פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עה ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עה ד

סעיף ד[עריכה]

כפר בכל, ועדים מעידים שחייב לו חמשים, ישלם חמשים וישבע מן התורה על השאר, שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים (ב"מ ג,א). הגה: ויש אומרים דוקא שהעדים מעידים על פה ובלא קנין, אבל אם כתבו שטר, או שיש כאן קנין, אין עדים מחייבין אותו שבועה, דשטר הוי כהילך (מרדכי פ' הנשבעין). ויש מי שחולק^א (ב"י בשם הר"ן פ' הדיינים). ועיין לקמן ריש סימן פ"ז. במה דברים אמורים, כשתבע מלוה. אבל אם תבעו חפצים שוה מנה^ב, פקדון, והלה אומר: אין לך בידי כלום, ועדים מעידים שראו בידו, כשנתבע, מאותם חפצים, שוה חמשים, הוחזק כפרן, והתובע נשבע ונוטל^ג (ב"מ ד,א).

א. הילך בשטר: הגמ"ר^[1],ד"מ: אם כתבו שטר או שיש קנין (סתם קנין לכתיבה עומד) הוי הילך.

ב"י: לא הוי הילך. והביא לכך ראיה מהר"ן בשבועות יז,ב שפטר רק מטעם שעבוד קרקעות ולא הזכיר הילך (ולהלכה חכמים ביטלו את השיעבוד במלווה ע"פ ולכן חייב).

רמ"א: הביא שתי הדעות.

סמ"ע: הבין שנחלקו בין בכופר בין במודה, ופסק כהגמ"ר.

ש"ך,נתיבות: נחלקו דוקא בכופר ובמקרה שאין לו קרקע, אחרת הוי הילך גם לב"י, ופסקו כב"י, וטעמו שבכופר חייב מדר' חייא קמייתא ולכן אין פטור הילך.

בענין פטור משבועה בשטרות, בשעבוד קרקעות ובדבר שאינו יכול לכפור – עיין סיכום בסימן פח,כט.

ב. כשתבעו מעות: הטור כתב שאם תבעו מנה פקדון ועדים מעידים שראו חמישים בידו הוחזק כפרן, והשיג בה"ב שדבריו אינם מדוקדקים שהרי במעות אין העדים יכולים לדעת שאלו אותן המעות (הש"ך הקשה עוד שהמפקיד מעות שאינם צרורים מותר להשתמש בהם וא"כ הוי כמלווה ושייך אשתמוטי גם אם היו מעידים שאותם המעות נמצאים אצלו), ולכן צריך לומר שמדובר שתבעו חפצים שווה מנה או שמעידים שהודה בפניהם שאלו אותן המעות. עפי"ז כתב בשו"ע "תבעו חפצים שווה מנה". הסמ"ע כתב שה"ה מעות של פקדון, והש"ך השיגו כנ"ל, ותירץ שאולי כוונתו למעות צרורים.

ג. הוחזק כפרן: ב"מ ד,א: אמר רב חסדא הכופר במלווה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות. ובדף ה,א לגבי ההוא רעיא מבואר שפסול גם לשבועה.

הפקיד מעות ע"מ שישביחן עבורו: הסמ"ע מביא שו"ת רא"ש ושו"ע מסי' ל,ה שבמקרה זה הוחזק כפרן אפילו אם לא מעידים שיש בידו מעות כיוון שלא שייך לומר שאבדו ומשתמט עד שימצאם שהרי אין זה חפץ מבורר, וכן אם הפסידם לא דמי להלוואה שצריך עתה להחזירה אלא יכול לומר שהפסידם ובעתיד ישלמם וא"כ אין סיבה שישתמט. אמנם הש"ך כתב שיתכן שאבדו ורוצה לחפשם אע"פ שאינם חפץ מבורר, והעמיד את תשובת הרא"ש והשו"ע בענין אחר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]