תפוסת הבית (ירושה)

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

יורשים שעדיין לא חילקו את הנכסים ביניהם.

בערך זה נדון בגדרי בעלות היורשים על הנכסים קודם שחלקו. בהעברת הבעלות מהמוריש ליורש ע"ע ירושה.

לדוגמא, אחים שירשו שדה בשותפות (מעין מקרה זה בקידושין יז:).

דינים דומים: יש ארבעה מקרים שבהם יש לחפץ אחד כמה בעלים יחד (ובכל אחד מהם חקרו האם זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס, או שכל אחד מהם הוא בעלים על חלק מהנכס, וישנם עוד צדדים נוספים)[1]:

  1. שותפין[2].
  2. תפוסת הבית (ירושה), ובזה נדון בערך זה.
  3. קניין ציבורי[3].
  4. חצי עבד וחצי בן חורין[4].

מקור וטעם[edit]

במהותה חקרו ראשי הישיבות, ויש בזה שלוש דעות (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד עב, קמד (ובשיעורים ח"ב עמוד קצא) חקר בין שלושת הצדדים. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר):

  1. זוהי בעלות אחת כוללת של כולם על כל הנכס (וכל אחד בעלים על כל הנכס) (קובץ שיעורים בבא בתרא תד וביצה לט, גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם).
  2. כל אחד מהם הוא בעלים רק על חלק מהנכס (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא, גרנ"ט קצב בדעת התוס', דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא (ד"ה אולם) בדעת התוס', קהילות יעקב גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י. וגר"ח הלכות בכורות (היחיד) הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים על חלק).
  3. הנכסים עדיין שייכים למת עד שיחלקו[5].ונפק"מ לסילוק, דהיינו שאחד מהיורשים רוצה להסתלק מהירושה: אם זו בעלות כוללת הוא לא צריך מעשה קניין, מכיוון שאינו מקנה לשאר היורשים שום דבר, שהרי גם קודם הסילוק הם היו בעלים על כל הנכס. אך אם כל אחד הוא בעלים רק על חלק מהנכס, א"כ כשמסתלק צריך מעשה קניין, שהרי מקנה לשאר היורשים את חלקו (אבן האזל שכנים ב-י ד"ה איברא. ודבריו מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה, אך לא בשביל להוציאו מרשות המקנה)[6].

וכל החקירה הזו שייכת רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - כאשר יחלקו בעתיד יתברר למפרע מה היה חלקו של כל אחד, וא"כ פשוט שכל אחד בעלים רק על חלק מהנכס (כצד ב לעיל) (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו).

דינים דומים[edit]

כאמור[7], גם שותפין היא בעלות שמשותפת לכמה בעלים יחד. בחילוקים בין תפוסת הבית לשותפין דנו המפרשים, ויש בזה שלוש דעות (יש להעיר שהחילוקים דלקמן הם רק לדעה שאין ברירה, אך לדעה שיש ברירה - פשוט שאין חילוק בין שותפין לתפוסת הבית, שהרי בשניהם כאשר חולקים החלוקה מבררת למפרע מה היה חלקו של כל אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תד בסופו)):

  1. אבן האזל (שכנים ב-י סוף ד"ה איברא) לא חילק ביניהם וכתב שבין בשותפין ובין בתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק.
  2. הקובץ שיעורים (בבא בתרא תד וביצה לט, וכן גרנ"ט קצב בדעת הרשב"ם) חילק שבשותפות כל אחד בעלים רק על חלק ובירושה היא בעלות כוללת, והוכיח (בבבא בתרא שם) שיש חילוק ביניהם שהרי מחולקות בדין מעשר בהמה. ואת טעם החילוק ביאר הגרמ"א עמיאל (דרכי משה דרכי הקניינים ב-יא ד"ה וההבדל) שבירושה הסיבה שהוא יורש - שהוא בנו של המת - לא התקטנה ע"י שאר האחים, אולם בשותפות, הסיבה שהוא קונה - שהמקנה הקנה לו ושעשה מעשה קניין - התקטנה ע"י שאר הקונים, שהרי המקנה הקנה לשניים, ושניים יחד עשו את מעשה הקניין.
  3. הקהילות יעקב (גיטין ל (ד"ה וכבר) בדעת רש"י) חילק להיפך, שבתפוסת הבית כל אחד בעלים רק על חלק, ובירושה כולם שותפים בכל משהו (אפשר להבין שכוונתו שכל משהו ומשהו מהנכס נחלק לשני חצאים, ואפשר להבין שהיא בעלות כוללת). ומעין זה כתב הגר"ח (הלכות בכורות (היחיד)) שבשותפין היא בעלות כוללת, ובתפוסת הבית הסתפק האם היא בעלות כוללת או שכל אחד בעלים רק על חלק.

ראה גם[edit]


הערות שוליים[edit]

  1. בחילוקים ביניהם נדון לקמן בסעיף "דינים דומים".
  2. ע"ע שותפין.
  3. ע"ע קניין ציבורי.
  4. ע"ע חצי עבד וחצי בן חורין.
  5. בשאלה האם יש קניין למת דנו בערך בעלות#אנשים ד"ה מת.
  6. הארכנו בדעתו בערך דעת לקניין#מקור_וטעם ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.
  7. לעיל בסעיף "הגדרה" ד"ה דינים דומים.