס&quot;ק כח. אומנם סייג זאת (סעיף יד) שאם התפלל היחיד תפילת שבת ממש נאסר בכל מלאכות שבת כשבת עצמה, ובהערה (סח) ביאר על פי הגר&quot;ז שאם הזכיר שבת בפיו הרי שקיבל על עצמו את שבת עצמה ולא רק תוספת שבת ולכן נאסר בכל המלאכות ממש (ועם זאת מותר לו לומר לחברו לעשות בשבילו מלאכות, ע&quot;ש בסעיף כא)</ref> '''(ביה&quot;ל). '''
<ol start="2">
<li><blockquote><p>אם הציבור קיבלו עליהם שבת, אפילו היחיד נגרר אחריהם. אם כך, ההיתר של סעיף א בבין השמשות אינו מצוי כיוון שכל אדם נמצא בתוך קהילה יהודית שקיבלה על עצמה שבת כבר, ואם כן אסור לעשות את כל השבותים '''(משנ&quot;ב).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>במקומות שנהגו לומר לכה דודי - מאותו זמן נחשב שקיבלו שבת '''(דרך חכמה)'''.</p></blockquote></li></ol>
===  סיכום דין המקבל עליו תוספת שבת ===
דין המקבל שבת, מהקל אל החמור:
'''1.''' המקבל על עצמו שבת שעה או שעתיים לבדו, יכול לבקש אפילו מישראל חברו שיעשה לו כל מלאכה או לעשות בעצמו איסורי שבות לצורך מצווה או צורך גדול (רסג, יז).
'''2.''' המקבל על עצמו שבת הרבה לפני זמנה עם ציבור<ref>וכן מי שהתפלל של שבת לבדו (עיין בהערה הקודמת).</ref> (עניית ברכו) אסור במלאכות (ולצורך גדול מקילים בזה) אבל יכול לבקש מגוי לצורך מצווה או מישראל חברו אם אותו חבר לא נגרר אחרי הציבור (סעיפים א' וד').
'''3.''' אם לא קיבל שבת, (או שקיבל שבת לבדו, ביה&quot;ל) והגיע ביה&quot;ש, מותר בשבותים המסוימים (עירוב ולעשר דמאי וכו'). (סעיף א). ודין זה אינו מצוי כיוון שאם נמצא בתוך קהילה יהודית הרי ששבת נכנסה לו גם אם לא קיבל אותה במפורש (משנ&quot;ב).
'''5.''' המקבל על עצמו שבת החל מחצי שעה לפני שקיעה (שאז בכל המקומות מקבלים שבת כבר) אסור במלאכות אפילו לצורך מצווה ואסור לבקש מגוי אלא לצורך מצווה (משנ&quot;ב בסעיף ב וסעיף ד).
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ד | קבלת שבת 'בברכו'  ==
מרדכי: מאחר שאמרו הציבור ברכו- אסור להטמין או לערב, כיוון שקיבלו בזה שבת.
בית יוסף: כבר מאמירת מזמור שיר ליום השבת.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: משעת עניית ברכו הוי שבת לכל דבר למרות שעדיין יום, ולדידן משעת אמירת &quot;מזמור שיר&quot;.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>בסעיף זה משמע מהשו&quot;ע שאם יחיד קיבל על עליו שבת, נאסר בכל השבותים אפילו אם הם לצורך שבת (וחמור דינו מבין השמשות), אמנם בסימן שצג, ב משמע שהשו&quot;ע מקל בקבלת שבת לעניין שבותים. וביארו האחרונים שיש חילוק בין קבלת היחיד לבדו, שאז מותר לו כל השבותים כמו בבין השמשות לבין קבלת הציבור שנאסר בכל השבותים. ואומנם מביאור הגר&quot;א משמע שהחמיר בקבלת שבת.</p></blockquote></li></ol>
☜ ואפשר להקל בהצטרף ספק נוסף<ref>עיין '''בשש&quot;כ''' (מו, סעיפים יח- יט) שנראה מדבריו שהקל במי שקיבל שבת לעשות מלאכות כדין בין השמשות כפשט דברי '''המשנ&quot;ב''' בס&quot;ק כח. אומנם סייג זאת (סעיף יד) שאם התפלל היחיד תפילת שבת ממש נאסר בכל מלאכות שבת כשבת עצמה, ובהערה (סח) ביאר על פי '''הגר&quot;ז''' שאם הזכיר שבת בפיו הרי שקיבל על עצמו את שבת עצמה ולא רק תוספת שבת ולכן נאסר בכל המלאכות ממש (ועם זאת מותר לו לומר לחברו לעשות בשבילו מלאכות, ע&quot;ש בסעיף כא).</ref> (ביה&quot;ל).
<ol start="2">
<li><blockquote><p>אם הציבור קיבלו עליהם שבת, היחיד נגרר אחריהם. אם כך, ההיתר של סעיף א בבין השמשות אינו מצוי כיוון שכל אדם נמצא בתוך קהילה יהודית שקיבלה על עצמה שבת כבר, ואם כן אסור לעשות את כל השבותים (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>במקומות שנהגו לומר &quot;לכה דודי&quot; - מאותו זמן נחשב שקיבלו שבת (דרך חכמה).</p></blockquote></li></ol>
== ==
===  סיכום דין המקבל עליו תוספת שבת ===
דין המקבל שבת, מהקל אל החמור:
1. המקבל על עצמו שבת שעה או שעתיים לבדו, יכול לבקש אפילו מישראל חברו שיעשה לו כל מלאכה או לעשות בעצמו איסורי שבות לצורך מצווה או צורך גדול (רסג, יז).
2. המקבל על עצמו שבת הרבה לפני זמנה עם ציבור<ref>וכן מי שהתפלל של שבת לבדו (עיין בהערה הקודמת).</ref> (עניית ברכו) אסור במלאכות (ולצורך גדול מקילים בזה) אבל יכול לבקש מגוי לצורך מצווה או מישראל חברו אם אותו חבר לא נגרר אחרי הציבור (סעיפים א' וד').
3. אם לא קיבל שבת, (או שקיבל שבת לבדו, ביה&quot;ל) והגיע ביה&quot;ש, מותר בשבותים המסוימים (עירוב ולעשר דמאי וכו'). (סעיף א). ודין זה אינו מצוי כיוון שאם נמצא בתוך קהילה יהודית הרי שנמשך אחריהם אף אם לא קיבל במפורש (משנ&quot;ב).
5. המקבל על עצמו שבת החל מחצי שעה לפני שקיעה (שאז בכל המקומות מקבלים שבת כבר) אסור במלאכות אפילו לצורך מצווה ואסור לבקש מגוי אלא לצורך מצווה (משנ&quot;ב בסעיף ב וסעיף ד).
'''<br />
'''
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:09, 22 בדצמבר 2020