פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רחצ ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רצח ו

סעיף ו | גוי שהדליק נר

הברייתא אומרת (ברכות נג.) שאין לברך על אש של גוי ולא על אש שהדליק גוי מגוי חברו. אבל מותר לברך על אש שהדליק יהודי מגוי או גוי מיהודי^[1]. הגמרא מניחה שהברכה חלה על האש שהתחדשה בשניהם (ואם כן, מדוע יש איסור במדליק מגוי), ומבארת שגוי שהדליק מחברו יש חשש שמא יבואו לברך גם על אש שהדליק הגוי בעצמו בשבת מבלי שעבר מספיק זמן שתתחדש האש.

☜ שו"ע: מברכים מנר שהדליק גוי מיהודי או יהודי מגוי. אבל לא גוי מגוי. במוצאי יום כיפור לא מברכים גם על נר שהדליק יהודי מגוי^[2] (שו"ע ע"פ מגיד משנה).

1. אם הגוי הדליק את נרו במסיבת עובדי ע"ז אסור לברך על נרו כמו שאסור בבשמים בסימן רצז (משנ"ב).

2. אם היהודי הדליק אש מהגוי מותר לברך על האש גם אם הגוי הדליק אותה בשבת (משנ"ב), ואפילו אם הדליקה במסיבת ע"ז (שהרי מברך על התוספת שהמשיכה במוצאי שבת) (שער הציון).

3. אם בירך על אש שגוי הדליק מגוי יצא בדיעבד כיוון שכל האיסור הוא משום גזירה (מג"א). לגר"ז: גם אם בירך על אש שהגוי בעצמו הדליק יצא בדיעבד. תוספת שבת: רק על אש שהדליק גוי מגוי יצא בדיעבד. ☜ וכך יש להורות (שער הציון).

4. אם הגוי הדליק אש מעצים ואבנים מותר לברך עליו, אך אם הדליק נר מאותה אש אסור משום שיבואו להחליף בנר רגיל (אליה רבה ודרך החיים).

הערות שוליים