שיחת משתמש:משולם

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

שלום משולם, ברוך בואך לויקישיבה!

תודה שנרשמת לאתר, הצלחתנו מותנית בשיתוף פעולה רב מצד הגולשים. כל תרומה לאתר מבורכת.

כולם מוזמנים להשתתף בויקישיבה. נא לשים לב לעקרונות העריכה - ויקישיבה:עקרונות עריכה.

מומלץ שמשתמשים חדשים לאתר ולסביבת "ויקי", יעזרו בעזרה בתחילת דרכם.

הנהלת האתר תשמח לעמוד לצדכם ולסייע בכל שאלה או בעיה.

בברכת התורה, למאי נ"מ? 22:16, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

הרב עובדיה יוסף[edit]

ויקישיבה היא אנציקלופדיית אינטרנט, ולכן אין מקום בה לתארים כגון: הגאון, רבנו, שליט"א, ז"ל, זצ"ל וכו', אלא רק "הרב".

בנוסף השחתת הרבה מהמידע שנמצא בערך, ואני מנסה כעת לשלב את מה שהוספת עם המידע המשובח שהיה בערך.

אני ממש מבקש שתתנהג בזהירות בהתערבותך בעריכה!

צהרים טובים ורוב ברכה! --למאי נ"מ? (שיחה) 15:39, 10 במרץ 2013 (IST)

