פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצא א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
(Added ben shmuel book.)
שורה 26: שורה 26:
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף א | זהירות בסעודה שלישית ==
<blockquote>חז&quot;ל דורשים (קיז.) מהפסוק שנאמר על המן, ובו מוזכר שלוש פעמים 'היום', שחובה לאכול שלוש סעודות בשבת.
הגמרא אומרת (קיח.) שכל הזהיר בשלוש סעודות ניצול משלוש פורעניות (חבלו של משיח, גוג ומגוג ודינה של גהנם).
</blockquote>
רמב&quot;ם: המצטער מלאכול עוד וכן המתענה, פטור מלאכול.
טור: גם אם הוא שבע צריך לאכול. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבוקר.
ר&quot;ן וטור: שיעור סעודה שלישית בכביצה.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: יזהר מאוד בסעודה שלישית, וגם אם שבע יכול קיים אותה בכביצה. ולא חייב לצער עצמו אם אינו יכול, והחכם עיניו בראשו להשאיר מקום לסעודה שלישית.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>'כביצה' זה לאו דווקא אלא מעט יותר. ויש אומרים שאפילו כזית מספיק. ונכון להחמיר לכתחילה אם יכול (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ מי שלא אכל בליל שבת ===
☜ רמ&quot;א (בשם הרא&quot;ש): אם לא אכל בליל שבת יאכל ביום השבת שלוש סעודות.
<ol>
<li><blockquote><p>ואם לא עשה קידוש יעשה את קידוש הלילה ביום, מלבד 'ויכולו' (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>גם ביו&quot;ט צריך לאכול שתי סעודות אם לא אכל בלילה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם שכח בסעודה השניה 'רצה' (כשאוכל ביום שלוש סעודות) לא חוזר (משנ&quot;ב בשם שערי תשובה). (וטעמו, כיוון שיש אחרונים שסוברים שמספיק בסעודת ההשלמה מיני תרגימא).</p></blockquote></li></ol>

גרסה מ־18:48, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצא א


סעיף א | קריאת התורה

הגמרא במגילה אומרת (כא.) שעזרא תיקן שיקראו בשני וחמישי ובשבת במנחה עשרה פסוקים מהפרשה הבאה. ונחלקו התנאים האם קוראים וממשיכים כל פעם מאיפה שהפסיקו או שכל פעם קוראים את אותם פסוקים שבתחילת הפרשה הבאה, וכך נפסקה ההלכה.

☜ כך פוסקים טור ושו"ע.

רמ"א: אומרים אשרי ובא לציון ואומרים 'ואני תפילתי' (ע"פ דברי המדרש[1]).

  1. אמירת אשרי ובא לציון במנחה היא במקום מה שלא אמרו בשחרית, שלא רצו להאריך שם עוד (כלבו).

  2. ביו"ט לא אומרים 'ואני תפילתי' כי אין בו קריאת התורה. אמנם יחיד בשבת אומרו, אפילו שאינו קורא בתורה, וכן במקום שאין להם ספר תורה. ויאמרו אותו לפני הקדיש כדי שלא יהיה הפסק בין הקדיש לשמונה עשרה (משנ"ב).

  3. לא אומרים קדיש אחרי קריאת התורה של מנחה כיוון שלפני תפילת עמידה אומרים ואין במה להפסיק בניהם ('יהללו' 'ומזמור לדוד' אינם הפסק), מה שאין כן בשחרית שיש 'אשרי' (והפטרה[2]) באמצע (משנ"ב).

יו"ט שחל בשבת

רוקח: כיוון שבלי שבת לא היו קוראים בתורה ביו"ט (כי עזרא לא תיקן קריאה ביו"ט), אם חל יו"ט בשבת קוראים מפסוקי שבת הבאה ולא מפסוקי היו"ט.

☜ כך פוסק שו"ע.

הערות שוליים

סעיף א | זהירות בסעודה שלישית

חז"ל דורשים (קיז.) מהפסוק שנאמר על המן, ובו מוזכר שלוש פעמים 'היום', שחובה לאכול שלוש סעודות בשבת.

הגמרא אומרת (קיח.) שכל הזהיר בשלוש סעודות ניצול משלוש פורעניות (חבלו של משיח, גוג ומגוג ודינה של גהנם).

רמב"ם: המצטער מלאכול עוד וכן המתענה, פטור מלאכול.

טור: גם אם הוא שבע צריך לאכול. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבוקר.

ר"ן וטור: שיעור סעודה שלישית בכביצה.

☜ שו"ע: יזהר מאוד בסעודה שלישית, וגם אם שבע יכול קיים אותה בכביצה. ולא חייב לצער עצמו אם אינו יכול, והחכם עיניו בראשו להשאיר מקום לסעודה שלישית.

  1. 'כביצה' זה לאו דווקא אלא מעט יותר. ויש אומרים שאפילו כזית מספיק. ונכון להחמיר לכתחילה אם יכול (משנ"ב).

❖ מי שלא אכל בליל שבת

☜ רמ"א (בשם הרא"ש): אם לא אכל בליל שבת יאכל ביום השבת שלוש סעודות.

  1. ואם לא עשה קידוש יעשה את קידוש הלילה ביום, מלבד 'ויכולו' (משנ"ב).

  2. גם ביו"ט צריך לאכול שתי סעודות אם לא אכל בלילה (משנ"ב).

  3. אם שכח בסעודה השניה 'רצה' (כשאוכל ביום שלוש סעודות) לא חוזר (משנ"ב בשם שערי תשובה). (וטעמו, כיוון שיש אחרונים שסוברים שמספיק בסעודת ההשלמה מיני תרגימא).

  1. הטור כותב שבספרד נהגו לכפול את הפסוק ובאשכנז לא.
  2. ע"פ דברי הבית יוסף. ע"ש.