פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רמד ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רמד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רמד|ב}}


== סעיף ב | מלאכת תלוש לצורך מחובר ==
<blockquote>בירושלמי (שם) נחלקו ת&quot;ק ורבי שמעון בן אלעזר לגבי בעלי מלאכה שעושים מלאכה בביתם לצורך יהודי, לדעת ת&quot;ק מותר בכל אופן ולדעת רשב&quot;א רק במלאכת תלוש מותר. והלכה כרשב&quot;א.
הראשונים למדו מכך לאסור מלאכה הקשורה למחובר גם אם נעשית בבית הגוי.
</blockquote>
◄ '''רא&quot;ש, תוספות, הגהות מימוניות וסמ&quot;ג:''' אסור שגוי יפסול לבנים ויתקן הקורות אפילו בביתו, כיוון שזה לצורך מחובר.
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע.'''
</blockquote>
◄ '''כלבו:''' אם המלאכה אינה מפורסמת מותר.
<blockquote>☜ כך פוסק '''רמ&quot;א.''' (הרמ&quot;א התיר דווקא אם הסיתות או הבנייה לא ניכרים שהם לצורך הבניין, כגון שהוא בבית הגוי או רחוק מהבניין '''(משנ&quot;ב)''').
⤶ המשנ&quot;ב מעיר כמה הערות בדין זה:
</blockquote>
<ol style="list-style-type: decimal;">
<li><blockquote><p>כוונתו להקל גם למלאכת מחובר כיוון שאינה ידועה כשל יהודי.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אינו צריך למחות בגוי אבל אסור לומר לו לעבוד בשבת.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור שהגוי יעשה סמוך לבניין כיוון שניכר הדבר שעושה בשביל אותו בניין.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>☜ '''לדינא:''' אפשר להקל בסיתות אבנים כשאינו מפורסם, (ואפשר שאף השו&quot;ע יודה בזה). במחובר צריך להחמיר אפילו כשלא ידוע שזה של היהודי כי יש לחוש לשכניו או בני ביתו.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם הגוי מסתת אבנים ששייכות לו, אפילו אם אומר שעושה את זה בשביל היהודי אין איסור בדבר '''(דגול מרבבה, רדב&quot;ז)'''. אמנם אם עושה בסמוך לבניין, משום מראית עין אסור '''(רדב&quot;ז).'''</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם הגוי מתקן את האבנים באיסור יש למחות בידו '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ סיתת אבנים בדיעבד ===
נחלקו הראשונים מה הדין אם הגוי שיקע בבית את האבנים שעשה בשבת:
◄ '''טור:''' אם עשה, אסור לשקעם בביתו.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' לא ישקעם בבניין (כוונתו לחומרא ולא שאסור מדינא '''(ביה&quot;ל)''').
</blockquote>
◄ '''רבינו ירוחם:''' אין איסור מדינא לשקעם בביתו אלא חומרא בעלמא.
◄ '''תרומה:''' ספק אם מותר.
<blockquote>⤶ בסימן תקמג כתב הטור שנכון להחמיר ולא לתת את האבנים שסיתת הגוי, לעומת זאת כאן הטור אסר מדינא. נחלקו האחרונים ביישוב דבריו:
◄ '''תוספת שבת:''' אם רוצה לשקע לכתחילה את האבנים אסור (וזה כוונתו כאן), ואם שיקע נכון להחמיר (מג&quot;א: גם אם רוצה לשקע לכתחילה נחשב הדבר למקום הפסד ואין לאסור בדיעבד<ref>אם כך, כיצד מיושבים דברי הטור? אולי כוונת הביה&quot;ל בהביאו את דברי המג&quot;א לומר שלפי המג&quot;א אין תירוצו של התוספת שבת נכון לדינא ולכן צריך ליישב אחרת.</ref>).
◄ '''ביה&quot;ל:''' באמת נכון רק להחמיר, ולכן שינה לשון השו&quot;ע מדברי הטור<ref>ונראה מדבריו שהבין שאכן יש סתירה בדברי הטור, והשו&quot;ע הכריע להקל בזה כמו שכתב הטור שם.</ref>.