1. רק החלפתי תואר לרב שנפטר משליט"א לזצ"ל.
2. באתי להוריד את הקישור המכפיש נגד הרב מאתר "מעריב", כנראה תיקנתי בגרסא ישנה יותר. ובכלל אין שום קו מקשר בין ההלכות משמו של הרב עובדיה יוסף שם, אפשר להעתיק את כל הספרים. וצריך לכתוב רק דברים שחידש והנהיג ומתריע עליהם, כגון פאה נכרית שכבר כתוב. ולהוסיף גם היתר מכירה, ברכת היין, כשרות הבשר וכדומה. 16:37, 11 במרץ 2013 (IST)~
יישר כוח גדול על עריכותיך!
כמה הערות נקודתיות:
1. תסתכל בקישור הנ"ל ותראה שהוספת את התארים: הגאון, רבנו, ע"ה (לרבנית מרגלית) ועוד.
2. ההערה נכונה חלקית, אך עכ"פ שינויים דרסטיים כגון זה (המוחקים פסקה שלימה) צריכים להיעשות מתוך הידברות, דהיינו הסברה בדף שיחה, ותיקון הערך לאחר הסכמת כמה משתמשים. דווקא הפסקים בהלכות צניעות די ממצים ומקיפים. (ועוד הערה צדדית: לגבי כשרות הבשר - הרב עובדיה יוסף מקל ולא מחמיר, שכן ברור שספרדים צריכים לנהוג לחומרא כדעת השו"ע בזה, והוא חידש - בהוראה לבניו - שבחורי ישיבות נחשבים כחולה שאין בו סכנה ויכולים להקל בזה).
3. אשמח לשמוע את הערותיך לגבי התיקונים שעשיתי לערך (לאחר עריכתך). עדיף בדף השיחה של הערך.
4. כמובן, העריכות שלך טובות, והביקורת בשוליים.
רוב ברכה והצלחה! --למאי נ"מ? (שיחה) 23:11, 11 במרץ 2013 (IST)
תודה.
1. כאמור, חיפשתי חומרים בגרסאות הקודמות, ואת הקישור שיש בו דברים שאינם מתאימים הסרתי בטעות מגרסה ישנה כנראה. לכן השתנה כל הערך, והנה יצא שגם באותה גרסה מצאת דברים מתאימים.
2. אחר מכן הסרתי את כל ציטוטי ההלכה שאינם קשורים עניינית לערך, אפשר הרי להביא חבילות של פסקי הלכה מכל התחומים, אז מה הטעם לפרט דווקא הלכה ללכת בלי כיפה, עם ההסתייגויות וחלקית בענייני צניעות (זה לא ממצה יש הרי עשרות פסקים בענייני צניעות ובכל עניין.) צריך להביא אם רוצים, את ההלכות המאפיינות את הקו ההלכתי של הרב עובדיה יוסף, עמידה על משמר השולחן ערוך (בין להקל בין להחמיר כמו שנכתב שם, אבל בערך עצמו כתוב "נחשב לפוסק מקל", שאת זה ביארתי ומחקת, שאינו מקל, אלא לא נוקט בחומרות כשאין צורך.) הפסקים המראים את דרכו עליהם הוא עומד וחוזר, הם אלו המפורטים שם. ואם רוצים סתם להביא, יש עוד אלפים.
3. אלו הן ההערות, כנ"ל: יש למחוק את המילים "פוסק מקל", ולהכניס במקומם, ביאור על עמדתו לגבי קבלת פסקי השולחן ערוך. ולהוריד פסקי הלכות סתמיים שלא קשורים לשיטת הפסיקה.
4. אין בעיה בביקורת.
(משולם (שיחה);)
1. אכן, צריך להקפיד לערוך את הגרסאות הטובות.
2. הדוגמה של לשים כיפה אכן איננה מרכזית כ"כ, אך דווקא בהלכות צניעות הוכנסו פסקיו המרכזיים. הייתי מצפה שיעשו כך גם בהלכות שבת (היתר פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן; ועוד), חגים, תפילה, נדה, עגונות ועוד. אכן, יש ערך גדול בביאור שיטת הפסיקה שלו, ויש על זה פסקה (שראויה להשלמה), אך יש גם חשיבות בציון וציטוט פסקים שלו (למשל, הפסיקה המתנגדת לחדר ייחוד איננה מרכזית בשיטת הפסיקה שלו, וזה די נדיר שהוא מעדיף מנהג - שלא בכל המקומות/העדות נהגו בו - על פסק השו"ע, ואעפ"כ זה פסק מרכזי שראוי להיכנס לערך).
בנוסף, הרב עובדיה נחשב לפוסק מקל, והוא לא מנסה להתכחש לציור הזה אלא להפך, מחזק אותו באמירות כמו "כוח דהיתרא עדיף" (ועוד אמירות שידועות לכל), וראוי שהכיוון הזה יובא בערך. (הביטוי "לא נוקט בחומרות כשאין צורך" הוא בעייתי, כי בעיניו אין צורך ובעיני פוסקים אחרים יש צורך, וזה בדיוק מה שהופך אותו ל"מקל", ובפרט כשהוא בא במודע מתוך גישה כזו).
3. אכן, יש לבאר בקצרה את עמדתו בעניין קבלת השולחן ערוך (ללא ריבוי מקורות מהפוסקים בדורות הקודמים, דבר שנתון לוויכוח תורני), ואת הגבולות שהוא נותן לכללים אלו: ספק ספיקא, מנהג (ואיזה מנהג) ועוד. (לגבי הורדת פסקי הלכות אחרים - הסברתי את התנגדותי).
כל טוב! --למאי נ"מ? (שיחה) 16:02, 13 במרץ 2013 (IST)
1. אני לא רגיל כ"ב לפורמט, ומודה על ההסבר.
