פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו כג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעו כג

סעיף כג[עריכה]

המקבל עסק מחבירו לזמן קצוב, המקבל יכול לחזור בו כדין פועל שחוזר בו אפילו בחצי היום, אבל הנותן אינו יכול לחזור בו (תוס',רא"ש). (מה שאין כן בשותפין שקבעו זמן (בית יוסף), וכמו שנתבאר לעיל סעיף ט"ו).

עיין לעיל בסע' טו שלמסקנה סוברים הטור והשו"ע שאין התוס' והרא"ש חלוקים על הרמב"ם לגבי שותפים, אלא יש לחלק בין מקבל עיסקא לבין שותף.

המקבל עיסקא: קצות: למד מהשיטמ"ק שאמנם יכול לחזור ואינו חייב לעבוד אמנם הרווח משועבד לעיסקא, ולכן יכול לחזור רק אם אין רווחים או שהוא מסכים לוותר עליהם.

נתיבות: יכול לחזור בו ומקבל את הרווח כמו פועל שחזר שמקבל על מה שעבד. והשיטמ"ק עוסק בשניים שקיבלו יחד עיסקא מאחר ואחד מהם רוצה לחזור בו.

שטר עיסקא של ימינו:

כיצד הוא פועל? היום לא משלמים אחוזים מהרווח אלא משלמים ריבית קבועה. ישנו היתר עיסקא לכך ע"פ תרוה"ד. כיצד פועל ההיתר? הלווה מתחייב לדווח כל חודש למשל על כל רווחיו או הפסדיו ולהישבע ע"כ, ואם ירצה להימנע משבועה יוכל לפדותה בתשלום. תשלום זה הינו הריבית, וההיתר הוא שאינו משלמה כנגד המעות שקיבל אלא כדי לפדות השבועה.

חזרה: כתב השבו"י שבשטר עיסקא של ימינו אין הלווה יכול לחזור תוך הזמן, כיוון שרשאי לא לעבוד ולהישבע בכל חודש שלא היה רווח, וא"כ אין כאן עבדות וממילא אין דינו כפועל. הנתיבות והבית אפרים כתבו שאמנם יכול לחזור, אך יצטרך לשלם את הריבית או להישבע שלא הרויח, ואיני יודע מה ההבדל למעשה בין דבריהם לדברי השבו"י. ואולי לדבריהם אינו צריך לשלם את הריבית של כל הזמן שקבעו אלא רק של המועד הקרוב, כגון אם קבעו עשרה אחוזים לחודש ישלם רק את החודש הנוכחי אע"פ שקבעו עיסקא לשנה. השבו"י תירץ בכך שלט"ג[1] האומר שא"א לחזור מעיסקא, ויישבו שהוא עוסק בהיתר עיסקא של ימינו. אולם התומים אכן דחאו מכח סעיפנו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. פרק הגוזל בתרא