תוספות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תוספות''' הוא פירוש על ה[[גמרא]] שנאמר ע"י '''[[בעלי התוספות]]''' ונדפס בצידי הגמרא. | '''תוספות''' הוא פירוש על ה[[גמרא]] שנאמר ע"י '''[[בעלי התוספות]]''' ונדפס בצידי הגמרא. | ||
בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור ב[[ש"ס]], קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על [[רש"י]] הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס". | |||
== רבותינו בעלי התוספות == | == רבותינו בעלי התוספות == | ||
התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו תלמידיהם של רבינו יצחק - ר"י, אשר מובא בתוספות אלפי פעמים, ושל [[רבינו יעקב תם]]. וכן ה[[רשב"ם]], אחיו הגדול של רבינו תם, היה מגדולי בעלי התוספות. כמו כן בתוספות מובא משם רבינו מאיר, אביהם של הרשב"ם ורבינו תם, ואשר היה חתנו של [[רש"י]]. חכמים נוספים: רבינו חיים כ"ץ, רבינו פורת [שהיה בנו של הרשב"ם]], רבינו יצחק בן אברהם - ריצב"א, אחיו - רבינו שמשון משאנץ בעל התוספות שאנץ; ריב"ם, רבינו אלחנן, רבינו משה מאלאוו"ר. | התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו תלמידיהם של רבינו יצחק - ר"י, אשר מובא בתוספות אלפי פעמים, ושל [[רבינו יעקב תם]]. וכן ה[[רשב"ם]], אחיו הגדול של רבינו תם, היה מגדולי בעלי התוספות. כמו כן בתוספות מובא משם רבינו מאיר, אביהם של הרשב"ם ורבינו תם, ואשר היה חתנו של [[רש"י]]. חכמים נוספים: רבינו חיים כ"ץ, רבינו פורת [שהיה בנו של [[הרשב"ם]]], רבינו יצחק בן אברהם - ריצב"א, אחיו - רבינו שמשון משאנץ בעל התוספות שאנץ; ריב"ם, רבינו אלחנן, רבינו משה מאלאוו"ר. | ||
המהרש"ל בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי בעלי התוספות היו בקיאין בש"ס על כולו, ועשאוהו ככדור אחד. | המהרש"ל בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי בעלי התוספות היו בקיאין בש"ס על כולו, ועשאוהו ככדור אחד. | ||
גרסה מ־21:31, 25 בינואר 2009
|
|
תוספות הוא פירוש על הגמרא שנאמר ע"י בעלי התוספות ונדפס בצידי הגמרא.
בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור בש"ס, קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על רש"י הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס".
רבותינו בעלי התוספות
התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו תלמידיהם של רבינו יצחק - ר"י, אשר מובא בתוספות אלפי פעמים, ושל רבינו יעקב תם. וכן הרשב"ם, אחיו הגדול של רבינו תם, היה מגדולי בעלי התוספות. כמו כן בתוספות מובא משם רבינו מאיר, אביהם של הרשב"ם ורבינו תם, ואשר היה חתנו של רש"י. חכמים נוספים: רבינו חיים כ"ץ, רבינו פורת [שהיה בנו של הרשב"ם], רבינו יצחק בן אברהם - ריצב"א, אחיו - רבינו שמשון משאנץ בעל התוספות שאנץ; ריב"ם, רבינו אלחנן, רבינו משה מאלאוו"ר. המהרש"ל בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי בעלי התוספות היו בקיאין בש"ס על כולו, ועשאוהו ככדור אחד.
שפת התוספות
התוספות כתוב בשפה שיש להבין את רמזיה. בד"כ הוא עונה לשאלה נסתרת או בה לדחות תשובה אפשרית נסתרת, כשעל הקורא להסיק מתוך התשובה את השאלה וכדומה. כשתוספות כותבים "וא"ת (ואי תימא או ואם תאמר)", זו פתיחה לשאלה, וכשהם כותבים "וי"ל (ויש לומר)", זו פתיחה לתשובה.