2. על כל פיסקה זו יש לערער ואתחיל בדוגמא אחת, שתענה על כל מה שכתבת, ואח"כ בפרוטרוט. יש פסק של הרב עובדיה יוסף האוסר לגברים ללבוש בגדי נשים בפורים וההפך, "אסור לילדות או לנשים ללבוש בגדי אנשים, וכן להיפך, אסור לילדים או לאנשים ללבוש בגדי נשים, ואפילו לשם שמחת מצוה אסור לעשות כן. ויש לשמור מאד על גדרי הצניעות והקדושה בימי הפורים." וזה בניגוד לפסק הרמ"א. הרי לך, א. פסק נוסף בענייני צניעות שהוא איננו כאן, ב. חומרא כנגד הרמ"א, אף שלא נכתבה בשולחן ערוך לאיסור, שזה חידוש כאן. מכאן תבין שלומר "פוסק מקל" זה לא מדוייק. ופסק מחמיר זה שלו איננו מובא במקבץ זה.
לגבי כיפה, רציתי להוסיף כמו שהוספת שם את כל המכלול. אבל עדיין זה לא מדוייק, כי זה לא חידוש שלו, כולם מודים שזה לא חיוב מעיקר הדין (שלא בתפילה) יש היתרים של פוסקים מסויימים המתירים ללכת ללא כיפה למניעת הפסד ממון. לגבי פס"ר דלנ"ל בדרבנן, זו דעה מוסכמת על הרבה פוסקים ויש שרוצים להקל גם בדאוריתא. (ראה שיעור הרב מלמד באתר זה).
לגבי חגים ונדה שהזכרת, יש בהחלט חידושים רבים, אבל זה הרבה ואפשר אם תרצה, להביא. לגבי עגונות זה יותר דברים ספציפיים אבל גם שם יש צירופי כמה סברות וס"ס, אולי כללים אלו להתיר, הם מושג חדש (כוחא דהתירא עדיף, הוא פתגם בהשאלה מתחילת מס' ביצה, ממנו רואים שכדי להתיר צריך להיות ת"ח גדול יותר). דווקא את הפסק על חדר יחוד צריך להביא כפסק מנחה, לשמור על המסורת ועל הפסיקה הספרדית. לגבי קבלת השו"ע, כתוב, קיבלנו הוראותיו בין להקל ובין להחמיר.
לגבי הל' צניעות המובאים שם, אינם מקיפים וגם לא מדוייקים, כמו שתיקנת שם כבר. למשל, דין זה: הנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קידוש, הואיל והן מצוות על קידוש כמותם, ומשום צניעות, נכון שהאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה.(המקור לפי הלכה יומית, מדברים שכתב הרב ב"קול סיני" וזה ע"פ המשנ"ב). או: דבר זה שמעיקר הדין אין האשה צריכה ללכת בביתה עם כיסוי ראש, אבל המחמירה בזה ע"פ הזוה"ק, תבורך. ועוד ועוד.
ולגבי הפרדה לבנים ולבנות הובא רק ההיתר בלי האיסור: וכבר לפני כשלשים שנה, בכנס חירום של רבני ארץ ישראל, יצאה הסכמה בכתב, מטעמו של מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, יחד עם ידידו האדמו"ר הקדוש רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל (באבא סאלי), ובה כתבו שחלילה להקים בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות יחדיו, והעושה כן אסור לשתף עמו פעולה, שהוא פורץ גדר הצניעות, ויש להבדילו מקהל עדת ישראל. וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם, לשמור את משמרת הקדושה והטהרה בישראל, שבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. (ולפי שהזכרנו את האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא, כאן ההזדמנות להזכיר גם את גודל הערכתו ואהבתו כלפי מרן רבינו הגדול שליט"א, כי בעת שהיה מגיע אצלו מרן שליט"א, היה האדמו"ר קם בפניו מלא קומתו, והיה מברך על ראיית פני רבינו שליט"א, ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" בשם ומלכות, והיה קורא עליו את הפסוק "וישראל אהב את יוסף", ואמר לנאמן ביתו באותה עת (הרב אברג'יל שליט"א), כי נשמתו של מרן שליט"א היא מזמן הגאונים, ולא היה ראוי לדור שתרד בזמנו. כל כך היה אוהב את מרן שליט"א, עד שתמיד היה מצטער שלא ידע מראש על ביקורו של הרב, שאילו היה יודע, היה נערך כראוי לאותו ביקור).
ומכל מקום כתב מרן רבינו הגאון שליט"א, שבמקום שאין מספר התלמידים מספיק לכל כתה, ואין כל אפשרות להקים כתה מיוחדת לבנים לחוד ולבנות לחוד, כי לא יכיר בכך משרד החינוך, וממילא קיים חשש שילכו הילדים ללמוד בבתי ספר שלא ילמדו שם שום ענין של תורה ודת ואמונה, שבאופן כזה יש לבחור את הרע במיעוטו, ולהעדיף שילמדו הבנים והבנות יחדיו בבתי ספר דתיים, ממה שילמדו בבתי ספר שאינם דתיים כלל. ובלבד שיהיו קטנים ביותר, דהיינו בגן הילדים ובבית הספר עד כתה ג' בלבד, והביא סמך לדבריו מהגמרא. (הלכה יומית)
לגבי מה שהוספת על המחלוקת עם הקבלה, זה קצת פשטני, תלוי מי הפוסק מהפשט. (אבל הדוגמא לא נכונה, כי עושים לפעמים גם ספק ספיקא נגד השולחן ערוך, וזה לא אומר שהולכים נגדו). יש קונטרס כללי הלכה שכתב הרב יצחק יוסף, אפשר אולי לתמצת משם. משולם(שכח/ה לחתום) שיחה 17:13, 14 במרץ 2013 (IST)
