תוספתא: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא" | אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' ז</ref>: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב<ref>קובץ אגרות חזון איש ח"ג סי' יט</ref>: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא" | ||
==מפרשי התוספתא== | ==מפרשי התוספתא== | ||
*אור הגנוז - נוסחים מהתוספתא שהודפסה בעיר ווין בשנת תר"כ | |||
*הגהות הגר"א - לגאון מוילנא | |||
*מנחת ביכורים | |||
*מצפה שמואל | |||
*מגן אברהם - לבעל המגן אברהם על השו"ע (רק על תוספתא סדר נזיקין) | |||
*מראה כהן - לרבי בצלאל הכהן (בעל הראשית ביכורים) (רק על התוספתא סדר קודשים) | |||
*זר זהב | |||
*פירוש - לרבי יונה מוילנא (רק על תוספתא מסכת פסחים) | |||
*מארי דמתניתא - לרבי יעקב כהנא מוילנא (רק על תוספתא מסכת עירובין) | |||
*חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]] | *חסדי דוד - ל[[רבי דוד פארדו]] | ||
*חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי | *חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] | [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] | ||
גרסה מ־18:06, 6 בדצמבר 2011
|
|
התוספתא הוא שמו של קובץ משניות מורחבות המסודרות על פי סדר המשנה. כל התוספתות הן ברייתות.
התוספתא בהלכה
אע"פ שיש הלכות שמקורם מהתוספתא רובם מתוספתא שהוזכרה בגמרא וכמעט שלא פוסקים הלכה מתוספתא, וכך כותב החזון איש[1]: "כידוע סוגית הגמרא היא המכריעה ותוספתא שהיא נגד הסוגיא בגמרא ולא הובאה בגמרא דוחים הפוסקים, ומוכיחים מזה שלא הובאה בגמרא דלא מתניא בי רבי חייא ורבי אושעיא ודבר זה קבלה בפי כל הראשונים ז"ל" ועוד כתב[2]: "התוספתא בידינו בלתי מתוקנה ונשתבשו בידינו הגרסאות עד שהשימוש בהם אצלנו חלק גדול על יסוד השערות ואומד הדעת ואמנם מתחלקים הבחינות בהכרת המקומות המשובשות מהם מנקודת העדר פירוש המילה כפי שהיא בנוסח שלפנינו או העדר קישור המילים ומהם מבחינת העיון השכלי... סוף דבר מנקודת הלימוד גרסתנו בתוספתא נשללת ואין לנו רשות להשתמש בה אלא לראותה בלבד ואת ביאור המשנה והלכותיה יש לנו לפרש כאילו אין לנו כאן התוספתא"
מפרשי התוספתא
- אור הגנוז - נוסחים מהתוספתא שהודפסה בעיר ווין בשנת תר"כ
- הגהות הגר"א - לגאון מוילנא
- מנחת ביכורים
- מצפה שמואל
- מגן אברהם - לבעל המגן אברהם על השו"ע (רק על תוספתא סדר נזיקין)
- מראה כהן - לרבי בצלאל הכהן (בעל הראשית ביכורים) (רק על התוספתא סדר קודשים)
- זר זהב
- פירוש - לרבי יונה מוילנא (רק על תוספתא מסכת פסחים)
- מארי דמתניתא - לרבי יעקב כהנא מוילנא (רק על תוספתא מסכת עירובין)
- חסדי דוד - לרבי דוד פארדו
- חזון יחזקאל - לרב יחזקאל אברמסקי