פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צ יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
כל זה לא מיירי אלא כשהיה בעל הבית שם בשעה שנכנס זה והוציא הכלים, אבל אם ראו העדים שנכנס לרשות חבירו ונטלם שלא בפניו, בכל גוונא אינו נאמן לומר: לקוחים הם בידי. לפיכך מחזיר הכלים לבעל הבית, ואין כאן שבועה, שהרי העדים ראו מה גזל. ואחר שיחזיר, חוזר ותובע את בעל הבית בכל מה שיטעון, והדין ביניהם (רי"ף[1]).
הרי"ף הוכיח זאת מכמה סוגיות וביניהן מכך שאין חזקה לגודרות משום שבעליהן רגילים לשלחם לבד ויתכן שלקחם המחזיק כשהיו ללא בעליהם (ב"ב לו,א). א"כ, כל שכן שאין חזקה במקרה שאנו יודעים בפרוש שלקחום שלא בפני בעליהם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בשער י על הסוגיא שם