פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצה א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
בקנין כיצד, יתן הקונה למקנה כלי כל שהוא ויאמר לו: קנה זה חלף הקרקע או המטלטל שמכרת או שנתת לי. (ואין נוהגין שיאמר לו הקונה כן, כי מסתמא אדעתא דהכי הוא נותן לו) (טור). וכיון שמשך המקנה הכלי, נקנה הקרקע או המטלטלים ללוקח או למקבל מתנה בכל מקום שהוא, אע"פ שלא החזיק ולא נתן כסף ולא כתב שטר ולא משךא, ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו, אפילו אין עדים בדברב, אם מודים זה לזה. הגה: וכן אם קבלו קנין לפני פסולי עדות, הוי קנין, הואיל ומודים זה לזה שקנו (הרא"ש כלל ס"ו סימן ח').
א. סודר בלבד: עיטור,רשב"א: קנין סודר דינו כשטר שלא קונה עד שיתן דמים.
רמב"ם,רש"י,ר"ן,שו"ע: קונה לבדו אף ללא דמים וללא שטר.
ב. עדים: ב"ב מ,א: קנין בפני שניים ואין צריך לומר להם כתובו.
ראב"ד: הקנין לא חל ללא שני עדים.
ר"ח,רי"ף,רמב"ם,שו"ע: אין צריך עדים. כוונת הגמרא היא, שאם יש שני עדים, הם יכולים לכתוב שטר ואינם צריכים לבקש רשות.
גוי: תוס',קצות: קונה בחליפין.
ש"ך: אינו קונה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.