פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עט ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עט ד

סעיף ד[עריכה]

אמר לו: מנה הלויתיך בפני פלוני ופלוניא, ואמר לו: לא היו דברים מעולם, ובאו עדים שמנה לו, אע"פ שלא ידעו אם דרך הלואה נתנם לו או דרך מתנה, הוחזק כפרן (שבועות לד,א). ואם יטעון אח"כ: דרך מתנה נתנם לי או פרעון היו, אינו נאמן (רא"ש). אבל אם טען תחלה: אמת שקבלתי ממך מנה אבל במתנה היו או בפרעון חובי, נאמן, כיון שאינו מכחיש העדים, ונשבע היסת, ונפטרב (גמ' שם). ואם הכמין לו עדים מבחוץ ושמעו שנתנם לו דרך הלואה, וטען זה: לא היו דברים מעולם, ודאי הוחזק כפרן על פי העדיםג. אבל אם טען: אני לא קבלתי ממנו אלא בפרעון שלי ומפני שלא הייתי יכול להוציא ממנו הודיתי לו כל מה שאומר כדי להוציא חובי ולא חששתי להודות לו שהיה דרך הלואה כיון שלא ראיתי עדים, טענתו טענהד, ונשבע היסת, ונפטר (בעה"ת).

א. בפני פלוני ופלוני: רש"ל,סמ"ע: הוחזק כפרן דוקא כשתבעוהו "הלויתיך בפני פלוני ופלוני", כיוון שאז היה צריך לשים על ליבו ולהתייחס למעשה ההוא ולומר שהיתה זו מתנה, משא"כ כשאומר רק "הלויתיך".

ב"ח,ש"ך: אין חילוק, ובכל מקרה הוחזק כפרן.

ב. עדים ראו נתינת מעות, והלה טוען במתנה היו: הקצות שואל מדוע נאמן, הרי מעות עשויות להלוואה, ומאי שנא מדברים העשויים להשאיל, שאם עדים ראו את הנתינה אינו נאמן לומר שקנאם, ועונה ששאני הלוואה שלהוצאה ניתנה וא"כ גם לטענתו יצאה מחזקתו.

ג. הוחזק כפרן: בראש סימן פא נאמר שאם לאחר שטען להד"ם הביא הלה עדי הודאה, לא הוחזק כפרן. ומבאר הש"ך את החילוק מסעיפנו, שקורה שאדם שוכח שהודה, אך נתינת מעות הוא ודאי זוכר, ולכן בסעיפנו שיש עדים על מתן מעות, הוחזק כפרן.

ד. הכמין עדים, והלה טוען קבלתי בפרעוני: ש"ך – נאמן דוקא כשהעדים שמעו בלבד, שאז מעידים רק מכח פיו ויכול לטעון שלא חשש להודות כי לא ראה עדים, אבל אם ראו ממש את ההלוואה, אינו יכול לטעון שום טענה כי סו"ס לקח המעות בתורת הלוואה[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. לא הבנתי חילוקו, הרי גם כשרואים הם לא רואים שזוהי הלוואה אלא רואים רק מעבר מעות, ושומעים שהם אומרים שזוהי הלוואה, וא"כ גם כאן הם מסתמכים על דיבורם.