פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עד ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
המלוה את חבירו על המטבע, ונפסל, אם יכול להוציאו במדינה אחרת ויש לו דרך לאותה מדינה, נותן לו ממטבע שהלוהו ואומר לו: לך והוציאו במקום פלוני. ואם אין לו דרך לשם (או שיש לו דרך לשם והמלכיות מקפידות שמחפשין על מי שמוליך מטבע הנפסל) (טור), נותן לו ממטבע היוצא באותה שעה. וכן בכתובה (ב"ק צז,א). הגה: וכל זה שהתנה ליתן לו מעות. אבל אם לא התנה כלום, נותן לו מטבע שהלוהו, בכל ענין (טור). ואם התנה ליתן לו מעות היוצאין בהוצאה, חייב ליתן לו מעות היוצא, בכל ענין (מרדכי פ' הגוזל קמא). ואם תקן המלך כיצד ישלמו החייבים, דינא דמלכותא דינא, וכפי מה שתיקן, ישלם (מרדכי שם בשם ר"י). ויש חולקיןא. (תשובת הרא"ש כלל ק"ג סי' א' ב'). עיין לקמן סי' שס"ט בדין דינא דמלכותא, ועיין בי"ד סי' קס"ה מדינים אלו.
דינא דמלכותא בעניני מטבעות: רמ"א: הביא בכך מחלוקת (ולפי המצויין לדעת המרדכי הוי דינא ולדעת שו"ת הרא"ש לא).
ש"ך: לכו"ע הוי דינא, ואף הסוברים דלא שייך דינא דמלכותא אלא במסים ומכסים התלוים בקרקע מודים דעניני המטבעות דינם כמסים, וכ"כ הרמב"ן[1]. וביאר שאין הכרח בדברי הרא"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הובאה תשובתו בבעה"ת, וז"ל: "מתוך דבריך למדתי שאתה סומך על קצת חכמי הדור שלפנינו שהיו מורים דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא בעסקי המלך לצרכו כגון גשרים וארעא דמסקא להו טסקא ובאמת שהסברא הזאת מסורת בידינו מפי קצת רבותינו ועם כל זה איני מודה לדבריך בעסקי המטבעות שאין לך עסק מלכות גדול מזה שהם בעלי המטבע והם שעושין אותו ומוציאין אותו בארץ שלהם בעלוי המטבע מתקיים הפסדו דכל הריוח שלהן וכל זכותן מטבע".