☜ '''לדינא:''' מותר לכתחילה לשקעם בבניין (ואפילו אין צורך להחמיר לכתחילה) '''(משנ&quot;ב בסעיף ג)'''.
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ב | מלאכת תלוש לצורך מחובר ==
<blockquote>בירושלמי (שם) נחלקו ת&quot;ק ורבי שמעון בן אלעזר לגבי בעלי מלאכה שעושים מלאכה בביתם לצורך יהודי, לדעת ת&quot;ק מותר בכל אופן ולדעת רשב&quot;א רק במלאכת תלוש מותר. והלכה כרשב&quot;א.
</blockquote>
'''''◄''''' רא&quot;ש, תוספות, הגהות מימוניות וסמ&quot;ג: מכאן שאסור שגוי יפסול לבנים ויתקן הקורות אפילו בביתו, כיוון שזה לצורך מחובר.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע.
</blockquote>
'''''◄''''' כלבו: אם המלאכה אינה מפורסמת מותר.
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א. (הרמ&quot;א התיר דווקא אם הסיתות או הבנייה לא ניכרים שהם לצורך הבניין, כגון שהוא בבית הגוי או רחוק מהבניין (משנ&quot;ב)).
⤶ משנ&quot;ב מעיר כמה הערות בדין זה:
</blockquote>
<ol style="list-style-type: decimal;">
<li><blockquote><p>כוונתו להקל גם למלאכת מחובר כיוון שאינה ידועה כשל יהודי.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אינו צריך למחות בגוי, אך אסור לומר לו לעבוד בשבת.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אסור שהגוי יעשה סמוך לבניין כיוון שניכר הדבר שעושה בשביל אותו בניין.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>☜ לדינא: אפשר להקל בסיתות אבנים כשאינו מפורסם, (ואפשר שאף השו&quot;ע יודה בזה). במחובר צריך להחמיר אפילו כשלא ידוע שזה של היהודי כי יש לחוש לשכניו או בני ביתו.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אם הגוי מסתת אבנים השייכות לו, אפילו אומר שעושה זאת עבור היהודי, אין איסור בדבר (רדב&quot;ז, דגול מרבבה). אמנם אם עושה בסמוך לבניין, משום מראית עין אסור (רדב&quot;ז).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם הגוי מתקן את האבנים באיסור יש למחות בידו (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ סיתת אבנים בדיעבד ===
נחלקו הראשונים מה הדין אם הגוי שיקע בבית את האבנים שעשה בשבת:
'''''◄''''' טור: אם עשה, אסור לשקעם בביתו.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: לא ישקעם בבניין (כוונתו לחומרא, ולא מדינא (ביה&quot;ל)).
</blockquote>
'''''◄''''' רבינו ירוחם: אין איסור מדינא לשקעם בביתו אלא חומרא בעלמא.
'''''◄''''' תרומה: ספק אם מותר.
<blockquote>⤶ בסימן תקמג כתב הטור שנכון להחמיר ולא לתת את האבנים שסיתת הגוי, לעומת זאת כאן הטור אסר מדינא. נחלקו האחרונים ביישוב דבריו:
'''''◄''''' תוספת שבת: אם רוצה לשקע לכתחילה את האבנים אסור (וזה כוונתו כאן), ואם שיקע נכון להחמיר ('''מג&quot;א:''' גם אם רוצה לשקע לכתחילה נחשב הדבר למקום הפסד ואין לאסור בדיעבד<ref>אם כך, כיצד מיושבים דברי הטור? אולי כוונת הביה&quot;ל בהביאו את דברי המג&quot;א לומר שלפי המג&quot;א אין תירוצו של התוספת שבת נכון לדינא ולכן צריך ליישב אחרת.</ref>).
'''''◄''''' ביה&quot;ל: באמת נכון רק להחמיר, ולכן שינה לשון השו&quot;ע מדברי הטור<ref>ונראה מדבריו שהבין שאכן יש סתירה בדברי הטור, והשו&quot;ע הכריע להקל בזה כמו שכתב הטור שם.</ref>.
☜ לדינא: מותר לכתחילה לשקעם בבניין (ואפילו אין צורך להחמיר לכתחילה) (משנ&quot;ב בסעיף ג).
</blockquote>
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:02, 22 בדצמבר 2020