שלוש השבועות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלוש שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל והאומות לגבי הגלות והעליה לארץ ישראל. ואלו הן: שלא לעלות בחומה, שלא לדחוק את הקץ, שלא למרוד באומות.

המקור בתלמוד[עריכה]

המקור הוא בגמרא (מסכת כתובות קיא, א) האומרת: "לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר: ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ...לכדרבי לוי דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא (שלושה) - הני דאמרן (אותם שאמרנו), אינך (האחרים) - שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים. "בצבאות או באילות השדה" - אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה - מוטב, ואם לאו - אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה".

המדרש דורש את לשון השבועה שנאמר בשיר השירים "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

הרחבת ביאור השבועות[עריכה]

1. שלא יעלו בחומה[עריכה]

במסכת כתובות (קיא, א) מופיעה פרשנות לפסוקים מסוימים ב'שיר השירים', על פיה נשבעו בני ישראל לקב"ה ש"לא יעלו בחומה", כלומר - שלא יעלו לארץ בכח, בדרך הטבע, נגד רצונן של אומות העולם, אלא יחכו שהקב"ה ישלח את משיחו וישיב את ישראל לארץ. על פי דברי אגדה אלו, לאורך הגלות היו פוסקים חשובים שאסרו לעלות לארץ. מנגד, היו גם פוסקים חשובים שאמרו שאין בדברים אלו כדי למנוע את מצוות יישוב הארץ, ושבועה זו איננה הלכה למעשה.

2. שלא ימרדו באומות העולם[עריכה]

ערך מורחב - התגרות באומות


3. שלא ידחקו את הקץ[עריכה]

ערך מורחב - דחיקת הקץ

במהות שבועה זו ועניינה נחלקו רבותינו. יש שפירשו: שלא ידחקו את קץ הגאולה על ידי העמדת משיחי שקר למיניהם; ויש שפירשו: שלא ירבו בתחנונים יותר מדי על קירוב קץ הגאולה.

בביאור שיטה זו - האחרונה - נחלקו הדעות: יש שביארוה כפשוטה, שאין רצון הבורא שיבוא המשיח קודם זמנו ואף לא על ידי תפילה מרובה. וכן מצינו שלא ניתנה רשות לאליהו הנביא להעמיד את שלושת האבות גם יחד, מחשש שמא שלשתם יחדיו ירבו בתפילה ויביאו את המשיח קודם זמנו. לעומתם מבארים אחרים, שאין בכוונת שיטה זו להטיל איסור על תפילה מרובה, אלא על חריגה מתחום התפילה הטהורה, דוגמת יוסף דיליריינא, אשר פעל בשמות הקדושים, תעניות וטבילות, כדי להביא את הגאולה, ולבסוף נכשל במעשיו ויצא לכפירה. לדעתם, כל המרבה בתפילות ותחנונים על קירוב קץ הגאולה הרי זה משובח.

הגאון רבי הלל מקולמייא בספרו "אבקת רוכל" (חלק ב כלל ט) כותב, שאף אם מהות השבועה היא אכן שלא ירבו בתחנונים יותר מדי על קירוב הקץ, מכל מקום "לעת עתה נשתנה הזמן, ולא לבד שמותר להרבות בתחנונים עבור הגאולה, אלא גם מצוה לקרוא אל ה' בחזקה שימהר לגאלינו". לדעת ה"מנחת אלעזר", שיטה זו - המטילה איסור על ריבוי תפילות ותחנונים - "אינה להלכה ולא עיקר כלל".

דיון הסוגיא[עריכה]

דעת התומכים בציונות[עריכה]

ישנם כמה הסברים מדוע עולים לארץ ישראל חרף השבועה "שלא יעלו כחומה":

דעת המתנגדים לציונות[עריכה]

המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק כ"ד) מסביר שהגלות היא נגד טבע העולם, ולפיכך היה צריך לעגן אותה בשבועות, כי אחרת היה עם ישראל באופן טבעי חוזר מעצמו לארץ, או שהגויים היו מכלים אותו, אבל השבועות יוצרות הכרח במציאות להשאיר כך את המצב הלא-נורמלי של ישראל בגלות.

שלוש השבועות משמשים מקור למתנגדי הציונות ולעליה לארץ ישראל, שטוענים שבכך עוברים על השבועות שלא לעלות בחומה, שלא למרוד באומות ושלא לדחוק את הקץ. מי שערך ספר שמקיף סוגיא זו הינו האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, שאף כתב על כך מאמר בספרו "ויואל משה". הוא אף מסביר בכך את הסיבה לשואה, שכן בהמשך הגמרא שם דורשת הגמרא כי אם עמ"י לא יקבל את השבועה, ה' יתיר את בשרם כצבאות וכאיילות השדה.

השבועה – לא להרחיק את הקץ[עריכה]

  • הגמ' בסוגיה הנ''ל מביאה את דעת לוי הסובר שיש שבועה נוספת: "שלא ירחיקו את הקץ", דהיינו להימנע ממעשים שיגרמו לגאולה להתרחק. על אלו מעשים הכוונה? מסבירים המפרשים[1] לאי עליה לארץ ישראל לאחר שרואים שה' חפץ בעלייתנו. כמבואר בגמ'[2] שמעשים אלו דוחים את הגאולה.
  • יש שלמדו שמחמת שעברו על השבועה הזו, ולא עלו לא''י בזמן שהשגחה העליונה פתחה את השערים והראתה בחוש שה' חפץ שנעלה, קרתה השואה האיומה כמו שנאמר שם "אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"[3].


ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. בעל אם הבנים שמחה (עמ' קפ"ב): רש"י פירש שלא ירחקו את הקץ בעוונם, וקשה לכאורה דאם כוונתו על סתם עוונות, הרי זה כבר מוזהר ועומד מהר סיני? אלא נראה בכוונת רש''י, דלא על סתם עוון קאי, אלא על עוון שנוגע בקץ עצמו, כמו שכתב המהרש''א שבימי עזרא היתה ראויה לבוא גאולה נצחית, אלא שגרם החטא שלא עלו כולם, ועל זה באה השבועה הנ''ל- שלא ירחקו את הקץ בעוונם, שאם תמצא להם שעת הכושר לעלות ע''י רשיון המלכים, יעלו כולם כדי שתשלשל מזה גאולה נצחית.
  2. ראה באריכות בחוברת לכו נרננה פרק ב'
  3. קדושת ציון עמוד 350