פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צז יד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט צז יד

סעיף יד[עריכה]

אלמנה, בין שהיא עניה בין שהיא עשירה, אין ממשכנין אותה שלא בשעת הלואהא (משנה שם), ואפילו שליח בית דין. ואם עבר וחבל בגד אלמנה, מחזירין ממנו בעל כרחו; ואם תודה, תשלם, ואם תכפור, תשבע (רמב"ם). אבד המשכון או נשרף, קודם שיחזיר, לוקה (מכות טו,ב). במה דברים אמורים שאסור למשכנו הוא בעצמו, ושאסור ליכנס לביתו למשכנו אפילו שליח ב"ד, למלוה; אבל לערב, מותר למשכן בזרוע שלא על פי בית דין, וליכנס לביתו ליטול המשכון, (וי"א מכל מקום לענין שלא למשכן כלי אוכל נפש אין חלוק בין ערב ללוהא) (טור בשם הרמ"ה); אלא אם כן הוא ערב קבלן, שאז דינו כלוה. וכן מי שיש לו שכר אצל חבירו, בין שכר עצמו בין שכר בהמתו או כליו או שכר ביתו, מותר למשכנו שלא על פי ב"ד, וליכנס לביתו למשכנו; ואם זקף עליו השכר בהלואה, אסור (ב"מ קטו,א).

לגבי החזרת כלי שנטל באיסור ראה סע' ו.

א. בשעת הלוואה: ראה בסיכום לסעיף הקודם שלדעת הרמב"ם אף בשעת הלוואה אסור לחבול אלמנה, אמנם לדעת הרא"ש, הראב"ד והשו"ע מותר.

גרושה: סמ"ע: דינה כאלמנה שאסור לחבול. הטעם באלמנה הוא שאין לה סומך מאביה ובעלה, וא"כ ה"ה גרושה.

ש"ך: נוטה לומר שמותר לחבול. מכריחים את האלמנה לשלם ורק אין ממשכנים אותה, וא"כ ודאי הטעם הוא שלא לצער האלמנה שליבה שבור, וטעם זה לא שייך בגרושה.

כלי אלמנה: רעק"א: מסתימת כל הפוסקים משמע שאין למשכן אלמנה בשום דבר, אולם הש"ג כתב בשם ריא"ז שדוקא בבגדיה ומצעותיה יש איסור.

א. ערב: ב"מ קטו,א: לביתו אי אתה נכנס, אבל אתה נכנס לביתו של ערב... לביתו אי אתה נכנס, אבל אתה נכנס לשכר כתף, לשכר חמר, לשכר פונדק, לשכר דיוקנאות.

רמ"ה: ערב חלוק מלווה רק בכך שמותר להיכנס לביתו ושאין צריך שליח בי"ד, אולם לענין אוכל נפש, השבת העבוט וסידור דיניהם שווים. בסע' כט לגבי דין סידור הביאו הטושו"ע את בעה"ת החולק, וכתב השו"ע שיש מי שאומר כבעה"ת וי"א כרמ"ה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.