תשעה באב: הבדלים בין גרסאות בדף
ויקיפיד מנוסה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
יום חורבן בית המקדש הראשון | יום [[צום]] לזכר חורבן [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], החל בט' ב[[אב]]. | ||
==מאורעות היום ומשמעותן== | |||
חוץ מהחורבן, ארעו ביום זה מאורעות קשים נוספים, וכך שנינו ב[[משנה]] {{מקור|תענית ד, ו|כן}}: "חמשה דברים ארעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ; וחרב הבית בראשונה ובשניה; ונלכדה ביתר; ונחרשה העיר". כלומר: | |||
1.'''נגזר על אבותינו של יכנסו לארץ''': לאחר [[חטא המרגלים]], נגזר על בני ישראל שלא יכנסו ל[[ארץ ישראל]], והיה זה בתשעה באב, כפי שדורשים חז"ל ({{מקור|תענית כט ע"א}} ועוד<ref>({{מקור|סוטה לה ע"א}}, {{מקור|סנהדרין קב ע"ב}}, {{מקור|במדבר רבה שלח טז}}, {{מקור|איכה רבה פרשה א}}, {{מקור|מדרש תנחומא פרשת שלח סימן י"ב}}, {{מקור|מדרש ילמדנו, ילקוט תלמוד תורה - פרשת שלח}}, {{מקור|ילקוט שמעוני פרשת שלח רמז תשמ"ג, ישעיהו רמז תיט ותהילים רמז תתסה}}). </ref>): "תשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכיה לדורות" <ref>על פי גרסת מסורת הש"ס, ובגרסת וילנא במקום המילים "אותו לילה ליל" מופיעות המילים "אותו היום ערב" </ref> . | |||
2.'''וחרב הבית בראשונה'''- חורבן בית המקדש הראשון. | |||
3. '''ובשניה'''- חורבן בית המקדש השני. | |||
4. '''ונלכדה ביתר'''- העיר [[ביתר]] היתה המעוז האחרון של [[מרד בר כוכבא]], והיא נפלה בגבורה בתשעה באב, ואנדרינוס קיסר התעלל בגופותיהם של אנשיה, וכאשר הובאו לקבורה הרוגי ביתר תקנו ב[[ברכת המזון]] את ברכת [[הטוב והמטיב]]- הטוב- שלא הסריחו והמטיב- שהובאו לקבורה ({{מקור|ברכות מח ע"ב}} ועוד). | |||
5. '''ונחרשה העיר'''- לאחר חורבן ירושלים, "שנתחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה" {{מקור|רש"י ותוספות יום טוב|כן}}. | |||
למאורעות אלו קיימת השלכה רבה על כל הדורות. בחורבנו של בית המקדש איבדנו שפע רוחני רב ביותר. דיני האבל שאנו מקיימים בתשעה באב, מלווים בצפיה לבניינו המחודש של בית המקדש ולבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו. | למאורעות אלו קיימת השלכה רבה על כל הדורות. בחורבנו של בית המקדש איבדנו שפע רוחני רב ביותר. דיני האבל שאנו מקיימים בתשעה באב, מלווים בצפיה לבניינו המחודש של בית המקדש ולבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו. | ||
==דיני תשעה באב== | |||
===בין המיצרים=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ימי בין המיצרים]]}} | |||
===דברים האסורים בתשעה באב=== | |||
צום תשעה באב מתחיל כבר בלילה הקודם לו, כמו ב[[יום כיפור]], החל מ[[שקיעת החמה]] בליל תשעה באב ועד ל[[צאת הכוכבים]] למחרת. בתשעה באב חלים כל חמשת העינויים הנוהגים ביום הכיפורים: איסור אכילה ושתיה, איסור רחיצה, איסור סיכה, איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה. | |||
החל מליל תשעה באב ועד ל[[חצות היום]], אין יושבים על כסא או ספסל וכדומה, אלא על מקום נמוך. נוהגים שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום, כדי לא להסיח את הדעת מהאבלות על החורבן. אין אדם מברך את חברו בשלום בתשעה באב. | |||
