רב אחא בריה דרבא
|
רב אחא בריה דרבא | |
---|---|
דור | דור שביעי לאמוראי בבלי |
בית מדרש | ישיבת פומבדיתא |
רבותיו | רב כהנא (השני), רב אשי, אמימר ומר זוטרא |
חבריו | רבינא |
רב אחא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, שימש כראש ישיבת פומבדיתא.
רב אחא נולד בבבל לאביו רבא, שהיה כהן[1], ויש אומרים שהוא רבא הידוע, חבירו של אביי, אך יש אומרים שרבא הידוע לא היה כהן ומדובר רבא אחר[2].
על רבותיו נמנו רב כהנא (השני), רב אשי, אמימר ומר זוטרא[3]. על חבריו נמנו רבינא[4]. לאחר פטירתו של מר זוטרא, ששימש כראש ישיבת פומבדיתא, הוא מילא את מקומו אחריו[5] .
הנהגותיו[edit]
אחד מיסודות מנהגי חב"ד נגזר מאחת מהנהגותיו, להתנהג כרבותיו:
רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא [=רב אחא הידר לברך על הדס שנחלקו עליו אמורא אמוראים אם הוא כשר - כיון שהזכירו רב כהנא ככשר] | ||
– סוכה לב, ב. |
.
מחקר[edit]
בין שאר חכמי התלמוד, נמנה רב אחא בריה דרבא על קבוצת חכמים שקיימו דיון אודות הנמלים כדי ללמוד את תכונותיהם. בתלמוד מתואר ניסוי שעשה רבי שמעון בן חלפתא, כדי לבדוק אם אכן לנמלה "אין לה קצין שוטר ומושל":
- "אמר: איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא. אזל בתקופת תמוז, פרסיה לגלימיה קן נמלים אקינא דשומשמני, נפק אתא חד מינייהו, אתנח ביה סימנא, על אמר להו 'נפל טולא', נפקו ואתו, דלייה לגלימיה, נפל שמשא, נפלו עליה וקטליה. אמר: שמע מינה לית להו מלכא, דאי אית להו, הרמנא דמלכא לא ליבעו?!" (חולין נז ב). רשב"ח גרם לנמלים לחשוב בטעות שנמלה אחת רימתה אותן, והן מיד התנפלו עליה והרגו אותה. הוא הסיק מכאן שלנמלים אין מלך, שכן אילו היה להן מלך, הן לא היו "לוקחות את החוק לידיים" אלא מחכות לגזר-דינו של המלך.
רב אחא, חלק בתוקף על מחקרו של רבי שמעון: {{הדגשה|אמר לו רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ודלמא מלכא הוה בהדייהו? אי נמי הרמנא דמלכא הוו נקיטי? אי נמי בין מלכא למלכא הוה?... אלא, סמוך אהימנותא דשלמה[6]: ייתכן שהמלך היה בקבוצת הנמלים שהרגו את ה'רמאית', ייתכן שהמלך כבר הוציא גזר-דין, וייתכן שבדרך-כלל יש מלך אלא שבדיוק באותו זמן הייתה ממשלת מעבר... רב אחא לימד כאן, בנימה הומוריסטית מעט, עיקרון ידוע בחשיבה המדעית - אי אפשר להסיק מסקנות מתצפית אחת, כי לתצפית אחת יכולות להיות פרשנויות רבות.
קישורים חיצוניים[edit]
- אהרן היימאן, "רב אחא בריה דרבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 132-130, באתר HebrewBooks