רבנו פרץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבנו פרץ ב"ר אליהו מקורביל''' המכונה '''רבנו פרץ''' היה מאחרוני [[בעלי התוספות]] בתחילת האלף השישי.  תלמיד [[רבי יחיאל מפאריש]] ורבי שמואל מאיברא. כיהן כראש ישיבה בקורביל, ובין תלמיגיו נמנים [[רבי מרדכי בן הלל]] (בעל ה"מרדכי") בעל ה[[כל בו]] ועוד. חיבר תוספות ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שחלקן נערכו על ידי תלמידיו ונקראו '''תוספות רבנו פרץ''' או '''תוספות תלמידי רבנו פרץ'''. יש שמזכירים את תוספותיו בכינויים אחרים כגון "שיטה", "נימוקים" ועוד.  
'''רבנו פרץ ב"ר אליהו מקורביל''' המכונה '''רבנו פרץ''' היה מאחרוני [[בעלי התוספות]] בתחילת האלף השישי.  תלמיד [[רבי יחיאל מפאריש]] ורבי שמואל מאיברא. כיהן כראש ישיבה בקורביל, ובין תלמידיו נמנים [[רבי מרדכי בן הלל]] (בעל ה"מרדכי"), בעל ה[[כל בו]], ועוד. חיבר תוספות ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שחלקן נערכו על ידי תלמידיו ונקראו '''תוספות רבנו פרץ''' או '''תוספות תלמידי רבנו פרץ'''. יש שמזכירים את תוספותיו בכינויים אחרים כגון "שיטה", "נימוקים" ועוד.  


תוספותיו התקבלו לא רק בצרפת ובאשכנז, אלא אף בספרד הן היו נפוצות (כפי שכתב רבי מנחפ ב"ר זרח מספרד בהקדמה לספרו "צידה לדרך": "ורוב לימודינו בשיטת רבנו פרץ").  
תוספותיו התקבלו לא רק בצרפת ובאשכנז, אלא אף בספרד הן היו נפוצות (כפי שכתב רבי מנחפ ב"ר זרח מספרד בהקדמה לספרו "צידה לדרך": "ורוב לימודינו בשיטת רבנו פרץ").  


כמו כ כתב הגהות על ה[[סמ"ק]] ל[[רבי יצחק מקורביל]] ו[[תשב"ץ קטן]] לרבי שמשון ב"ר צדוק. מיוחס לו חיבור על המסורות בשם "ספר פרץ", אולם הוא לא נמצא בידינו.  
כמו כן כתב הגהות על ה[[סמ"ק]] ל[[רבי יצחק מקורביל]] ו[[תשב"ץ קטן]] לרבי שמשון ב"ר צדוק. מיוחס לו חיבור על המסורות בשם "ספר פרץ", אולם הוא לא נמצא בידינו.  


נפטר בסביות שנת ס'.  
נפטר בסביות שנת ס'.  

גרסה מ־16:05, 1 בפברואר 2012

רבנו פרץ ב"ר אליהו מקורביל המכונה רבנו פרץ היה מאחרוני בעלי התוספות בתחילת האלף השישי. תלמיד רבי יחיאל מפאריש ורבי שמואל מאיברא. כיהן כראש ישיבה בקורביל, ובין תלמידיו נמנים רבי מרדכי בן הלל (בעל ה"מרדכי"), בעל הכל בו, ועוד. חיבר תוספות לתלמוד הבבלי, שחלקן נערכו על ידי תלמידיו ונקראו תוספות רבנו פרץ או תוספות תלמידי רבנו פרץ. יש שמזכירים את תוספותיו בכינויים אחרים כגון "שיטה", "נימוקים" ועוד.

תוספותיו התקבלו לא רק בצרפת ובאשכנז, אלא אף בספרד הן היו נפוצות (כפי שכתב רבי מנחפ ב"ר זרח מספרד בהקדמה לספרו "צידה לדרך": "ורוב לימודינו בשיטת רבנו פרץ").

כמו כן כתב הגהות על הסמ"ק לרבי יצחק מקורביל ותשב"ץ קטן לרבי שמשון ב"ר צדוק. מיוחס לו חיבור על המסורות בשם "ספר פרץ", אולם הוא לא נמצא בידינו.

נפטר בסביות שנת ס'.

תקופת חייו של רבנו פרץ על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.