מכיוון שלימוד התורה משמח את הלב (כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" {{מקור|תהילים יט ט|כן}}, ובתשעה באב אסורה השמחה, אסור ללמוד תורה, אלא רק בנושאים הקשורים לחורבן ולאבלות ובנושאים עצובים, כגון: דיני תשעה באב, [[ספר איוב]], [[מגילת איכה]], פרקי החורבן ב[[ספר ירמיהו]]<ref> על פסוקי הנחמה יש לדלג</ref>, פרק שלישי מ[[מסכת מועד קטן]]- אלו מגלחין (העוסק בדיני אבלות) ו[[אגדות החורבן]] ב[[מסכת גיטין]] ({{מקור|גיטין נה ע"ב}}-{{מקור|גיטין נח ע"א}}). | |||
===התפילות וסדר היום=== | |||
בליל תשעה באב קוראים במגילת איכה, שהיא דברי קינה על חורבן הבית הראשון שכתב [[ירמיהו]]<ref>{{מקור|בבא בתרא טו ע"א|כן}}</ref>, על נפילת ירושלים ועל יהודה שגלתה ל[[גלות בבל|בבל]]. | |||
ישנן קהילות בהן מסירים את הפרוכת מ[[ארון קודש|ארון הקודש]] בתשעה באב, או שהופכים את הפרוכת מן הצד הפנימי לחוץ, כדי להראות שאנו שרוים באבלות. | |||
בקהילות ספרדיות מסויימות נהוג שהחזן בליל תשעה באב זורק אפר ואומר: "אפר תחת פאר". אחד מזקני תלמידי החכמים עולה במדרגות ההיכל ומכריז: "כך וכך שנים עברו לחורבן בית ראשון, כך וכך שנים עברו לחורבן בית שני, ואנחנו לא זכינו לגאולה. כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו ({{מקור|ירושלמי יומא א לח}} ועוד)". | |||
ב[[תפילת שחרית]], ברוב קהילות ישראל, אין מתעטפים ב[[טלית]] ואין מניחים [[תפילין]]. לאחר התפילה מאריכים עד סמוך לחצות היום בקריאת מגילת איכה ובאמירת הקינות. הקינות הן סדר תפילות ו[[פיוט]]ים, שבהם מקוננים על חורבן ירושלים ועל מאורעות איומים אחרים שקרו לישראל במהלך ההיסטוריה, כגון [[פרעות תתנ"ו]], [[מסעות הצלב]], [[גירוש ספרד]], [[פרעות ת"ח ות"ט]], [[השואה]], [[חורבן גוש קטיף וצפון השומרון]] וכד', כל עדה על הצרות שארעו לה. | |||
מכיוון ששריפת בית המקדש החלה בט' באב, אך נמשכה גם בי' באב, בו ארעה עיקר השריפה, גם בעשירי באב עד חצות היום נוהגים בחלק מדיני האבילות. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:צומות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־11:41, 6 באפריל 2011
|
|
יום צום לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני, החל בט' באב.
מאורעות היום ומשמעותן
חוץ מהחורבן, ארעו ביום זה מאורעות קשים נוספים, וכך שנינו במשנה (תענית ד, ו): "חמשה דברים ארעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ; וחרב הבית בראשונה ובשניה; ונלכדה ביתר; ונחרשה העיר". כלומר:
1.נגזר על אבותינו של יכנסו לארץ: לאחר חטא המרגלים, נגזר על בני ישראל שלא יכנסו לארץ ישראל, והיה זה בתשעה באב, כפי שדורשים חז"ל (תענית כט ע"א ועוד[1]): "תשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכיה לדורות" [2] .
2.וחרב הבית בראשונה- חורבן בית המקדש הראשון.
3. ובשניה- חורבן בית המקדש השני.
4. ונלכדה ביתר- העיר ביתר היתה המעוז האחרון של מרד בר כוכבא, והיא נפלה בגבורה בתשעה באב, ואנדרינוס קיסר התעלל בגופותיהם של אנשיה, וכאשר הובאו לקבורה הרוגי ביתר תקנו בברכת המזון את ברכת הטוב והמטיב- הטוב- שלא הסריחו והמטיב- שהובאו לקבורה (ברכות מח ע"ב ועוד).
5. ונחרשה העיר- לאחר חורבן ירושלים, "שנתחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה" (רש"י ותוספות יום טוב).
