שלמי חגיגה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

קרבן שלמים שהיו מקריבים ביום טוב הראשון של כל רגל משלושת הרגלים.


מצוה על כל אדם מישראל להביא קרבן שלמים ביום טוב הראשון של כל רגל משלושת הרגלים, בבואו להיראות בעזרה, שנאמר (שמות כג, יד): "שלש רגלים תחוג לי בשנה", ובא הפירוש המקובל ש"תחוג" היינו תביא שלמי חגיגה. ויש למדים מצוה זו ממה שנאמר (ויקרא כג, מא): "וחגתם אותו חג לה'". קרבן שלמים זה, נקרא: "שלמי חגיגה".


אין לשלמי חגיגה שיעור מן התורה, שנאמר (דברים טז, יז): "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך", אך חכמים נתנו לו שיעור: "חגיגה - שתי כסף" (חגיגה ב, א), כלומר, צריך שיהא שוויו לפחות שתי מעות כסף (המעה היא שישית הדינר).


כאמור, מצות שלמי חגיגה היא ביום טוב הראשון של כל רגל. למרות זאת, מי שלא הקריב ביום טוב הראשון, יכול הוא להקריבו באחד משאר ימי הרגל, שנאמר (ויקרא כג, מא): "וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים", ושנו בברייתא (חגיגה ט, א): "יכול יהא חוגג והולך כל שבעה (שיביא שלמי חגיגה בכל יום מימי החג)? תלמוד לומר: 'וחגותם אותו' - אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה. אם כן למה נאמר 'שבעה'~ ("שבעת ימים")? - לתשלומין.