תערובות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: סגנון לא אנציקלופדי; ניסוח לא מוצלח; ועוד. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצב בו דבר אסור ודבר מותר מעורבבים.

הגדרה[edit]

כל דבר שנאסר עלינו באכילה - נקרא "איסור". לא האיסור בלבד נאסר באכילה אלא אף טעמו אסור‏[1]. לכן יתכנו שני מיני תערובות:

  1. האיסור עצמו מעורב בהיתר ואי אפשר להכירו.
  2. טעמו של האיסור מעורב בהיתר, כגון תערובת של איסור והיתר שהתבשלו יחד ולאחר מכן הוציאו ממנה את האיסור, אך טעם האיסור נשאר אף בחתיכות ההיתר מחמת הבישול המשותף. (נלמד מנזיר- שאסור לו לשתות את המים ששרו בהם הענבים)

סוגי תערובות[edit]

ישנם סוגים שונים של תערובות (החלוקה על פי מרכיבי התערובת):

  1. מין במינו - האיסור וההיתר הם מאותו מין. כגון: חתיכת עוף טרף שהתערבה עם חתיכות דומות של עוף כשר. בתערובת כזו אין טעם האיסור מורגש בהיתר(דרוש מקור)[2].
  2. מין שאינו במינו - האיסור וההיתר אינם מאותו מין, כגון חתיכת בשר טרף שהתערבה בירקות או תערובת בשר בחלב. בתערובת כזו יכול להיות מצב שטעם האיסור יורגש בהיתר עצמו.
  3. לח בלח ולח ביבש: אחד ממרכיבי התערובת הוא לח- נוזל. לדוגמא- נס קפה וחתיכת בשר, או מרק ונס קפה. בתערובת זו האיסור וההיתר בלולים זה בזה עד שבכל חלק מהתערובות יש את טעם האיסור. בתערובת זו עובר טעם האיסור להיתר.
  4. יבש ביבש: שני מרכיבי התערובת יבשים. לדג' בשר טרף ובשר כשר. בתערובת זו אין האיסור וההיתר בלולים יחד אלא כל אחד עומד בפני עצמו. כמו כן אין טעם האיסור עובר להיתר.

הערות שוליים

  1. טעם כעיקר מדאורייתא (פסחים מד:-מה. נדרים לז.לז:).
  2. נראה לי שדבר זה איננו נכון.