1. במילים אחרות: תמיד לערוך את הגרסה האחרונה.
2. עסקת בהרבה נושאים ודוגמאות שכל אחד מהם שווה דיון נפרד. ולכן אני ממספר אותם מחדש.
א. התחפשות איש לאשה ולהפך בפורים - נכון, פסק זה לא הובא בתקציר, כי הוא עוסק בשאלה ספציפית נקודתית (הנוגעת למספר בודד של אנשים, ואין בה חידוש גדול בכללי ההכרעה), ואיננו נוגע לכיוון הכללי של ענייני צניעות. לעומת זאת, הפסק על פאה נכרית ו/או הפסק על לבישת גרביים לאשה נוגע יום-יום לאלפי נשים, והוא ממש מעצב את החיים לשומעי לקחו. (אגב, יתכן שיש עוד כמה פסקים משמעותיים בענייני צניעות שלא הובאו ואפשר להכניסם).
ב. פסק זה איננו מחודש כ"כ, כי יש כאן מחלוקת גדולה בפוסקים הנוגעת לאיסור דאורייתא, ועד ימינו לא הוכרעה, ויש רבנים המורים כך ויש המורים אחרת.
ג. נכון, לומר על הרב עובדיה יוסף "פוסק מקל" זה לא מדוייק, כי באמת כל פוסק (ירא שמים ואיש אמת) הוא מקל לפעמים ומחמיר לפעמים (ואם לא - יש כאן בעיה...), ולכן המילה המרכזית היא "יחסית". דהיינו, אם נשווה את פסקי הרב עובדיה יוסף שליט"א לפסקי הרב יוסף שלום אלישיב או הרב מרדכי אליהו - בוודאי שנמצא שהרב עובדיה יוסף מקל יותר.
בנוסף, הרב עובדיה יוסף באמת יש לו אג'נדה להקל, כפי שהוא מסביר בכמה מקומות בספריו, ובדרשות ובשיחות בע"פ (שיצאו ע"י תלמידיו בכמה חוברות/ספרים), והוא שתבע את המושג "כוח דהיתרא עדיף" במשמעות המקובלת. (המשמעות בגמרא הפוכה: עד שאתה לא בטוח במאה אחוז תחמיר, ולכן אם יש ספק כלשהו בהלכה - תחמיר, והמקל הוא רק מי שאין לו כלל ספק; ואילו הרב עובדיה יוסף שליט"א משתמש במשמעות שיש להעדיף לחפש את הפסק והפוסק המקלים).
ד. הפסיקה על חדר הייחוד יותר נוגעת דווקא לנושא של שיטת הפסיקה שלו, ופחות לפירוט הפסקים, כפי שהסברתי לעיל (אע"פ שנכון להכניס אותה גם שם, אבל לא בגלל הנימוקים שאתה הזכרת, אלא בגלל המשמעות הציבורית שלה, כמו נושא ברכת הגפן לספרדים - שהחידוש איננו גדול, אך המשמעות הציבורית רחבה, ולכן זה צריך היכנס בכותרת "מפסקיו").
ה. לגבי מה שציטטת שקיבלנו את הוראותיו בין להחמיר ובין להקל - לא הבנתי באיזה הקשר ציטטת זאת, רק אעיר שהרב יביע אומר שליט"א מקל יותר מהכרעת השו"ע במקום שיש ספק ספיקא, ולא מחמיר יותר ממרן במקום שיש ספק ספיקא לחומרא. כך שבהחלט הכללים שלו מובילים לחומרא. (גם בנושא המנהגים, חלק מהמנהגים הוא מקבל נגד דעת מרן וחלק לא, ובדר"כ זה יוצא לקולא ולא לחומרא, ואכמ"ל).
ו. לגבי פירוט הל' צניעות, אם המידע לא מדוייק - יש לתקן אותו ולא למחוק את כל הפרק (לבד ממקרים חריגים מאד). [מעבר לכך, גם אם נכון (לדעתך) למחוק את כל הפרק, כדאי להיוועץ בעוד אנשים לפני שעושים שינויים דרסטיים וכנ"ל, ובפרט אצל משתמשים שאינם רגילים בעריכה בסגנון אנציקלופדי].
ז. לגבי הטענה שהפירוט של הלכות צניעות איננו מקיף, ונתת שתי דוגמאות: 1. נכון שאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה. 2. שמעיקר הדין אין האשה צריכה ללכת בביתה עם כיסוי ראש, אבל המחמירה בזה ע"פ הזוה"ק, תבורך. - לדעתי שתי הדוגמאות הללו אין להם מקום בערך על דמותו של הרב, כי אין בהם חידוש הלכתי, (ובנוסף, הדוגמה הראשונה היא מאד מקומית ולא משהו המעצב את החיים וכנ"ל). מלבד זאת, גם אם חסר בהל' צניעות הלכות מסויימות - עדיף לשלב אותם (בהתייעצות) ולא למחוק את כל הפרק.
ח. לגבי ההפרדה בין בנים לבנות - כדאי להכניס בקצרה גם את האיסור (לשם האיזון), אך צריך לזכור שההיתר הוא חידוש, והאיסור הוא פשוט. (נסה לחפש בין שמות גדולי הדור, כמה מהם מסכימים להיתר וכמה לאיסור, ותמצא כדבריי). וגם המנהג אצל יראי ה' מדורות להפריד את בתי הספר (או שהבנות כלל לא למדו).
ט. לגבי נושא הלכה וקבלה - אכן כתבתי בצורה מאד פשטנית, ובפרק על שיטת פסיקתו יש מקום להרחיב יותר (ראה בדבריי לעיל סעיף 3). ואדרבה אם אם ישפרו את מה שכתבתי, אך אני חושב שיש בפסקה הזו הסברה - כללית מאד ופשטנית מאד (ואפילו קצת שטחית) - של המחלוקות העיקריות על שיטת הפסיקה שלו.
יישר כוח על התשובה העניינית! --למאי נ"מ? (שיחה) 02:14, 15 במרץ 2013 (IST)

