שולחן ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
חיבורו ההלכתי החשוב של ר' יוסף קארו. נחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של מרן על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". ה[[רמ"א]] (ר' משה איסרליש) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.
[[שולחן ערוך]] הוא חיבורו ההלכתי החשוב של [[רבי יוסף קארו]], הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על ה[[טור]] "[[בית יוסף]]". [[רבי משה איסרליש]] (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.


== מבנה ותוכן ==
== מבנה ותוכן ==
 
השולחן ערוך בנוי ע"פ מבנה הטור, הן בחלוקה לארבעת הטורים והן בחלוקה לסימנים וסעיפים:
החיבור מורכב מארבעה חלקים. החיבור הולך לפי סדר ה[[טור]].
החיבור מורכב מארבעה חלקים.


* [[אורח חיים]] בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.
* [[אורח חיים]] בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.
שורה 15: שורה 15:
== מפרשיו ==
== מפרשיו ==


לספר נכתבו פירושים רבים. אנו נביא את המפורסמים שבהם:
לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם:
 
* [[מגן אברהם]] (מג"א) - על חלק אורח חיים, מאת [[רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר]].
 
* [[טורי זהב]] (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד סג"ל.
 
* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - על חלקי יורה דעה וחושן משפט, מאת [[רבי שבתי כהן]].


* [[משנה ברורה]] - נכתב בידי ה[[חפץ חיים]] (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין) על האורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב ע"י רבים כפוסק היסודי של מנהגי אשכנז בימינו למרות שאין זה מוסכם לגמרי.
* [[בית שמואל]] - על חלק אבן העזר.


* [[מגן אברהם]] (מג"א).
* [[חלקת מחוקק]] - על חלק אבן העזר, מאת רבי משה לימא.


* [[טורי זהב]] (ט"ז).
* [[ספר מאירת עיניים]] - על חלק חושן משפט.


* [[ספר מחצית השקל]].
* [[ספר מחצית השקל]].


* [[שפתי כהן]] (ש"ך) - נכתב בידי הרב שבתאי הכהן רפפורט.
* [[באר היטב]]-על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (או"ח ואה"ע) ורבי זכריה מנדל מבעלז (חו"מ ויו"ד).
 
*ביאור הגר"א- על ארבעת חלקי השו"ע, מאת [[רבי אליהו מווילנא]].
 
* [[קצות החושן]] - על חושן משפט, מאת [[הרב אריה לייב הכהן הלר]]. הספר נחשב כאחד מספרי האחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו [[שב שמעתתא]]. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".


* [[ביאור הלכה]] - נכתב גם הוא בידי החפץ חיים על האורח חיים, ובו הוא מברר בפירוט יותר דינים מורכבים.
* [[נתיבות המשפט]] - על חושן משפט, מאת [[רבי יעקב מליסא]]. הוא מרבה להתפלפל עם בעל קצות החושן, בן דורו המבוגר.


* [[נתיבות המשפט]] - עוד אחרון קלאסי. מתפלפל רבות עם קצות החושן שהיה בן דורו.
* [[אבני מילואים]] - על אבן העזר, מאת ר' אריה לייב הכהן הלר.


* [[קצות החושן]] - על ה"חושן משפט". הספר נחשב כאחד מהאחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו [[שב שמעתתא]]. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
* [[ברכי יוסף]] - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א).


* [[אבני מילואים]].
* [[ערוך השולחן]] - על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת [[רבי יחיאל מיכל אפשטיין]].


* [[בית שמואל]].
* [[משנה ברורה]] - נכתב בידי [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.


* [[חלקת מחוקק]].
* [[כף החיים]] - על אורח חיים ויורה דעה, מאת [[הרב יעקב חיים סופר]].


* [[ערוך השולחן]].
*שתילי זיתים נכתב ע"י הרב דוד משרקי (מכונה גם מהרד"ם; 1771-1696), פוסק נודע ביהדות תימן, מגדולי חכמי ההלכה בדורו במאה ה-18.


