רימון

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
רימון

עץ ים תיכוני. נשיר. מכיל מאות גרעינים עסיסיים המצטיינים גם בערך רפואי. החמישי משבעת המינים.

במקורות[edit]

מהרימון הביאו המרגלים להראות את טוב הארץ (במדבר י"ג, כ"ג).

בתקופות שונות שימש הרימון כעיטור לתשמישי קדושה. במעיל של הכהן הגדול היו תלויים רימונים (עשויים תכלת וארגמן) לקישוט.

בשיר השירים מופיע הרימון כסמל היופי (ד', ג' ו-ו', ז').

הכתוב אומר: "כפלח הרימון רקתך", ודרשו חז"ל - אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון (ברכות נ"ז.). ועוד דרשו רבותינו זכרונם לברכה - "רקת - טבריא, ולמה נקרא שמהּ "רקת"? - שאפילו ריקנין שבה מלאין מצוות כרימון" [מסכת מגילה, דף ו עמוד א][1].

בליל ראש השנה אוכלים רימון ומתפללים "שירבו זכויותינו כרימון". ויש נוהגים לומר - "שנהיה מלאים מצוות כרימון".

  1. לביאור ההדגשה בעיר טבריא ראה בחידושי החכם השלם רבינו רפאל אנקווא זצ"ל, הוצאת "אהבת שלום".