פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים ערב ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעב ו|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעב|ו}}


== סעיף ו | יין צימוקים ==
<blockquote>הברייתא (צז:) מזכירה שמותר לקדש על יין צימוקים.
</blockquote>
'''רי&quot;ף, רא&quot;ש, רמב&quot;ם, טור וריב&quot;ש:''' רק אם יש עוד לחלוחית בצימוקים ואם יסחטו אותם יצא דבש מהם - כשרים. אבל אם יבשו לגמרי ורק על ידי שרייה במים יוצא מהם טעם - פסול לקידוש.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' יין צימוקים מקדשים עליו, '''רמ&quot;א:''' והוא שיש בו לחלוחית בלא שרייה.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>'''אופן עשייתו:''' כותש צימוקים ונותן עליהם מים ותוסס, ואחרי שלושה ימים נקרא יין '''(ט&quot;ז ומשנ&quot;ב).''' ויש אומרים שצריך לסחוט את גוף הצימוקים, ואז לא צריך להשרות שלושה ימי במים '''(משכנות יעקב)'''. ולכתחילה יש להזהר בזה '''(שער הציון)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>צריך להזהר שהצימוקים יהיו לפחות אחד משישה (מלגיו) במים, אחרת אין זה יין ופסול (כמו שכתוב בסימן רד<ref><p>ויש להדגיש שלדעת השו&quot;ע שיעור היין שונה, אלא אחד לארבע.</p></ref>) '''(בכור שור)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>◄ '''לדעת הבכור שור:''' משערים את הצימוקים אחר שתפחו במים.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ '''לדעת היד אפרים ודרך החיים:''' משערים כזמן שנתן אותם במים.
◄ '''לדעת המשכנות יעקב:''' משערים רק את הלחלוחית היוצאת מהצימוקים בלי נפח הצימוקים עצמם, ואף צריך שיהיו אחד כנגד ארבע ביין.
</blockquote>
☜ מי שיכול מצווה להזמין יין טוב ויפה לקידוש, אבל הלכה כדעת רוב הפוסקים שמספיק אחד לשישה כדברי הבכור שור '''(ביה&quot;ל)'''.
<ol start="4">
<li><blockquote><p>יש פוסקים שמקילים כל זמן שיש טעם יין במים (כיוון שהצימוקים הופכים את המים ליין) '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
== סעיף ו | יין צימוקים ==
<blockquote>הברייתא (צז:) מזכירה שמותר לקדש על יין צימוקים.
</blockquote>
רי&quot;ף, רא&quot;ש, רמב&quot;ם, טור וריב&quot;ש: רק אם יש עוד לחלוחית בצימוקים ואם יסחטו אותם יצא דבש מהם - כשר. אבל אם יבשו לגמרי ורק על ידי שרייה במים יוצא מהם טעם - פסול לקידוש.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: יין צימוקים מקדשים עליו, רמ&quot;א: והוא שיש בו לחלוחית בלא שרייה.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>אופן עשייתו: כותש צימוקים ונותן עליהם מים ומניחם לתסוס, ואחרי שלושה ימים נקרא יין (ט&quot;ז ומשנ&quot;ב). ויש אומרים שצריך לסחוט את גוף הצימוקים, ואז לא צריך להשרות שלושה ימי במים (משכנות יעקב). ולכתחילה יש להזהר בזה (שער הציון).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>צריך להזהר שהצימוקים יהיו לפחות אחד משישה (מלגיו) במים, אחרת אין זה יין ופסול (כמו שכתוב בסימן רד<ref><p>ויש להדגיש שלדעת '''השו&quot;ע''' שיעור היין שונה, אלא אחד לארבע.</p></ref>) (בכור שור).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>◄ לדעת הבכור שור: משערים את הצימוקים אחר שתפחו במים.</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>◄ לדעת היד אפרים ודרך החיים: משערים כזמן שנתן אותם במים.
◄ לדעת המשכנות יעקב: משערים רק את הלחלוחית היוצאת מהצימוקים בלי נפח הצימוקים עצמם, ואף צריך שיהיו אחד כנגד ארבע ביין.
</blockquote>
☜ מי שיכול מצווה להזמין יין טוב ויפה לקידוש, אבל הלכה כדעת רוב הפוסקים שמספיק אחד לשישה כדברי הבכור שור (כנ&quot;ל) (ביה&quot;ל).
<ol start="4">
<li><blockquote><p>יש פוסקים שמקילים כל זמן שיש טעם יין במים (כיוון שהצימוקים הופכים את המים ליין) (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:58, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_ערב_ו&oldid=147218"