חסימת המשתמש הנוכחי[edit]

אינני מבין מדוע ניק זה של הטרול עדיין לא נחסם, בהתאם לקביעתו של מפעיל מערכת כאן באתר, וכאשר נראה בבירור מעריכותיו של הלה. אליהו אמזלג (שיחה) 14:22, 13 במרץ 2013 (IST)

לא הבנתי מה אתה שואל אותי? משולם(שכח/ה לחתום) שיחה(14:31, 13 במרץ 2013 (IST))
היכן זה "נראה בבירור מעריכותיו של הלה"?? --למאי נ"מ? (שיחה) 16:02, 13 במרץ 2013 (IST)
בבקשה:
  • עריכות שמתאפיינות במחיקת קטעים שלימים והכנסה של קטעים אחרים במקומם - עם הנגיעה בענייני צניעות כרגיל;
  • הופעתו של "משולם" באופן מפתיע, בדיוק לאחר שחזרתי לערוך כאן (הניק היה רדום מתאריך 9 לספטמבר והתעורר לפתע ב10 למרץ במקביל לעריכותיו של למיכתר המלך), והוא החל להשתולל בכמה וכמה ניקים (כל ניק "חדש" שמופיע בימים אלה בתמימות, צריך מטבע הדברים לעורר חשד);
  • רצון לדאוג לכבודו של הרב עובדיה ולטייח דברים שלדעתו מפחיתים מכבודו - מאפיין את הטרול מימים ימימה;
  • ובעיקר, משום שעריכותיו תואמות לעריכות של הטרול עצמו בניקים אחרים, השווה בין זה לזה.
בברכה, אליהו אמזלג (שיחה) 19:16, 13 במרץ 2013 (IST)
לדעתי אין די בסימנים כגון אלו, הוא יכול להיות סתם תלמיד של בני/תלמידי הרב עובדיה (ובהסרת קישורים משמיצים על גדולי הדור גם אני תומך), שהגיע כעת בעקבות סיום זמן חורף. דווקא אינני מוצא כ"כ דִמיון בין ההודעות שלהם (למשל בערך על הרב עובדיה), יש סימנים יותר מובהקים מאלו שהצגת (למשל, הוספת רווחים מיותרים באותם המקומות), אך בכל זה לא די. בינתיים לא די בסימנים אלו. נחיה ונראה. לילה טוב! --למאי נ"מ? (שיחה) 19:42, 13 במרץ 2013 (IST)


למה צריך להיות בעל עניין כדי לכתוב את העובדות הללו? ונראה לי שהמתלונן לא מתנגד למחיקת דברי הרב עובדיה יוסף, או מעיסוק בענייני צניעות, אלא יש לו בעיה ספציפית עם הכתיבה או המחיקה שהבאתי, שיסביר מה. ולגבי רווחים , אינני רגיל כאמור לפורמט הזה ומעתיק לפעמים ממקומות אחרים, ולא הסתדרתי כל כך עם העריכה כאן שצריך להכניס סימונים לדגשים ציטוטים ופונטים בתוך הטקסט כמו תכנת אינשטיין ולא וורד. אבל תודה בכל אופן משולם (שיחה) 17:19, 14 במרץ 2013 (IST)