תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת מידע על צום אסתר, שינויי נוסח, הוספת מקור לפסוק שהובא בהקשר לצום)
תגית: visualeditor
שורה 3: שורה 3:
בי"ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.  
בי"ג באדר, בימי [[מרדכי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]], נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.  


לדעות אחרות, תענית אסתר היא לזכר צומה של אסתר המלכה. ואף על פי שאסתר צמה שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים", מכל מקום הקלו חכמים וקבעוה יום אחד בלבד.
דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"<ref>אסתר, ד, טז</ref>, מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.


לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר.  
לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג ב[[אדר]] נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל [[יום ניקנור]] המוזכר ב[[מגילת תענית]], אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר.  


מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, משום כך מקילים בה יותר מבשאר תעניות.
מכיון שתענית אסתר אינה מ[[ארבעה צומות]], ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.
 
 
 


[[קטגוריה:צומות]]
[[קטגוריה:צומות]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־17:06, 9 במרץ 2017

יום צום החל בי"ג באדר.

בי"ג באדר, בימי מרדכי ואסתר, נקהלו היהודים כדי להלחם באויביהם ולהנצל מידם. באותו יום צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם מצרתם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.

דעות אחרות גורסות כי תענית אסתר נקבעה לזכר צומה של אסתר המלכה לפני הגעתה לאחשוורוש להזמין אותו ואת המן למשתה הראשון. אף על פי שצום זה ארך שלושה ימים, כפי שנאמר: "וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים"[1], מכל מקום הקלו חכמים וקבעו את התענית ליום אחד בלבד.

לפני חורבן בית המקדש השני, בי"ג באדר נהגו שלא להתענות ולא להספיד, מפני שביום זה חל יום ניקנור המוזכר במגילת תענית, אולם לאחר החורבן בטלה מגילת תענית ומאז צמים בי"ג באדר.

מכיון שתענית אסתר אינה מארבעה צומות, ולא נזכרה בפירוש בכתובים, מקילים בה יותר מבשאר תעניות.

  1. אסתר, ד, טז