17,821
עריכות
אף הן היו באותו הנס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור וטעם
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "'''אף''' הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו '''באותו ספק'''" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה{{הערה|קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי ה[[חשמונאים]]}}{{הערה|בתירוץ סברת הרשב"ם הסביר החת"ם סופר כי מדובר במחלוקת בין הבבלי לירושלמי כאשר הירושלמי כתבו כדברי התוספות אך הרשב"ם פירש לפי גירסת הבבלי כי מדובר בכך שהנשים היו חלק מאותו הנס. לדבריו, הרשב"ם רצה לתרץ מדוע אין אומרים את הדין גם במצוות סוכה- שהרי גם הנשים היו חלק מנס ההליכה במדבר סיני, ולכן פירש כי מדובר במי שעשה את עיקר הנס}}. | מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "'''אף''' הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו '''באותו ספק'''" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה{{הערה|קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי ה[[חשמונאים]]}}{{הערה|בתירוץ סברת הרשב"ם הסביר החת"ם סופר כי מדובר במחלוקת בין הבבלי לירושלמי כאשר הירושלמי כתבו כדברי התוספות אך הרשב"ם פירש לפי גירסת הבבלי כי מדובר בכך שהנשים היו חלק מאותו הנס. לדבריו, הרשב"ם רצה לתרץ מדוע אין אומרים את הדין גם במצוות סוכה- שהרי גם הנשים היו חלק מנס ההליכה במדבר סיני, ולכן פירש כי מדובר במי שעשה את עיקר הנס}}. | ||
לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים{{הערה| רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד}}{{הערה|יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים. הבדל אחר בין השיטות מתמקד בגדר החיוב- בעוד לשיטת התוספות החיוב הוא מדין הודאה על הצלה | לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים{{הערה| רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד}}{{הערה|יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים. הבדל אחר בין השיטות מתמקד בגדר החיוב- בעוד לשיטת התוספות החיוב הוא מדין הודאה על הצלה מסכנה, לשיטת הרשב"ם מדובר על הודאה על הנס}}. | ||
==גדר החיוב== | ==גדר החיוב== | ||