שמשון בן מנוח

From ויקישיבה
(Redirected from שמשון הגיבור)
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

שמשון בן מנוח היה השופט השלושה-עשר, והאחרון המוזכר בספר שופטים. בן שבט דן.

קורות חייו[edit]

לידתו[edit]

בתקופה שקדמה ללידת שמשון, חזרו ישראל לעשות הרע בעיני ה', ונמסרו בידי פלשתים במשך ארבעים שנה.

מנוח, אביו של שמשון, גר בעיר צרעה, ואשתו - ששמה לא מוזכר במקרא, אך מובא כי שמה היה "הצללפוני"[1] - היתה עקרה. באחד הימים, כאשר היתה בשדה ללא בעלה, נגלה אליה מלאך, והודיע לה שבקרוב יוולד לה בן, וציוה כי הילד יהיה נזיר, וכי אמו תמנע משתית יין ומאכילת מאכלים טמאים עד לידתו - והילד יושיע את ישראל מיד פלשתים.

אשת-מנוח לא ידעה שהוא מלאך, וסיפרה לבעלה שפגשה נביא שהורה לה לנהוג כך, ושיוולד להם בן. מנוח התפלל ש-ה' ישלח להם שוב את הנביא, והמלאך פגש שוב את האישה כשהיתה בשדה. האישה רצה וקראה לבעלה, וכשבא מנוח חזר המלאך על הוראותיו הקודמות. מנוח שאל אותו לשמו, וביקש לתת לו בשר לאכול, אך המלאך לא הסכים לגלות לו את שמו, ואמר שאם מנוח רוצה - שיעלה קרבן ל-ה'. מנוח הקריב את גדי העזים, וכשעלתה האש מעל הקרבן, עלה איתה המלאך לשמים.

לאחר זמן אכן ילדה האישה בן, וקראה את שמו שמשון.



דמותו[edit]

התייחסות חז"ל לשמשון מורכבת. מחד גיסא, חז"ל מבקרים אותו, באמרם (משנה סוטה א ח): "שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו", אך מאידך הם משבחים אותו ומכנים אותו "צדיק"(דרוש מקור), וכן אומרים (ירושלמי סוטה י) כי הוא נקרא על שם ה' שנאמר (תהלים יד פב) "כי שמש ומגן ה' אלהים" ואמרו(דרוש מקור): "בית דינו של גדעון ושל יפתח ושל שמשון שקולין כנגד משה ואהרן ושמואל" גם יחד".

שמשון הגיבור בראי הארכאולוגיה[edit]

בחפירות בתל בית-שמש מטעם המכון לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב בהנהלת פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן, נמצא חותם חרוטי עשוי אבן, שקוטרו 16 מ"מ, מתקופה המקבילה לתקופת שמשון המקראי. בחותם מצוייר המקרה המתואר במקרא בספר שופטים שופטים יד ו שאדם גיבור (שמשון) משלח את ידו בראש אריה/חיה גדול(ה). המיקום הגאוגרפי שבו נמצא החותם, הוא אכן מקום מתאים לנאמר במקרא - מקום המפגש בין הפלישתים לישראלים. פרופ' בונימוביץ מעלה את ההשערה שאכן הציור הוא תעוד אוטנטי של סיפורו של שימשון. לדבריהם של פרופ' בונימוביץ וד"ר לדרמן, גם ממצאים נוספים בתל בית שמש מקבלים הבנה מושלמת עפ"י תיאורי המקרא על תקופתו של שמשון הגיבור[2].

בחפירות בתל צפית, בניהולו של פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן, נתגלה מקדש פלשתי עם שני עמודים במרכזו, דבר שלדברי החוקרים תואם לתיאור המקראי על אופי בניית מקדש הפלשתי בעזה שנחרב ע"י שמשון[3]

מזבח מנוח[edit]

ערך מורחב - מזבח מנוח
המשטח העליון של המזבח - ראו חציבות,כ-10 שקערוריות וספלולים, חלקם מחוברים זה לזה בחריצי תעלות

בספר שופטים (פרק יג פסוק יט) נאמר: "וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת-גְּדִי הָעִזִּים, וְאֶת-הַמִּנְחָה, וַיַּעַל עַל-הַצּוּר, לַה'; וּמַפְלִא לַעֲשׂוֹת, וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים". בתלמוד (מסכת זבחים דף קח עמוד ב) נאמר כי סלע זה הוא אותו צור מזבח שעליו התגלה מלאך האלוקים אל מנוח. ואכן במיקום גאוגרפי שתואם מאוד למוזכר במקרא, נמצא מזבח עתיק עשוי מסלע אחת בלבד (דבר שתואם לעובדה שהמקרא פותח ב"צור" ומסיים ב"מזבח"). ממדי המזבח הם 3.00 מ' על 2.50 מ' על 1.50 מ'. הסלע בנוי משברי אבנים בבסיסו, מעליו מדרגה אולי ה"יסוד" , משטח כנראה "הסובב", מקום למעמד הכהן ולכלים. ממדי הגג הם 1.50 מ' על 1.45 מ' 0.30 מ'. במשטח העליון קיימות מספר חציבות וכן למעלה מ-10 שקערוריות וספלולים, חלקם מחוברים זה לזה בחריצי תעלות. ייתכן שתפקידם היה ניקוז נוזלים - דם הקרבנות או שמן ויין של נסכים. פינותיו של המזבח פונות לרוחות השמים (בדומה למזבח בהר עיבל ולמזבח בגבעת הראל)[4].

ראו גם[edit]



הערות שוליים

  1. בבלי בבא בתרא צא ובמדבר רבה י ה
  2. האם נמצא תיעוד ארכיאולוגי נדיר לעלילות שמשון?, מאמר באתר של אוניברסיטת תל אביב.
  3. מאמר על דו"ח החפירות בתל צפית, באתר של אוניברסיטת בר-אילן.
  4. זאב ח' ארליך (ז'אבו)‏