== קיצור שו"ע ==
== קיצור שו"ע ==
{{ערך מורחב|ערך=[[קיצור שולחן ערוך]]}}
נכתבו מספר ספרים של "[[קיצור שולחן ערוך]]". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של [[רבי שלמה גנצפריד]], קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת [[הרב חיים דוד הלוי]], קיצור שולחן ערוך מאת [[הרב רפאל ברוך טולידאנו]], וקיצור שולחן ערוך [[ילקוט יוסף]]. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי ה[[משנה ברורה]], [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[רבי שניאור זלמן מלאדי]].


נכתבו מספר ספרים של "[[קיצור שולחן ערוך]]". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע לרב שלמה גאנצפריד, קיצור שו"ע לרב חיים דוד הלוי וקיצור שו"ע של הרב מרדכי אליהו זצ"ל וקיצור שו"ע לרב עובדיה יוסף שליט"א.
==לקריאה נוספת==
* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A פירוש על שולחן ערוך] בפרויקט פרשני
{{מפרשי השולחן ערוך}}


[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה: ספרי הלכה]]
[[קטגוריה: ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:ארבעה טורים]]
[[קטגוריה:חיבורים לפי סדר הטור]]

גרסה מ־21:08, 4 במאי 2020

שולחן ערוך הוא חיבורו ההלכתי החשוב של רבי יוסף קארו, הנחשב לספר הפסיקה המרכזי ביותר. הספר נכתב כסיכום לספרו של המחבר על הטור "בית יוסף". רבי משה איסרליש (הרמ"א) כתב עליו את ה"מפה" - הגהות שבהם הביא בעיקר את מנהגי אשכנז.

מבנה ותוכן

השולחן ערוך בנוי ע"פ מבנה הטור, הן בחלוקה לארבעת הטורים והן בחלוקה לסימנים וסעיפים: החיבור מורכב מארבעה חלקים.

  • אורח חיים בהלכות יומיומיות והלכות הקשורות לזמנים מיוחדים.

מפרשיו

לספר נכתבו פירושים רבים. המפורסמים שבהם הם:

  • טורי זהב (ט"ז) - על חלקי אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי דוד סג"ל.
  • באר היטב-על ארבעת חלקי השו"ע, מאת רבי יהודה אשכנזי מטיקטין (או"ח ואה"ע) ורבי זכריה מנדל מבעלז (חו"מ ויו"ד).
  • קצות החושן - על חושן משפט, מאת הרב אריה לייב הכהן הלר. הספר נחשב כאחד מספרי האחרונים הקלאסיים הנלמדים בעולם הישיבות ומתאפיין בעיון ופלפול עמוק. המחבר כתב גם עוד ספרי פלפול וביאור יסודיים כמו שב שמעתתא. על השגות "נתיבות המשפט" הוא משיב בחיבורו "משובב נתיבות".
  • משנה ברורה - נכתב בידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין על חלק אורח חיים. כולל ביאור מקיף ובירורי יותר בשם "ביאור הלכה" וחלק של המקורות - "שער הציון". נחשב על ידי רבים כפוסק העיקרי של יהודי אשכנז בימינו בתחומים בהם הוא עוסק למרות שאין זה מוסכם.
  • שתילי זיתים נכתב ע"י הרב דוד משרקי (מכונה גם מהרד"ם; 1771-1696), פוסק נודע ביהדות תימן, מגדולי חכמי ההלכה בדורו במאה ה-18.

קיצור שו"ע

ערך מורחב - קיצור שולחן ערוך

נכתבו מספר ספרים של "קיצור שולחן ערוך". המפורסמים בהם הם: קיצור שו"ע של רבי שלמה גנצפריד, קיצור שו"ע "מקור חיים" מאת הרב חיים דוד הלוי, קיצור שולחן ערוך מאת הרב רפאל ברוך טולידאנו, וקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף. כמו כן, יצאו לאור ספרי קיצוש"ע של הרב גנצפריד עם פסקי המשנה ברורה, הרב מרדכי אליהו ורבי שניאור זלמן מלאדי.

לקריאה נוספת