פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ד ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added yair hashulchan's seif.) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד ג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|ג}} | {{פרשני}} | ||
{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד ג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|ג}} | |||
סעיף ג - מצרי ואדומי | |||
בפרשת [[כי תצא]] מפורש גם דיני גרים מצרים ואדומיים, שדור שלישי יכול לבוא בקהל. המשנה שם מביאה שבין זכרים ובין נקבות אסורים עד דור שלישי. | |||
[[טור]] ו[[שו"ע]]: גר מצרי ואדומי אסורים לבוא בקהל עד דור שלישי, והנכד של הגר כבר מותר. האיסור כולל גם זכרים וגם נקבות. | |||
==סעיף ג== | ==סעיף ג== | ||
גרסה מ־17:32, 14 באפריל 2019
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג - מצרי ואדומי
בפרשת כי תצא מפורש גם דיני גרים מצרים ואדומיים, שדור שלישי יכול לבוא בקהל. המשנה שם מביאה שבין זכרים ובין נקבות אסורים עד דור שלישי.
טור ושו"ע: גר מצרי ואדומי אסורים לבוא בקהל עד דור שלישי, והנכד של הגר כבר מותר. האיסור כולל גם זכרים וגם נקבות.
סעיף ג
מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות, שאחר שנתגייר הוא ובנו שנולד לו אחר שנתגייר, אסורים, ובן בנו מותר (משנה יבמות עו,ב).
מתוך הספר יאיר השולחן