פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פז כו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט פז כו

סעיף כו[עריכה]

טענו שעשה לו דבר שאינו חייב עליו אלא קנס, אינו נשבע היסת, שאילו הודה היה פטור. אבל אם טענו שהעמידו בדין על הקנס והביא עדים וחייבוהו ב"ד לשלם, והלה אומר: להד"מ, צריך לישבע היסת (רמב"ם).

המבי"ט כתב שהטוען שחברו התחייב לו בדין יכול להשביעו ע"כ, אמנם הש"ך כתב שכיוון שיכול להעמידו בדין מחדש אינו יכול להשביעו, אלא א"כ יש לו הצדקה לכך, כגון ששכח את החילוקים שביניהם או שאבדו הראיות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.