למאורעות אלו קיימת השלכה רבה על כל הדורות. בחורבנו של בית המקדש איבדנו שפע רוחני רב ביותר. דיני האבל שאנו מקיימים בתשעה באב, מלווים בצפיה לבניינו המחודש של בית המקדש ולבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו.
דיני תשעה באב
בין המיצרים
- ערך מורחב - ימי בין המיצרים
דברים האסורים בתשעה באב
צום תשעה באב מתחיל כבר בלילה הקודם לו, כמו ביום כיפור, החל משקיעת החמה בליל תשעה באב ועד לצאת הכוכבים למחרת. בתשעה באב חלים כל חמשת העינויים הנוהגים ביום הכיפורים: איסור אכילה ושתיה, איסור רחיצה, איסור סיכה, איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה.
החל מליל תשעה באב ועד לחצות היום, אין יושבים על כסא או ספסל וכדומה, אלא על מקום נמוך. נוהגים שלא לעשות מלאכה בתשעה באב עד חצות היום, כדי לא להסיח את הדעת מהאבלות על החורבן. אין אדם מברך את חברו בשלום בתשעה באב.
מכיוון שלימוד התורה משמח את הלב (כפי שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהילים יט ט), ובתשעה באב אסורה השמחה, אסור ללמוד תורה, אלא רק בנושאים הקשורים לחורבן ולאבלות ובנושאים עצובים, כגון: דיני תשעה באב, ספר איוב, מגילת איכה, פרקי החורבן בספר ירמיהו[3], פרק שלישי ממסכת מועד קטן- אלו מגלחין (העוסק בדיני אבלות) ואגדות החורבן במסכת גיטין (גיטין נה ע"ב-גיטין נח ע"א).
התפילות וסדר היום
בליל תשעה באב קוראים במגילת איכה, שהיא דברי קינה על חורבן הבית הראשון שכתב ירמיהו[4], על נפילת ירושלים ועל יהודה שגלתה לבבל.
ישנן קהילות בהן מסירים את הפרוכת מארון הקודש בתשעה באב, או שהופכים את הפרוכת מן הצד הפנימי לחוץ, כדי להראות שאנו שרוים באבלות.
בקהילות ספרדיות מסויימות נהוג שהחזן בליל תשעה באב זורק אפר ואומר: "אפר תחת פאר". אחד מזקני תלמידי החכמים עולה במדרגות ההיכל ומכריז: "כך וכך שנים עברו לחורבן בית ראשון, כך וכך שנים עברו לחורבן בית שני, ואנחנו לא זכינו לגאולה. כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו (ירושלמי יומא א לח ועוד)".
בתפילת שחרית, ברוב קהילות ישראל, אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין. לאחר התפילה מאריכים עד סמוך לחצות היום בקריאת מגילת איכה ובאמירת הקינות. הקינות הן סדר תפילות ופיוטים, שבהם מקוננים על חורבן ירושלים ועל מאורעות איומים אחרים שקרו לישראל במהלך ההיסטוריה, כגון פרעות תתנ"ו, מסעות הצלב, גירוש ספרד, פרעות ת"ח ות"ט, השואה, חורבן גוש קטיף וצפון השומרון וכד', כל עדה על הצרות שארעו לה.
מכיוון ששריפת בית המקדש החלה בט' באב, אך נמשכה גם בי' באב, בו ארעה עיקר השריפה, גם בעשירי באב עד חצות היום נוהגים בחלק מדיני האבילות.
הערות שוליים
- ↑ (סוטה לה ע"א, סנהדרין קב ע"ב, במדבר רבה שלח טז, איכה רבה פרשה א, מדרש תנחומא פרשת שלח סימן י"ב, מדרש ילמדנו, ילקוט תלמוד תורה - פרשת שלח, ילקוט שמעוני פרשת שלח רמז תשמ"ג, ישעיהו רמז תיט ותהילים רמז תתסה).
- ↑ על פי גרסת מסורת הש"ס, ובגרסת וילנא במקום המילים "אותו לילה ליל" מופיעות המילים "אותו היום ערב"
- ↑ על פסוקי הנחמה יש לדלג
- ↑ (בבא בתרא טו ע"א)