שלום בביאור הגמרא כאן ציינתם בהערה 2 - וראה תוס' ביומא (יא א) שביארו כי כוונת רבין היא, שרבי יוחנן למד מהברייתא שאין מכבדין בדרכים אלא בפתח, וכוונתם כנ"ל, שהוכיח לו מדברי רבי יוחנן, שאין כוונת הברייתא שאין חיוב בדרכים, אלא שאי אפשר לכבד בדרכים, ולכן אין טענה על מה שלא כיבדו.
עיינתי שם בתוס' ולא נמצא הפירוש הזה. האם ישנה הפנייה אחרת? ושאלה נוספת, האם רבנו יונה פירש את עניין קדימות וכיבוד בדרכים? אם כן, היכן? תודה רבה